ישועות יעקב קב

ומעתה מ"ש מעל' להקל בשביל שלא היתה משועבדת להניק וכדעת מהר"ש לוצאטי בשו"ת אמונת שמואל ליתא דבאלמנה שאין מי שיפרנס את הולד אינה רשאי להנשא. אמנם מה שכתב מעכ"ת דנתברר ע"י הרופאים דאם תניק את הולד יזיק לה זהו דבר שראוי לסמוך עליו ומ"ש מעל' דיש ספק אם הרופא נאמן לדעתי אין כאן מקום ספק וכמו דנאמן הרופא לענין חילול שבת וכדומה ה"ה בזה נאמן דאסורה להניק את הולד וממילא איננה בכלל מינקת חברו ולענין איסור נדה נאמן הרופא לומר שדם מכה הוא והנה הרא"ש בתשובה סי' ב' הביא שהקשה להרשב"א בהא דקאמר הש"ס במסכת נדה פרק המפלת באשה שהיתה מפלת כמין קליפות כמין שערות ושאלו חכמים לרופאים ואמרו אשה זו מכה יש לה במעי' שממנה מפלת כמין קליפות הללו תטיל למים אם נימוחו טמאה ואם לאו טהורה ולמה כן כיון שהרופאים מעידין שדם מכה הוא ודם הבא מן המכה טהור ומזה רצה בספר עבודת הגרשוני להוכיח שאין לסמוך על דברי הרופאים עד שחז"ל מצאו ראי' לדבריהם ודוקא במקום שאומרים שהיא סכנה נאמנים בחילול שבת משום דספק נפשות להקל ובמח"כ אדרבה מכאן ראי' לסמוך על רופא דהרי קצת פוסקים סוברים דם יבש מטמא עיין סי' קפ"ח ולדבריהם קשה מה בכך שלא נימוחו מ"מ דם יבש מטמא אלא ודאי דהתירו לה משום מאמר הרופאים שאמרו אשה זו יש לה מכה במעי' אלא שהרופאים בעצמן לא הגידו הדבר שבודאי דם מכה אלא שגזרו אומר שאם לא נימוחו דם מכה הוא וע"כ בחנו הדברים ואמנם אף לדברי החכם בעל עבוה"ג דאין הרופאים נאמנים רק במקום סכנת נפשות כאן כיון שהרופאים אומרים שהוא מקום סכנה אם תניק את הולד וע"ז נאמנים א"כ ממילא איננה בכלל מינקת חברו וזה ברור והנה ראיתי בריטב"א כתב דאף דגרושה אסורה להניק כשנדרה כיון דאינה משועבדת וכשנדרה בחיי בעלה מותרת להנשא אבל אם נדרה לאחר מיתת בעלה כיון שנדרה כדי שתנשא לאחר קנסוה רבנן שלא תנשא והנה הר"ש לא ניחא לי' בקנס זה כיון דיוכל להיות דאין עיקר הנדר כדי שתנשא רק טעם אחר יש בנדר פשיטא דמותרת להנשא מצד הדין כיון דבלא"ה לא תוכל להניקו מטעם נדרה למה נאסור אותה להנשא ומעתה לא הי' לחז"ל ענין לאסור גרושה מינקת כיון שבידה לקבל על עצמה שלא תניק את בנה א"כ לא הועילו חז"ל בתקנתם כלום ולשיטת ר"ת צריך לומר כיון דלא קיבלה עלי' בנדר אסורה להנשא או אף אם קיבלה עלי' בנדר אסורה להנשא וע"י זה שנאסור אותה להנשא תלך לחכם להתיר לה הנדר ומה"ט נראה לי שאם נשאת לבעל ולא נודע לה שהיא מעוברת ואח"ז נתודע לה שהיתה מעוברת מבעלה הראשון והיא אשה גרושה אין כופין אותה להפרישה מבעלה השני ותניק הולד מבעלה הראשון כיון דיש בידה לידור נדר שלא. תניק בן בעלה הראשון כיון שאינה משועבדת ומכ"ש בנדרה ממש ואין לומר שתמצא פתח לנדרה כיון דיש ביד הבעל לקיים הנדר ובעל שקיים נדרי אשתו אין החכם יכול להתיר כמ"ש המרדכי הובא בהגהת מהרמא"י ביו"ד סי' אלא דלא משכחת להך דינא כיון דאסורה להנשא עד שיעברו חדשי הבחנה ואז ידוע שהיא מעוברת ואסורה להנשא ואם עברה וניסת תצא מבעל השני ובזה אמרתי ליישב בחידושי הא דקאמר הש"ס שם אמאי צריכה להמתין הא אפשר בבדיקה שתבדוק עצמה תחת בעלה השני וקאמר הש"ס משום דאשה מחפה כדי שירש בנה בנכסי בעלה השני ולמה לא קאמר בפשיטות דאם תאמר שהיא מעוברת מבעלה הראשון תהי' צריכה לפרוש עצמה ובזה א"ש דאם לא היתה צריכה להמתין וניסת ברשות בידה לידור נדר כיון שגרושה אינה משועבדת והבעל יקיים לה ואז א"צ פרישה ולמה נקיט במתני' אחת גרושות ודו"ק היטב:

והנה רבינו הרמב"ם יש לו פירוש אחר בכוונת הש"ס בהא דקאמר דידי' ממסמס בביצים וחלב דאין הכוונה שמסמס הולד בביצים וחלב אלא דמסמס להאשה בביצים וחלב שלא תתעכר חלבה אבל אין מועיל מה שתמסמס להתינוק ביצים וחלב וכן גירסתו בש"ס א"ה דידי' נמי דידי' ממסמס לה ביצים וחלב ובזה נראה דאין חילוק בין גרושה לאלמנה שאינה משועבדת להניק דמה בכך שתוכל ליתן הולד לבעל הראשון ומה יעשה הבעל כיון שאינו יכול להניק את הבן ואם ישכור לו מינקת שמא תחזור בו המינקת והיא לא תתבע אותו לב"ד שיתן לה מסמס ביצים וחלב שלא תיעכר חלבה כמו דקאמר הש"ס במס' יבמות שאשה בושה לתבוע מבעלה או מיתומים צרכי רפואות וכיון דמ"מ מתירין באשה גרושה שתנשא ה"ה באלמנה שאינה משועבדת ואמנם דעת רבינו נראה דבאמת אף בגרושה אסורה להנשא וכ"כ הכ"מ שדעת הרמב"ם דאף גרושה אסורה להנשא עד שיעברו עלי' כ"ד חודש ודלא כמ"ש מו"ה בצלאל אשכנזי שדעת הרמב"ם כדעת הר"ש הזקן עיין בס' שיטה מקובצת ולא ידעתי מנין לו דבר זה וגם לפי מה שהוכחתי דבאלמנה שאינה משועבדת להניק בודאי אסורה להנשא א"כ ה"ה גרושה לפי שיטתו אסורה:

סימן כב. ב"ה יום ועש"ק פ' ויחי תקצ"ד לפ"ק:

לכבוד אהובי ידיד נפשי הרב המופלג בתורה וי"ד כ"ש מו"ה אפרים יצחק נ"י מ"ץ דק' פרעמיסלא. מכתבו קבלתי ושמה נפשו בשאלתו ע"ד איש א' שהי' חייב לעכו"ם סך מרובה והי' חוב העכו"ם אינטבלירט על הבית שהי' לו ואח"ז מתה אשתו ונשאר ממנה בת שילדה לו ואח"ז נשא אשה אחרת וילדה לו בן ואח"ז קנה עוד בית ואח"ז הי' מוכרח למכור בית הראשון ולא הי' בידו לקבל המעות מחמת החוב של העכו"ם ונתרצה העכו"ם שיתן לו כתב חיוב על הסך המגיע ותחתום על הוועקסיל אשתו השני' ועשה אינטבלציע על הבית השני שקנה ואז יתרצה למסור דמי מקנת הבית השני להמוכר וכן