ישועות יעקב קלז

בעסק אחד ששלח שלוחו לקנות סחורה במדינת וואלחיי ולהוליך למדינת קיר"ה ויש בזה ריוח גדול למי שיש לו דרך לשם והמשלח הי' לו דרך לשם שהוליך לשם יין ועל אלו העגלות ובהוצאה מועטת הי' בידו להוליך הסחורה והי' לו ריוח ידוע לכל והשליח פשע ואחר שקנה הסחורה במדינת וואלחיי עמד ומכרה שם במקומו וגרם מניעת ריוח ידוע הרבה והנה בראשית ההשקפה הי' נראה שהשליח פטור דאינו רק מבטל כיסו של חברו ומניעת הריוח שאינו חייב לשלם אמנם הראב"ד במס' ב"מ (דף ע"ג) כתב בהא דקאמר הש"ס ההוא מאן דיהיב זוזי לחברי' למיזבן לי' חמרא ופשע ולא זבן לי' משלם לי' כדאזיל אפרוותא דזולשפט והקשה הראב"ד אמאי ישלם לו הא אינו רק מניעת הריוח ומבטל כיסו של חברו דפטור ותירץ דשאני שליח בשכר כיון דקיבל עליו לעשות הדבר ובעה"ב סמך עליו בזה מחויב לשלם ומה"ט פועלים שחזרו בהן או בעה"ב שחזר בפועלים מחויבים לשלם אף שאינו רק מבטל כיסו של חברו כיון דסמך ע"ז הוי כאלו התנה עמו שישלם לו היזקו ומניעת הריוח עיין בשיטה מקובצת שם שהביא דברי הראב"ד הנ"ל. ואמנם בשם ר"י כתב דאיירי כשהתנה עמו בפירוש שאם לא יקנה ישלם לו מה שהי' בידו להרויח דאל"כ אין זה רק מבטל כיסו של חבירו הרי דבר זה במחלוקת שנוי' בין הראשונים והראב"ד שם כתב להדיא דהך עובדא דש"ס שם איירי ממש כי הך עובדא דמעכ"ת דאיירי שנתן לו מעות לקנות יין ויוליך היין לזולשפט דשם היין ביוקר והוא פשע בזה דמשלם לו כשער של זולשפט עייש"ה בש"ס והנה באמת דלכאורה יש ראי' לפירוש ר"י דאי נימא דכיון דחברו סומך עליו מחייב אף במבטל כיסו של חברו א"כ בהך דאם אוביר ולא אעביד אשלם במיטבא מחייב מדינא כיון שחברו סומך עליו שיעבוד עבודת הקרקע ואף לא התנה מחויב הוא מדינא א"כ הא דקאמר הש"ס במס' ב"מ (דף ק"ד) ר"מ דורש לשון הדיוט בהך דאם אוביר והא התם מדינא חייב כיון דקבל על עצמו עבודת הקרקע וחברו סמך עליו מחויב א"ו כדעת הר"י דגם בזה צריך תנאי וקבלת חיוב על עצמו והא דמהני בהך דאם אוביר אף שלא התנה וחייב בפירוש משום דכיון שכן המנהג של מקבלי שדות אף אם לא נכתב כמאן דכתיבי דמי והבן:

והנה זה לי זמן רב הייתי מסתפק בהא דקיי"ל דלא מחייב בהיזק שאינו ניכר או בגרמא בניזקין איך הדין בשומר ושליח ושותף אי מחייבו בהני דברים ולכאורה כל חיובי שומר הוא גרמא בניזקין שלא שמר כראוי והרי שומר חנם שהי' לו לקדם ברועים ומקלות ולא קידם חייב ואף שאין כאן שום מעשה ואמנם יש לחלק דשם ההיזק ניכר שהרי על ידי שלא קידם נעשה מעשה ההיזק וההיזק הוא ניכר משא"כ באם גם כעת ההיזק בלתי ניכר רק גרם היזק וראיתי בשו"ת מהר"א ששון סי' ק"ח על ענין פאטור ששלחו בעה"ב שיבטיח את סחורה והבטיחם ואח"כ בהגעת הזמן שהי' לו לגבות לא גבה והרויח הזמן וביני ביני נשבר המבטיח אם נקרא פושע וז"ל נראה דפאטור הזה חייב כיון שמנהג פשוט שהשכר שנותן בעה"ב לפאטור בו נכלל בעד המכירה שמוכר הסחורה וגם בעד גביית המעות א"כ לא כלתה שמירתו וחייב משום פשיעה ודמי לשומר שהי' לקדם וכו' נראה שדעת הרב כמ"ש מתחלה ששומר חייב אף בהיזק שא"נ ובאמת אם לדין יש תשובה כמו שדחיתי לעיל. והנה לכאורה יש להביא ראי' שגם שומר פטור בהיזק שאינו ניכר דהרי הש"ס במס' ב"ק (דף צ"ח) מדמי שומר לגזלן לענין שיכול לומר הרי שלך לפניך והרי בש"ס דגיטין (דף נ"ג) מבואר דאם אמרי' היזק שאינו ניכר שמי' היזק אינו יכול לומר הרי שלך לפניך וא"כ בשומר שאמרי' בי' היזק שא"נ שמי' היזק אינו יכול לומר הרי שלך לפניך:

סימן ד. אשיב ואומר שלום לכבוד מחו' יד"נ הרב המאוה"ג המפורסם בעולם החריף ובקי כש"ת מו"ה אשר ענזיל נ"י צויזמער אבד"ק פרעמישלא מכתב כבודו קבלתי בשבוע העברה ומחמת רוב טרדותי נוסף עלי חולשת כחי לא הי' בכחי לקרות איגרת הנקרא ספר וביום אתמול יום ש"ק מנוחה קראתי לשבת עונג ועיינתי בדבריו ותוכן הדברים בהא דקיי"ל אם בנה בית על קרקע חברו ודר בו שלא מדעת בעלים שנוטל הוצאות הבנין ומנכה דמי דירה שהדבר זר בעיני כ"מ שאם הוציא אלף זהו' על הבנין ושכר דירת הבנין עולה מאה זהו' לשנה שאם ידור בבית זה עשרה שנים שיצא פלוני נקי ולא יקבל שום הוצאה שהוציא ומדויל ידיו ישתלם וחברו יזכה בכל הבנין גלל כן דעת מעכת"ר שכשאמרו חז"ל לנכות לו בעד הדירה היינו כמה האדם רוצה ליתן בעד הדירה אם ירצה ליתן אלף זהו' קודם די צורך הבנין בעד כמה יתן לו חברו הדירה עכת"ד והנה באמת בהא דקאמר הש"ס במס' ב"ק בהאי גברא דבני אקלקלתא דיתמי אפדנא ואגבי' ר"נ לאפדנא מיני' ואקשינן עלה לימא קסבר ר"נ הדר בחצר חברו שלא מדעתו צריך להעלות לו שכר אף היכי דלא חסרי' כגון בחצר דלא קיימא לאגרא ומשני ההוא קרמונאי הוה דרי בה מקודם שהיו נותנים איזה סך שכר בעד הקרקע ואח"ז כשבנה חברו אפדני' אמר לי' ר"נ שיפייס את היתומים וכשלא רצה לפייס אותם גבה ר"נ אפדני' מיני' והנה ע"כ הך עובדא הוי קודם שנתנו לו הוצאות הבנין דאחר שנתנו לו הוצאות אין האפדנא של הבונה והיא אפדנא של יתומים כמו שיבואר לקמן וא"כ מה טעם אמר ר"נ שישלם ליתומים הא היתומים חייבים לו שכר הוצאות הבנין העולה יותר על דמי שכר הדירה וא"כ בעת שיבאו לחשבון ינכה להיתומים מן הוצאות הבנין כמה שיעלה שכר דירתו ולמה גבה ר"נ אפדני' וצ"ל כיון שאין הדבר ברור שיצטרכו היתומים לשלם לו הוצאות הבנין כיון שיוכל בעל הקרקע לו' להבונה טול עצים ואבנים שלך ולכך כיון דאינו ברור שיש לו אצל היתומים נגד שכר דירתם לכך א"ל ר"נ שישלם להיתומים ויפייס אותם בשכר דירה: