יהל אור על ספר הזהר ג:נז

מלא י"ה כו'. שאלהים בדעת והוא אותיות מל"א י"ה , וזהו בינה בן י"ה , בן הוא דעת והוא יה"ו:

לאוקדא עצים כו'. שהוא ה' כמש"ו ונשלם השם והוא שם מלא הויה אלהים. וז"ש מלא כו'. וז"ש שמצוה להביא אש מן ההדיוט תחלה מלבא ואח"כ יורד אוריא"ל אש משמים אריה שהוא במוחא כידוע:

העצים ודאי. ר"ל בתוספת ה':

לאוקדא לון כו'. ור"ל ז"ש רשפי אש שלהבת י"ה מאבא ואמא כנ"ל. מים רבים כו' שאינן מכבין כנ"ל. וז"ש ברחימו כמ"ש את האהבה וזהו שצריך התעוררות מלמטה תחלה:

פקודא להקריב כו' כל אלין תמידין ומוספין. כצ"ל:

בין עול מ"ש כו'. דשור וחמור הן מימין ושמאל, בין בקדושה יששכר חמור גרם. בכור שורו כו'. וכן אמרו לעולם ישים אדם עצמו על דברי תורה כשור לעול וכחמור למשא. וכן תפילין הן בבינונים כשור לעול כו' כמ"ש בתיקוני זהר. וגם כן בסט"א ישמעאל ועשו, ועל זה נאמר לא תחרוש כו'. וכן מלקין ברצועה של עגל וחמור סט"א, רצועה בישא:

איהי ודאי. שהמצות מסטרא דידה כידוע:

בגין דבה כו'. ר"ל לכך היא מלכות:

נשמה יתירה. ר"ל מסטרא דבינה:

כי שם ה' כו'. שנשלם השם כנ"ל:

כלהו שקילין. שהכל מסטרא דשם הוי"ה:

דאיהו מט"ט. גימטריא שד"י:

שורך וחמורך. כנ"ל:

ועבדך ואמתך. מסטרא דמט"ט ויש לו נוקב' נקראת מיט"ט ומסט' הוא אמתך:

ואינון כתרין כו'. שהנשמה יתירה בשבת הוא כתר על נר"ן של חול ות"ח נקרא שבת כמש"ו לכך הן כתרין כו':

חמור בתורה כו'. הן בנין:

וינפש כו'. הן עבדין:

ובהמתך כו'. הן דל"ת עול כלל שעליהן נאמר ידע שור כו':

ולבתר דייעול כו'. ור"ל זהו בהמתך שמשמש אותך זהו שיש לו נייחא:

ביום שבת צ"ל כיום :

צריך איהו. לבריות כמו שבת שכל הימים של חול עמלים לו:

יושיע לו משוד כו'. דתורה חירות מב' דברים מאו"ה וממ"ה:

וישחוט כו'. מפרש היאך ניצול ממ"ה דכלל א"א אלא שלא יתמסר לסט"א:

לכלב כו'. וז"ש (פסחים קיח, א) כל המספר כו' ראוי כו':

נשמת חיים כו'. ר"ל דגם עם הארץ יש לו נר"ן אלא שרוח שלו הוא רוח חיוני ונשמתו שכל עיוני כידוע:

ואינון כו' יתירה יתר כו'. כצ"ל:

דעלה כו'. דג"ר נעלמים:

נהר כו'. דעת:

מעדן. כתר:

ומהלכו כו'. ה"ס:

נשמה דשלטא כו'. עכשיו מפרש נר"ן דעבדי':