ישועות מלכו על הרמב"ם ו

שחולק על דעת הרא"ש דאל"כ לק"מ דהרי גינה אין דעתו לקירוי וכן מבואר להדיא בדעת רבינו בה"ח שכתב טעם דשערי חצירות חייבין לפי שבית פתוח לתוכו, הנה מבואר שדעת רבינו והראב"ד והר"מ דכל בית שאינו מקורה אף שאין דעתו לעשות לו תקרה כגון בית תבן ואוצרות למאן דמחייב מ"מ פטור לפי שאינו ראוי לדירה וע' בסוטה דף מג. דמרבה התם הבונה בית תבן ואוצרות שחוזר מעורכי מלחמה וממעט בית שער דבית תבן חזי לדירה ובית שער לא חזי ומינה כשאין להם תקרה לדעת רבינו והראב"ד וסייעתם דלא חזי לדירה אף שאין דעתו לקבוע להם תקרה פטור אף למ"ד בית עצים ותבן חייבים מ"מ הכי פטור, ובהיות כן יש לתמוה על רבינו הב"י שהביא בסימן הנ"ל בשם תשובה אשכנזית והוא ממוהרי"ל דבית הפתוח לחצר ואין החצר פתוח לרה"ר כלל ואין דרך לחצר כ"א דרך בית דלא אזלינן בתר היכר ציר אלא קובע מזוזה בימין הכניסה לחצר ויש לתמוה דזה יתכן לשיטת הרא"ש דחצר כיון דאין דעתו לקבוע להם קירוי חייב מצד עצמו במזוזה אבל לדעת הרבינו מנוח וכן נראה דעת רבינו דעיקר חיוב דחצר אינו אלא לפי שפתוח לבית וה"ז כשער הבית כיון שדרך שער זה נכנסין לבית א"כ עיקר החיוב אינו מצד החצר כיון שאינו ראוי לדירה ולא מקרי בית לענין מעשר דאינו קובע מדאורייתא ואפי' למאן דחייב היינו לפי דכתיב בשעריך והו"ל כשער דבית וכן לענין עירוב ל"מ בנתן הפת בחצר ועיקר החיוב אינו אלא שלפי שנכנסין בו לבית א"כ האיך יתכן לומר שיקבע בימין הכניסה לחצר הא חצר אינו מחויב כלל ועיקר החיוב אינו אלא משום שנכנסין בו לבית ומקרי ימין הבית א"כ עיקר תלוי רק בימין הבית שעל ידו בא החיוב, וזה ברור לכל הישר הולך ואולי זה דעת הב"י שהשמיט דין זה בש"ע שלו גם הרמ"א השמיטו והיינו משום דלרוב הפוסקים הנ"ל צריך לקבוע בימין הכניסה לבית דזה עיקר החיוב, וכבר עלה על לבי דהרא"ש לטעמי' אזיל דבית שער הפתוח לבית אינו חייב אלא מדרבנן אלמא דלא מחייב מדאורייתא בפתח הפתוח לר"ה אע"פ שדרך בו נכנסין לבית וכיון דמבואר ביומא דף י"א דשערי חצירות ועיירות חייבין מדאורייתא ע"כ שהן חייבין מצד עצמם במזוזה, אלא מלבד דאינו נראה כן מירושלמי יומא הנ"ל וגם עיין בתו"י שם ביומא י"א דהקשו מ"ש שערי עיירות וחצירות מבית שער דאינו אלא מדרבנן ותירצו דבית שער בטל לגבי בית והיינו כיון דבית שער זה קבוע לפתח הבית הר"ז בטל ומקרי פתח אחד מידי דהוי עושה כותל עב ומזוזותי' רחבים ד' דוודאי אינו עושה שני מזוזות דאינו אלא פתח אחד ה"נ בית שער, משא"כ שערי עיירות ע"ש שגם הם הביאו לההוא דירושלמי הנ"ל דשערי מדינה חייבים משום שפתחים פתוחים לתוכן וראיתי להרב בט"ז שהביא את דברי מוהרי"ל לפסק הלכה ולפענ"ד אין זה דעת רוב הפוסקים וכמוש"כ

הנה כתבתי הנראה לפענ"ד אם היות כי אינני כדאי לחלוק על הרב מוהרי"ל מה הגם כי הרב ב"י לא כתב עליו כלום אך מש"כ עוד הרב בט"ז שם דאם יש עוד פתח פתוח מחצר לר"ה אזלינן בתר היכר ציר בהא וודאי אמינא דלא מסתפינא דלא קיי"ל כן אלא דצריך לקבוע בימין הכניסה לבית דהא מבואר במרדכי מנחות דהא דאזלינן בתר היכר ציר היינו היכי דשניהם שווין אבל אם אחד תשמישו קבוע והשני אינו קבוע לא אזלינן בתר היכר ציר אלא בתר הקבוע ומה"ט כתב הש"ך סי' רפ"ט בסק"ו בשם הלבוש דמבית לבית החורף לא אזלינן בתר היכר ציר אלא בתר תשמיש הקבוע א"כ מילתא דפשיטא דבית מקרי תשמישו קבוע טפי מחצר ועיין עירובין דף ע"ג. דפליגי התם אי מקום פיתא עיקר או מקום לינה ובית הוא מקום פיתא ולינה משא"כ חצר ובפרט למש"כ דלדעת רבינו והראב"ד עיקר חיוב דחצר אינו אלא משום דנכנסין דרך בו לבית ומקרי שער הבית פשיטא דלא אזלינן אלא בתר כניסה לבית וכיון דלא אשכחן להרא"ש דפליג בהא אדרבא הדעת נוטה דגם להרא"ש קובע בימין כניסה לבית פשיטא דקיי"ל כן וזה נ"ל ברור, ועוד נ"ל דבבית התבן ועצים כיון דלרבינו אינו חייב כלל נ"ל לסמוך ע"ז, כל שאינו מקורה אף שאין דעתו לעשות לו תקרה פטור ממזוזה וזה נ"ל ברור שכן דעת רוב הפוסקים

והיכי שקבע מזוזה בביתו וסתר הגג והתקרה אם צריך ליטול המזוזה ולקבוע מחדש משום תעשה ולא מן העשוי, הנה ראיתי להגאון מליסא בסידורו דרה"ח שכתב דלרבינו דפוטר ממזוזה בל"ל דלת אם נטל הדלת א"צ לחזור ולקבוע המזוזה משום תולמ"ה כיון דתחילת העשי' היתה בהכשר כמו גבי סוכה דאם כיסה בהכשר ואח"כ כיסה הגג לא מיפסל משום תולמ"ה ולדידי לא דמי כי אוכלא לדנא דהתם כיון שאין החסרון בגוף הסוכה ולא נשתנה אלא החסרון מצד אחר הלכך לא בטל עשי' קמייתא דהוי בהכשר וכשהסיר המונע עדיין עשי' הראשונה קיימת משא"כ כאן בהסיר הדלת כיון דלרוב הפוסקים פטור כשאין לו דלת דלא מקרי בית א"כ החסרון בגוף הבית וכבר בטל עשי' הראשונה שהי' המזוזה על גוף הבית, הגע בעצמך הקובע מזוזה בביתו וסתר ג' כתלים או אפי' שניים ונשאר הכותל הרביעי שהמזוזה בו מסתברא וודאי דפנים חדשות באו לכאן ומקרי תולמ"ה אם אח"כ בנה מחדש הכתלים דהמזוזה לא הי' על בית זה החדש כשנקבע וע' או"ח סי' ט"ו בעשה ציצית על ד' כנפות ואח"כ עשה קרן אחת עגולה דג' ציצית אחרות ג"כ נפסלו ואם עשה אח"כ כנף רביעי צריך להתיר הג' ציצית עיין במג"א ס"ק ד' שם מש"כ בשם הב"ח וגם המג"א לא חלק אלא בתפרן וה"נ בהסיר הדלת בההיא שעתא לא הי' המזוזה על הבית דבית בלא דלת להנך פוסקים לא מקרי בית בפרט למש"כ לעיל אפי' בדעתו להיות כך א"כ כשנעשה אח"כ בית מיקרי תולמ"ה ועיין שבת ק"ב בסנדל שנפסק אחת מרצועותיו ותקנה וחזק ונפסק דאמרינן פנים חדשות באו לכאן כיון דכבר נתבטל וכש"כ הכא דלא מקרי בית והחסרון בגוף הבית

ומש"כ רבינו דפתח שאין בו דלתות פטור ממזוזה הראב"ד והתוס' והרא"ש חולקים ע"ז וס"ל דהא דאמרינן במנחות דף ל"ג קבע דשי ברישא היינו בפתח שבין ב' בתים דאזלינן בתר היכר ציר וקצת סיוע לדברי רבינו מהא דאמרינן בירושלמי שלהי' מס' מגילה דאם הפתח באמצע ואין היכר ציר לכאן וכאן קובע מזוזה במקום שירצה וא"כ לדעת המחייבים פתח שאין בו דלת פתח, שבין שני בתים א"צ לקבוע דלת ברישא דלא גרע מהקובע מזוזה בפתח שאין לו דלת והפתח בין שני בתים דיש לכ"א יציאה דשפיר דמי וכי בשביל שקובע אח"כ היכר ציר מגרע גרע ודוחק לומר דגרע דחיישינן שמא ימלך ויקבע היכר ציר במק"א

וא"ל לדעת רבינו מהא דאכסדרה דמבואר בה"ג דפטורה מטעם דאין לה מזוזות דפצימין רק להעמיד התקרה והוא מש"ס מנחות דף ל"ג ות"ל דכיון דפרוץ מרוח רביעית אין לו דלת די"ל כמו שחלקנו לעיל לענין תקרה דפתוח לבית חייב הנה בפתוח לבית חייב אע"פ שאין לו דלת, ובאמת שיש לעיין קצת לפי תשו' רבינו לחכמי לוניל הביאה הרב בכ"מ דהא דצריך דלתות