יהל אור על ספר הזהר ג:ז

ברעיא מהימנא. יערי כו'. יע"ר גימטריא פ"ר גבורות מנצפ"ך:

דבשי. דשופר הוא בשמאל כידוע קרן היובל, והוא שם אלהים במילואו ופשוטו וריבועו‏. וכשתקח ממנו פ"ר הנ"ל נשאר ש"ו גימטריא דב"ש. והן "אתה גבור" עם "מודים" הוד:

גוף וברות. כמ"ש (מגילה טז, ב) שלח לו יין ישן שדעת זקנים נוחה הימנו. ור"ל ישראל סבא ת"ת, ע' ענפין בסוד ע' נפש דיעקב, והוא יינא דמנטרא דגדלות דאימא. אבל יוסף יסוד בסוד נער. וכן שלמה. והוא בסוד חלב לפי שבגדלות נשאר יסוד יתום מאמו ונשאר ביניקה. והן "אתה קדוש" עם "שים שלום" יסוד:

ההוא דאתמר ביה כו'. ר"ל מלכות, ששם "סביב רשעים כו'", "רגליה כו'":

ואית כו'. מורי כמ"ש צרור המור דודי כו'. בשמי יסוד מבשם לנוקבא. יער ודבש הן שתי קרנות של היובל כמ"ש בסוד שני רצועות של תפילין של ראש שהן נצח והוד, שופר כנ"ל:

(עוד בין כתבי תלמידי הגר"א ז"ל (ונשמטו בהעתק הגרד"ל)) באתי לגני אחותי כלה... מלכות אדנ"י. דיקדק למה פירש כאן יותר מבכל מקום לומר "איהי מלכות אדנ"י". ויען אליהו ויאמר. הנה יש ג' מדרגות ג"ן , היכ"ל , פ"ז . וחדר פ"ז הוא פנימי שבכולם, ועל זה נאמר תשית לראשו עטרת פז. וכולם בכלל עולים ה"ר ‏. ועל זה נאמר "מי יעלה בהר ה' כו'". והנה אדני עולה היכל כידוע, ואותיות שלפניו היינו אגמ"ט עולה ג"ן . ואותיות שלאחריו היינו בהס"ך עולה פ"ז :

וענה ואמר עוד, הנה ידוע כי הפנים של לבנ"ה נקרא חמ"ה, והוא גם כן עולה ג"ן. ואחורי' נקרא לבנ"ה עולה פ"ז. והנה כל י"ב חדש הם שלה רק ששה הם בפנים והם ימי חמה, מחדש האביב כסדר, וששה של אחורי' מחדש תשרי ימי לבנה, ימי הגשמים שהם גבורות כידוע. ועל זה נאמר "בכס"ה ליום חגינו" עולה לבנ"ה, אחורי' של שם אדנ"י, כאשר תתהפך כחותם. ודו"ק:

(המשך דף ד' עמוד א') תוספת ברכת המינין כו'. בכאן אמר פי' על הגמרא "לא שנו אלא נחש אבל עקרב פוסק", כי כל עבירות אינן חמורים כמו כופר בעקר ‏, על כן משעמדו המינין שכפרו בעק'ר הוא עקרב פוסק, ותקנו ברכה באמצע התפלה: