עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › יהל אור על ספר הזהר

יהל אור על ספר הזהר ג:תקסה

Yahel Ohr on Zohar 3:565 · יהל אור על ספר הזהר · free full Hebrew text

Open in the reader →

למטה שנים כו'. שהוא יסוד שד"י ומלכא הוי"ה מתלבש בו. אבל באצילות גוף וברית כו':

כגוונא דתפילין כו'. זהו ענין בפני עצמו:

דכורסייא עילאה כו'. הכסא עליון בינה דבריאה, הוא תפילין של ראש על מט"ט שהוא ת"ת דבריאה, שש מעלות לכסא, שש אותיות שבשמו כידוע:

תפילין דיד דיליה כסא תחתון. ר"ל סנדל והוא שרפרף הכסא והן שני כסאות כסא עליון וכסא תחתון, בינה ומלכות דבריאה. וז"ש "והאי איהו כו'" ר"ל "כסא כבוד" כסא תחתון, "מרום מראשון" כסא עליון שנקרא 'מרום' כידוע:

אבל מסטרא דע"ה כו'. ר"ל ביצירה:

רומ"ח לגביה כו'. כמש"ו דכליל מרוח ומים ואש, וזהו אותיות רוח שב רומ"ח , ו מ"ם שבו הוא מים שנכלל בו, לכן הוא בראשי תיבות, ושמאלא נכלל בימינא לעולם וכן נכלל גם כן כאן במ"ם דמים והוא בכולל א':

אלהים בתרועה ה' על י' י' שופרות כו'. ר"ל שופר ג' אותיות הי"ו , ה' ד"השופר" ה' . הרי השם בפשוטו. ביו"ד שופרות י' אותיות דמילואו. הרי השם בו במילואו ופשוטו שהן עשר ספירות. ועילת העילות דמתייחד בהן שצריך להיות כן בכל פקודא ופקודא:

בהון ה"א כו'. שכאן ה"א על יו"ד:

תרועה שלשלת. ורומח נתבאר לעיל וסייף הוא חרבא דקוב"ה י' ברישא, וא"ו בגופא דחרבא, ה' ה' ב' פיות כידוע:

ואיהו לא כו'. ר"ל עמודא דאמצעיתא:

אמהון קשרין לון בג' קשרין עמה כו'. כצ"ל. ר"ל ג' קשרין שעל האצבע ג' פעמים קדוש:

דאיהי עונתה. ר"ל ק"ש בעונתה כמו אשר תקראו אותם שית בנין, במועדם, ר"ל בק"ש. וכן ברגלים. וז"ש הכי בג"ד כו':

אז תקרא כו'. ר"ל בכל מועד הוא "אז" כמש"ו, והן ז' תחתונות ואימא עילאה עלייהו. זהו אז תקרא, כמו "אשר תקראו כו' וה' יענה" השם שנשלם בכל מועד כמש"ו:

וכלילין בד'. ר"ל בד' מינים שבלולב:

אמרתי אעלה כו'. ר"ל אעלה במחשבה, דמחשבה צריך לסלקא לעילת העילות דטמיר וגניז. זהו אעלה. ובתיבת אעלה רומז ארבע מינים כמש"ו. וז"ש לעיל וצריך לסלקא לה במחשבה בד' מינים:

בה אשתלים י' י"ד. כצ"ל. ר"ל דד' מינים הן הוי"ה פשוטה כנ"ל שהן עצמן ה"ו , והלל י"ה . הרי הוי"ה. ולכן צריך ליטול לולב בהלל, ומחשבה בה י' אותיות דשמא מפרש, הרי י"ד דעשר ספירות הוי"ה פשוטה מחכמה למטה ושמא מפרש מכ"ע:

והרי מתן תורה שבעה כו'. ר"ל ז' שבתות דספירה ושבועות עצמה שבעה ימים דתשלומין שנקרא 'שבועות'. והן נגד ז' וז', דעמודא דאמצעיתא וכנסת ישראל הרי י"ד:

בקול השופר. כנ"ל דשופר יה"ו והשופר ה'. וי' שופרות י' דשמא מפרש: