יהל אור על ספר הזהר ג:לג

דפרים כו'. ד' דרגין ד' אותיות של השם כמש"ו:

ויסודין. שהן בשם הוי"ה כמש"ו:

אינון שלמים. ר"ל לשון שלום ולשון שלימים:

דלית כו'. דלא מפריד הסט"א ביניהן:

למעלה בנצח. כצ"ל. והשמות מטועין כאן ועי' בספר יצירה. והכלל דבימין מתחילין ביו"ד ובשמאל בה' ובאמצע בו' והצירופין כסדר:

תיבת נח. שתיבה הוא מלכות, ונח יסוד:

דאינון שנים כו'. שהוא הוי"ה פשוטה י"ה עם ו"ה, שנים שנים, ועוד פשוטו עם מלואו שהן ז' ז' כידוע:

ביה איהו כו'. ר"ל י' על הו' הוא ז', ולכך נקרא צדיק שבת שביעי, והוא מסטרא דתגא דס"ת כמש"ל:

דמסטרא כו'. והוי"ה שבכאן היו"ה :

מן אלהים. א' בכתר פלא, ל' חכמה, ה' בינה, י' יסוד כנ"ל, מ"ם מלכות:

בחלם. ר"ל יסוד:

[בכתבי תלמידיו ז"ל] דוכתין אית בגיהנם רישמין למחללי שבתות כו'. חשיב כאן ה' עבירות חמורות דהיינו עבודה זרה, גילוי עריות, שפיכות דמים, חילול שבת, ושבועת שקר. שהן ה' עבירות שכנגדן ה' של ה' שטן החמורות מכלם. ובכאן אמר עמ"ש רז"ל "השטן עולה שס"ד דביום הכפורים לית ליה רשות כו'". והנה יש שס"ה לא תעשה עם הל"ת שיש ביום הכפורים, רק לא נאמר בלשון לא תעשה משום טעם רז"ל ודו"ק:

דף י"ז ע"א דפרים ואלים וכבשים ועזים. כנגד ד' אותיות השם. וכצ"ל, ולא עתודים כי הם עזים ודוק:

ובגין דא והנה מלאכי כו'. כאן אמר פי' נפלא הנה מבואר בזוהר כ"פ עולים בחולם ויורדים בחיריק. כי כשהיא למטה תחתיו היא חיריק ולמעלה עליו חולם, בסוד עטרת תפארת, ושוה לו, היא גם כן ו' כמוהו. וזהו סוד א י' למעלה, ו' באמצע, י' למטה. וענה ואמר שזהו סוד א הוא אחד כי מבואר בתיקונים יו"ד כליל תלת נהורין וכן יו"ד השני ושניהם כלולים באמצע והם י"ב, והא' הכולל הוא י"ג, והוא אח"ד. וז"ש בזוהר שה"ש "ותלת נהורין כלילין באות א' בדרועא חדא בחד סטרא וכן בדרועא תניינא, ו' באמצעיתא כליל תרין דרועין כו'", עי"ש היטב. ואמר שזהו סוד שבי"ב צירופי הוי"ה ג' היו"ד בראש ג' היו"ד בסוף ו' היו"ד באמצע הויות ודוק. והנה ראש המרכבה הוא שם אהי"ה וסוף הוא שם אדנ"י ושניהם גימטריא אלהים, וזהו ויחלום והנה סולם (הוא יו"ד באמצע סולם) דא ו' והנה מלאכי אלהים דייקא עולים בו בו' כמ"ש בזוהר ויורדים בו'. ודוק כי הוא נפלא, כי כשהיא עולה היא בסוד אהי"ה. ודוק כי קצרתי: