ישועות יעקב קו

כשלא נתחזק לרשע אצלינו אף אם הוא רשע באמת כשנוכל לומר שחזר בתשובה הרי הוא בגדר ספק והא דאמרי' מגו דחשוד אממון חשוד על שבועה [אי לאו משום ספק מלוה ישנה] היינו משום כיון דאתה אומר שבזו הרגע שנשבע ממון אחרים בידו ורצונו לגזול הממון מיד חברו באותה שעה חשוד על השבועה ועדיין לא עשה תשובה שהרי רצונו לקחת המעות בגזילה ומה"ט פסק רבינו פכ"ד מה' אישות דנשבעת שלא זינתה והקשו ע"ז נימא מגו דחשודה על הזנות חשודה על השבועה וכאשר הרגישו בזה הרבנים האחרוני' ואמנם הוא הדבר וישר דברתי דכיון דלא נתברר עפ"י עדים שזינתה ונעשית רשעה אף אם כנים הדברים שזינתה אינה נעשית חשודה דאפשר שחזרה בתשובה וזה כלל גדול בכל מקום ואמנם תוך כדי דיבור פשיטא דאינו נאמן להעיד בדבר שמכחישים זה את זה ולכך אם באו שנים להעיד על אשה שנתקדשה ואחד מן העדים אומר שנתקדשה ונתגרשה והשני אומר לא נתגרשה פשיטא דאין הראשון נאמן על הקידושין וזה ברור מאוד אבל אם לאחר זמן מצטרפין יחד לעדות אחרת יש מקום לדברי חכמי בריסק שאומרים כיון דלא נפסלו ונעשים רשעים יכולים להעיד ביחד והאמת דלכאורה קשה ע"ז משתי כתי עדים המכחישים זה את זה דקיי"ל דשניהם כשרים לעדות אחרת ומ"מ אין מצטרפין וקשה כיון דכל אחד לעצמו אינו פסול ואין שם רשע עליו למה לא יצטרפו נימא דעשו תשובה אמנם הדבר נכון מאוד דשם באמת חשיב הדבר כאלו שנים מעידין על כת זה שהם פסולים אלא כיון שאין אנו יודעין מוקמינן כל אחת מהן בחזקת כשרות ואמרינן דכת השני' משקרים ואף דגם לכת השנית יש חזקת כשרות מ"מ כשאנו דנין על כת זו מוקמינן לה על חזקת כשרות והוי כמו בשני שבילין דאם בא כל אחד לשאול על עצמו מטהרין אותו אבל כשבאים בב"א טמאין וה"ה בזה כשמצרפין שני עדים מאלו שני הכתות ובאו שניהם לפנינו אמרינן מה חזית וכו' אבל בעד ועד לא שייך זה והבן. שוב ראיתי במהרי"ק הובא בהגהת רמ"א ביו"ד בע"א שאמר שחברו חשוד על השחיטה שהוא בעצמו מותר לאכול משחיטתו אח"כ כיון דספק הוא ואם חזר בתשובה חוזר לכשרותו עייש"ה ודו"ק. והיינו נמי ע"ד שכתבתי:

והנה התוס' תירצו על קושיתם שנאמין לע"א שאומר נתגרשה במגו דלא הי' אומר שנתקדשה דאין זה מגו דרצונו לפסלה מן הכהונה וקשה במת דאינה נפסלת מן הכהונה יש לו מגו טובה וא"כ נוכל לומר דהטעם לחלק בין מיתה לגירושין משום דבזה ליכא מגו ובזה יש מגו וגם קשה כיון דבאמת יש מגו אף לכתחלה תינשא ואמרתי בחידושי דכיון דבאמת היא סותרת חזקת חי וזהו חזקה טובה כמו חזקת הגוף דאין לנו לומר שנעשה דבר חדש ומגו לסתור חזקה טובה כזו לכ"ע לא אמרינן ודעת כמה גדולים דאף דאיכא מגו נגד חזקת א"א לא אמרינן הביא דבריהם בעל כנה"ג בחו"מ וכמו דלא אמרי' מגו במקום חזקה דאין אדם פורע ת"ז ואני דחיתי דברים אלו דחזקת אין אדם פורע ת"ז היא חזקה דאתיא מכח סברא וחזקת א"א היא חזקה דמעיקרא וכבר נזכר חילוק זה בתה"ד סי' ר"ח ואמנם חזקת חי הוא חזקת הגוף דעדיף מרובא ועכ"פ כמו רוב יחשב בודאי לא אמרי' מגו לסתור רובא וחזקה וזה ברור:

נחזור לעניננו דאם האיש והאשה שניהם אומרים שהי' התנאי קביעות זמן על משך ארבעה שנים ועד אחד מעיד ג"כ שהי' על משך ארבעה שנים ואין שום אדם מכחיש אותם כי העד השני אינו יודע משך זמן הקביעות והמסדר אינו זוכר ג"כ וגם הי' הקול בעיר שמשך זמן הקביעות הי' על ארבעה שנים כמו שבא בשאלה הי' דעתי נוטה להתירה אמנם אם יש איזה הכחשה בין העדים שאחד אומר שהי' משך זמן הקביעות התנאי אם לא יבא תוך ארבעה שנים וא' אומר אם לא יבא תוך שלשה שנים אין בידי להתירה ואת אשר אני תמה מדוע לא ימצא כתב וענין התנאי ביד הרב המסדר כפי המנהג ביד מסדרי גיטין שבגט על תנאי ענין התנאי ולשונו נכתב בספר והוא מונח אצל הגט למזכרת וכבר הוזכר נוסח הכתב בס' כנה"ג לאהע"ז בקונטרס גט מקושר ואני חושש מאוד אולי לא נעשה הדבר כראוי כפי משפטי התנאים ויחקור היטב אצל ידידי הרב החריף מהר"א מרדכי מ"ץ דק' סטריא אולי ימצא שם איזה כתב או יעלה על לבו ענין התנאי ומי הי' המסדר ואל ימהר להתיר עד אחר החקירה היטב ואם לא יהי' שום הכחשה נגד דברי העד שאומר שלא נתגרשה כיון שבא תוך משך זמן התנאי והאיש והאשה שניהם מעידין שכן הי' אם יסכים כת"ר ועוד א' מבעלי הוראה גם דעתי מסכמת. דברי ידידו נצח כותב בנחץ לא ישוער יעקב אורינשטיין. סימן כד. ב"ה שלום וברכה שמורה וערוכה לכבוד ידיד נפשי הרב המאוה"ג החריף ובקי מופלג מאוד בתורה ובמעשים טובים כש"ת מו"ה מנחם מענדיל הורוויץ אבד"ק באלחוב. זה ימים אשר נשאלתי מאת כבוד ידידי בעסק הג"פ שגירש א' מקהילתכם את אשתו על תנאי וכעת בא לביתו ולא נודע איך הי' התנאי אם הי' קביעות זמן שאם לא יבא עד עבור משך ג' שנים או אחר עבור ד' שנים רק שע"א מעיד שקביעות הזמן הי' ארבעה שנים וכיון שבא קודם ד' שנים מזמן הגט אין בגט ממש ויכול להחזירה אף אם הוא כהן וכבר כתבתי דעתי בזה אמנם כעת הודיעו לי שיש הכחשת עד ועד בדבר וגם מחמת נחוצתי בתשובתי הראשונה לא כתבתי תשובה על כל אשר הרגיש מעל' בדברי הפוסקים והנה במה שמקשים על דברי התי' שתירצו אהך מגו דאי בעי לא הי' אומר שנתקדשה משום שרצונו לפסלה מן הכהונה דאם כן קשה באומר שנתקדשה ואחר כך מת בעלה מהכ"ת לא נאמין במגו ונראה לי ליישב זאת דבאמת אי איירי כאן באשה נשואה שיש לה כתובה מבעלה אם כן אין זה מגו דאפשר