יהל אור על ספר הזהר ג:תקמ

רעיא מהימנא. (מכתב יד קדשו). פקודא דא כו'. הכלל, במלת "ברוך" נתברכו חג"ת בג' תיבות "אתה ה' אלהינו" חוזרות למעלה לאתקדשא בבחינת קדושה שמתחלה היו מתברכות בסוד אימא ואח"כ אסתלקו בסוד קדושה וזהו "אשר קדשנו" ונתוספו קדושה בנה"י, וזהו תוספת קדושה שהן באין בתוספות "במצותיו" נצח והוד, "וצונו" יסוד וסיום מלכות ועניית אמן הוא ייחודא והוא יב"ק ונכלל ב אמן גם כן יב"ק א' קדושה חכמה, מ"ם בינה, ן' זו"נ. והוא ייחודא. וכמ"ש בס"פ וילך מא' למ"ם וממ"ם לנו"ן כו':