יהל אור על ספר הזהר ג:תנא

ובאורייתא. "דבכתב" לא גרסינן. ור"ל דאתי של שיר השירים מגלה על מקום אתי שהוא בכלה ונמצא שנקראת מקום:

מלון אורחים. כגון יעקב:

כברק. לשון רבקה, וע"ש המהירות נק' רבקה:

לאחד. ובגמרא (ברכות ו, א) אמרו לשלשה:

לאחד דהוא י'. צ"ל ו' . ור"ל וא"ו גימטריא אח"ד:

צריך בתחינה צ"ל ברחמי כו' :

[מה"ב] בגין דצלותא. הוא פירוש על מ"ש בזוהר "מה כתיב ויפגע במקום צלותא דערבית כו' כד"א כו'", דכל רעיא מהימנא כאן הכל מבאר דברי הזהר דעל מ"ש "תו ויפגע במקום מלי כו' ולבתר וילן כו' אמר מאי ניהו כי כו'". ועל מ"ש "מאי כאשר ראם כו'" אמר "וכמה דצריך לאתכסיא כו'":

מקום דעלמא כו'. כצ"ל כמ"ש בפנים:

אורחים דהות ברשות בעלה ולא עם כו'. כצ"ל. דבזמן בית המקדש תפילת ערבית רשות, דהוה ברשות בעלה בבית המקדש וישראל בארץ, ולא צריך אלא לב' תפלות חסד וגבורה, מוחין. אבל דרגא דיעקב הוה בה בקביעו. והענין כמ"ש בתיקונין ריש ת"מ כי ד' מוחין ב' לזיווג חו"ג, וב' דת"ת הן למזונות. מה שאין כן עתה דקבעוהו חובה בגלותא. ועיין סוף פרשת חיי שרה ועיין מ"ש בליקוט על ד' הזמנים:

אקדים ונטיר לה כו'. כצ"ל. ור"ל לצלותא דאיהי שכינתא ור"ל בזה דאיהי ברשו בעלה, וילן שם כנ"ל:

לעשרה הא י' כו'. דילפינן מאלהים נצב כו' בקרב כו' ובשם אלהים ה' קדמאה ל י' , אבל לחד דהוא מלא דאלהים עד דיתיב בצלותא, אז בא ה' תניינא בצלותא לגביה והוא ה' אתוון דאלהים שהיא מליאה מאלהים והיא מאוחרת. וז"ש בגמרא "בתלתא כו'" דהן ג' אתוון מלא:

דבאתר דלית תמן י' לא כו'. כצ"ל. ר"ל ה' עילאה דלא מתפרשין כו':

ומאן דבעי לצלאה צריך כו'. כצ"ל:

את הכבש כו'. שייך למעלה רכ"ד א' (ח"ג רכד, א):

מלין דהן כבשוני כו'. ר"ל סתרין דקרבנא דהן רזין דזיווגא שהן צריכין להסתר כמו בזיווגא והסתירו מאינון דבהון יצה"ר, ע"ר, כמש"ו. ועיין לקמן רמ"ד א' (ח"ג רמד, א):

דנד ה'. ר"ל אינון ערב רב הן בני נדה נד כו':

תחת שלש כו'. דמנדדין ג' אתוון מן ה' תתאה והן ג' דחשיב דהן ג' קליפין דערלה. ור"ל ז"ש אין דורשין בסתרי עריות בשלשה, ועיין תיקוני זהר תיקון כ"ח:

כנגע כו'. הוא יצר הרע והן ג' מינים דערב רב בראשי תיבות נג"ע . [ע"כ מה"ב]