ילקוט דוד - באוהל דוד קסג

ליומא אחרינא דלא לעכב יומא דא ליומא אחרינא וכו' ע"ש. (ילקוט דוד. באהל דוד) (משכיר על דבר) עי' בספר שערי ציון דף צ"ז ע"ב סדר תקין סעודה שסדר הפסוקים שצריך לקרות. והתפלה שצריך להתפלל קודם כל סעודה ע"ש פטר"ת יד'. שם ס"ה לא תאונה אליך רעה מאי לא תאונה בגין דאתיא בתסקופין על בני נשא חולה אמאי היא חולה כד שריא האי על בני נשא עביד לון קמצנין ממוניהון אתיין גבאי צדקה היא מחאת בידיה א"ל לא תפוק מדידך אתיין מסכני היא מחאת בידיה אתי הוא למיכל ממוניה מחאת בידיה בגין לנטרא ליה לאחרא ומן יומא דשריא עליה דבר נש היא חולה כהאי חולה שכיב מרע דלא אכיל ולא שתי וע"ד היא רעה חולה וכו' וכל אורחוי כשכיב מרע דלא אכיל ולא שתי ולא קריב לממוניה ולא אפיק מניה ונטיר ליה עד דהוא יפוק מעלמא ויתי אחרא ויכול ליה דהוא בעליו וכו' ע"ש (ילקוט דוד. באהל דוד). (משכיל על דבר) הנך רואה בעיניך דברי רבותינו עליונים למעלה שהכל רואים בעיניהם עיני השכל שרוח רעה היא ששורה על האדם שעושה מעשים אלו אשר לא יעשו שמנוול את עצמו במדות המנוולות האלו שכיסו מלא כסף ומענה את עצמו וזהמתו חייתו הוא ימות באין מוסר והוא נתעב ונאלח בעיני הבריות שגם על נפשו אינו חס כל שכן על אחרים רחמנא לשזבינן אמן. פטרת. טו'. שם ס"ה ע"ב ת"ח מן יומא דאתברי עלמא עד ההוא זמנא ומההוא זמנא עד דייתי מלכא משיחא ואפילו ביומי דגוג ומגוג לא ישתכח כוותיה לאו בגין חיילין תקיפין וסגיאין אנא בגין דבכל סטרין דקב"ה הוה וכו' ע"ש. וכתוב בהגהות מהרח"ו שנמצא דהמחלוקת בכל הששה קצוות היתה ע"ש ולעיל בסמוך אמר וכי מה חמא משה דסליק גרמיה מהאי קרבא וכו' אמר משה אנא אזמין גרמי לההוא קרבא דלעילא ואנת יהושע זמין גרמך לקרבא דלתתא וכו' ובגין כך סליק גרמיה משה מקרבא דלתתא בגין לאזדרזא בקרבא דלעילא ויתנצח על ידוי וכו' ע"ש ילקוט דוד. טז' שם ס"ו ע"ב לאסתכלא בקשת מאי קשת אמר ר' אבא בקשת סתם בקשת דלעילא ובקשת דלתתא וכו' קשת דלתתא מאי היא ההוא אות קיימא דאתרשים ביה בבר נש דכל מאן דאסתכל ביה עביד קלנא לעילא וכו' ע"ש. (ילקוט דוד. באהל דוד). יתרו א'. זוהר דף ס"ט ע"א. תלת חכימין הוו ליה לפרעה חד יתרו וחד איוב וכו' וחד בלעם חד יתרו וכו' איוב הוה דחיל בדחילו ובההוא דחילו הוה עיקרא דיליה בגין דמלה דלעלא בין דקדושה בין דסטרא אחרא לא יכיל ב"נ לאמשכא רוחא דלעלא לתתא ולמקרב גביה אלא בדחילו ויכוין לביה ורעותיה בדחילו ותבירו דלבא וכדין ימשיך לתתא רוחא דלעלא ורעותא דאצטריך ואי לא ישוי לביה ורעותיה בדחילו לההוא סטרא לא יכיל לאתדבקא ביה רעותיה בר להני תופסי דקיקין (ר"ל שאין להשיג רק לאלו ניצוצות דקים ולא בכולם רק במקצתם וכל א' יש לו ממשלה מה בעולם (דרך אמת ע"ש) ולא בכלהו בגין דאית בהו שלטנין דאצטריך לגבייהו רעותא דלבא ודחילו כ"ש מלין עלאין דאצטריך דחילו ואימתא ורעותא יתיר וכו' ע"ש ילקוט דוד). (משכיל על דבר) הנה ענין חכמת איוב הנזכרת בזוהר הנז' נר' שחזרה והקיצה היום במקצת שיש היום כת המתעסקין בחכמה הזאת שקוראים לרוחות ומדברים עמהם ומגידים להם בכתב ואומרים שיש להם מקום קבוע לזה וכשמזמנים עצמם לקרא לרוחות מתודין ומתפללין באימתא יתירתא ובלב נשבר ונדכה וברוח שפלה ובהכנעה ובענוה עד שמסיחים דעתם מכל עניני העולם ומדבקים עצמם ורוחם במחשבה הלזו ומחשבים ומבקשים ומתחננים שיבא מי שידבר עמהם בצדק ובאמונה ואז יוכלו למצוא חפצם בזה לדרוש מהם מה שירצו באימה בפחד ובחלחלה ובשברון לב ובדברי רצויין דבריהם בנחת נשמעין כמדבר לפני המלך בהכנעת ראש ובכפיפת קומה כך שמעתי ממגידים לי שכך עושים וכל זה נתחדש להם מזמן קרוב ובכל יום מוסיפין בזה יום יום ומתרבים בני אדם עליהם ואפשר דכוונת הזוהר היא על רוחא דבגויה דבר נש כמו רוח אחרת עמו דמתהפך מרצין לרצון. תרפ"ו. ב'. שם דף פ"ח ע"א בגיני כך בעי לסדרא פתוריה תלת זמני מכד עייל שבתא ולא ישתכח פתוריה ריקניא ותשרי ברכתא עליה כל שאר יומי דשבתא ע"כ ע"ש. כתב הרב ניצוצי אורות אות ב' וז"ל דקדק הרב מנחם דילונזאנו שנכון שלא יהיה השלחן ריקן כל הלילה וכל היום והנה דקדוקו שהרי כל יום השבת יורד שפע עליון ולאו דוקא בעת האוכל הרמ"ז עכ"ל ע"ש. (משכיל על דבר) ועי' בש"ע או"ח סי' ק"ף ועי' בבאר היטב שם ס"ק ב' מ"שכ שם בשם הלבוש ע"ש ודוק'. ג'. שם פ"ג ע"ב א"ל הקב"ה לאברהם כל זמנא דישתדלון בניך באורייתא ישתזבון מאלין