יהל אור על ספר הזהר ג:תמה

לגבורה צ"ל בגבורה . ור"ל דאיהי בגבורה ואחבר עם חסד כמש"ו:

ופניהם וכנפיהם כו'. ופניהם הן חכמה ובינה:

ושתים מכסות כו'. ר"ל צירוף אהי"ה עם הוי"ה מכסה לצרוף הנ"ל. ובצירוף הזה לא כתיב חוברות, דכל אחד בפני עצמו, כי יאה"ה הוא אהי"ה וכן חצי השני הוי"ה:

ותלת אבהן כו'. לכך ג"פ עבד בתפלה דכלילת מנהון:

ואוף הכי משה. דכליל בשי"ן ג' אבהן כידוע:

דאתמר בה אדנ"י כו'. מילוי אדנ"י תרע"א, לכן הוקבע בתחלת התפלה בתרעא דהיכל:

אדנ"י היכל. ר"ל גימטריא היכל:

מן א"ח. שהוא כליל מח' ספירין מחכמה ולמטה, וא' ע"ג כתר:

דלותי. ד' הנ"ל:

דיחזור עבודה. בנצח:

ולבתר כו'. והענין כמ"ש בפרשת משפטים שהגאולה במלכות מתרין סטרין בנצח וחסד, שחר ובקר:

לו עזר. בנוקבא משמאלא:

דאיהו מצד הוד. ר"ל דהוא בי':

לאל ידי. ר"ל לשון יודאי:

דרמיזין בה' צ"ל ביהו"ה . ור"ל דכל ד' אנפין ד' אותיות הוי"ה:

[מה"ב] דאתמר הוא עשנו. ר"ל ז"א, והוא ראיה דנקרא 'הוא':

ואמר דכלא חד בלא פרודא. ר"ל 'הוא' עם 'אני'. ומביא ראיה הה"ד ראו עתה כו'. וכן ממ"ש אני ה'. וגם כן ממ"ש בעל הגדה דהוא מכילתא "אני הוא ולא אחר":

ואמר ודא אני כו'. וד' הוא על ד' אותיות דאדנ"י דכלילא אני:

הושע עבדך כו'. שייך לפרשת בלק קצ"ה א' ב' (ח"ג קצה, א) בזוהר:

אבל לגבי אחרנין כו'. ר"ל דווקא להשי"ת אינון עבדים וכמו שכינתא דאיהי למפלח לבעלה ואיהי מלכות כמש"ו:

דלא ימות משיח בן אפרים. ר"ל דעל זה אמר דוד "דלותי ולי יהושיע", וכמש"ל (ח"ג רג, ב) ובגין דאיהי גבעה תתאה כו'. אבל אנחנו בצלותא מבקשין על עם ישראל דאינון עניים וז"ש ושאיל מיניה בההוא תרעא בגין כו' ר"ל השכינה ואנחנו מבקשין בצלותא:

עבודה למקומה ויתעבדו עבדים ולבתר (עביד) שאיל דיהיב אורייתא מסט' כו'. ר"ל דג' שאלות אלו צריך למשאל בתפלה שהן ג' דרגין עני עבד חסיד. וכן בקש דוד המלך ע"ה והן ג' דרגין. מל' א'. נה"י ב', ששם עבודות כהנים בנצח שכולל נה"י. חסיד בחסד ששם אורייתא וכולל חג"ת. וזה שאמר כד מטי לג"ר כו':

ואמר למעבד גמו"ל עם דל"ת. ר"ל עם התלמידים שמקבלים מרבם ור"ל שהוא (שבת קד, א) אלף בינה גמול דלים, ר"ל ללמוד וללמד:

ואמר פתח ואמר ה' לא כו'. שהן ג' דרגין ממטה למעלה, והוא מ"ש למעלה בפרשת בלק שם דעבד השלישי הוא דשוי ימינא דמלכא עליה ואינו ברשותו של אדם רק ב' עבדים. והוא כי שם מפרש ג' עבדים בג' דרגין נה"י חג"ת חב"ד דמלכות כלילא מכולם בסוד תש"ת/חש"ח(?) בג' נקבים שבאדם. והן נר"ן שבאדם בג' עלמין כנגדן שמשם עבדים דהיא מתפשטת בהון ור' אליעזר מפרש שם עני ביסוד ועבד בהוד וחסיד בנצח וחסידך יברכוכה, ועבד מל' כלילא יתהון. ואח"כ עבד השני בז"א בחג"ת דשם כלילא נוקבא גם כן והוא בחזרת הש"ץ. וקדוש בקדושה נגד יוצר וכידוע דב' התפלות הן בנה"י חג"ת, נוק' ודכורא, לחש וקול רם, כמו בק"ש ותפילין, של יד ושל ראש, לך לאות כו'. והשלישי הנשמה מ"ה אבל ב' רוח ונפש במעשים ותורה והן בו אלא שמאיר ע"י התורה ומעשים טובים. אבל כאן סידר בדרך אחר:

ואמר ה' לא גבה כו'. וסיומא דקרא אם לא שויתי באימא. כגמול עלי על י'. ואח"כ יחל כו' בכתר:

דאיהו כורסייא שלימתא. דהכסא הוא ה' תתאה על הכסא דמתפשטת ביה ועיין בפרשת בראשית ע"פ יהי מאורות בענין מאורות היום והלילה:

וביה יהו"ה ד' ד' חיוון כו'. ר"ל ד' חיוון מרכבה להוי"ה. והן ל' מעלות של המלכות, שלכן זכה יהודה למלכות:

תלת חיון כו'. והן מרומזים בשם ס"ג. ועיין בפרשת קרח. [ע"כ מה"ב]