עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › יהל אור על ספר הזהר

יהל אור על ספר הזהר ג:ג

Yahel Ohr on Zohar 3:3 · יהל אור על ספר הזהר · free full Hebrew text

Open in the reader →

דרין קדמאין כו' וידעין לצרפא אתוון. עיין בז"ח ש"ה מאמר אליהו על אותיות ותבין משם:

אתוון עלאין וגו אתוון תתאין. מפרש לקמן. (ובמקום אחר כתב הגר"א וזה לשונו: גו אתוון עלאין כו' ה' עלאה ותתאה שמהן יוצאין ומשלימים המספר לס"ר והן ס' אותיות כמש"ל. עכ"ל):

וסלקין על רישייהו דחיון כו'. כי כל חיה תחת אות א' כמ"ש למטה ובכמה מקומות:

היכלא עילאה. בינה ששם אותיות גדולות:

היכלא אחרא. מלכות ששם אותיות קטנות בסוד אחות לנו קטנה כידוע ה' זעירא, א' זעירא:

ואלין ואלין כו'. עיין בז"ח במתניתין דטעמים. תרין גלגלין סחרין:

ובמקום אחר כתב הגר"א וזה לשונו: וחיבורא דאתוון כו' שהן ע"ב פרקי המרכבה שבהן התנועה דידים ורגלים ועינים ופה וצואר, וי"ב פרקים הגדולים דידים ורגלים, ועיקרן כ"ב כ' אצבעות ועינים א'. ומ"ש בספר יצירה ברית המעור ...(חסר כאן בהעתק)

בעינים כמ"ש ברית כרתי לעיני כו' וראיתיה לזכור ברית כו':

ופה וצואר אחד, כי התחלת הפה מהצואר, וראשית הרוח וקול ודבור משם. ולכן ו' אותיות הן משנים שנים. והי"ב אע"פ שהן מה' נכללין בד'. כי הה"א עיקרו ד' גוונין שנעשין ה' גוונין. וזהו שם י"ב דפרח בהו אליהו בידים ורגלים שבהם מעופף האדם י"ב בקר דתחותה שבהן סלקא והוא אדני במילואו וכמ"ש כאן "ופרחין גו אוירא כו'". וזהו ענין החיות והאופנים וקרא זה אל זה, כי החיות של הפנים מתגלין וגם כן מתפרדין לבד אדם שמחוברין ומכוסין ולכן בפרצוף אדם זו"נ, וזהו שנא"ן שבדרך הילוכן הקדם של כולם שור מימין וכסדר הנ"ל והאחרונה אדם מקדם. ולכן י"ב פרצופים, כי אדם מכוסה, וכל האדם אחד לכן בכללן י"ג. וכן הוא באופנים שכל אחד אופן בתוך אופן, והיה צריך לד' גלגלים אלא שהפנימי אינו צריך רק אחד ושם חיבורן כנ"ל, והן י"ב, והילוכן בשם י"ב הנ"ל. ושל חיות בג' הויות הידועים דמלך כו' שהן מנצפ"ך (הן בספי' משולשים), ואדם של האופנים בארץ ולכן היחוד על ידי אדם אשר בארץ. והוא אופן אחד בארץ, כי אינו בגלגלים כנ"ל, והוא אחד. ועיין בזהר חדש נ' ע"ב. עכ"ל):

בטמירו. ר"ל במילואו כמש"ו:

תרין אחרנין ל"ף. כמ"ש שאל"ף אינו בחשבון האותיות רק הוא כלל של כל האותיות כידוע, וכמ"ש בספר יצירה, ואל"ף מעיד על יחודו של עולם שהוא ראשון כמ"ש בפרשת בראשית דף ג' ע"ב (ח"א ג, ב) כל יחודי בך כו' אני ראשון ואני אחרון ומבלעדי כו', וכל זה מעיד האלף כי ה' מוצאות אחה"ע מוצא הראשון, ומוצא האחרון בומ"ף, והאמצעי דטלנ"ת. וראשון של ראשון א', ואמצעי של דטלנ"ת ל', וסופו של בומ"ף ף'. וזהו אל"ף:

וכן בכולם יש סוד בכל צירוף ומילוי, והן שתין אתוון, ששים גבורים מסוד בוצינא דקרדינותא דגניז בגו אמא עטרא דגבורה. ועם י"ב אתוון דמנצפ"ך ע"ב. כמ"ש בז"ח ש"ה עי"ש. וכל ע"ב שייפין דגופא נטלין בהון. וכן ע"ב פרקי המרכבה. וכן של העולם. וז"ש דכלהו הוו נטלין ברזא דאתווין. כל העולמות כולם וכל הנפלאות נעשים על ידיהן, ולכן הנסים נקראו אותיות כמ"ש "הגידו האותיות לאחור" (ישעיהו מא, כג):

אלא אות דא כו'. ר"ל אות הוא סימן על דבר וכן האותיות הן סימן על המדות, כמו ד' אותיות הויה ב"ה, ו' מדתו של יעקב‏, ו' קצוות אמת כמ"ש תתן אמת ליעקב, וא"ו הוא ע"ב סימן ואות על מדת אמיתו‏:

[ליקוט. מבראשית עד ויכולו דל"ת תיבות ואם נקבה תל"ד , גימטריא ב' פעמים אויר , שאויר הוא זיווגא עילאה אחע"ה גיכ"ק גימטריא אויר, וזיווג תחתון יוצא מזיווג עליון.וזהו סוד בזוהר ויקרא ב' ע"א (ח"ג ב, א) ופרחין גו אוירא דנחת' מגו אוירא עילאה דקיק דלא ידיע כו' . והנה ב' אויר הנ"ל שהם ב' זיווגים הנ"ל, הם שתים שהן ארבע כמנין דל"ת שהוא ארבע. וכן מספרו ב' פעמים אויר כנ"ל. והנה תלד באלב"ם הוא כסא כונן למשפט כסאו. וזהו עד ויכולו. וביום השביעי נתעלה וישב על כסא כו'. [נראה שהוא הגה"ת הרמ"ש. והנה עתה בעוה"ר הדלת נעולה בסוד נשבע הקב"ע שלא יכנס בירושלים של מעלה כו' כידוע כי הוא נועל דלת בפני לווין, כי אנו בעונותינו לווים כמ"ש החנות פתוחה והחנוני מקיף וכל הרוצה ללוות כו'. בפרשת האזינו תרי"ג תיבות וזהו וענתה השירה הזאת כו']. וזהו סוד המשנה "אמרה הדל"ת הריני נזירה אם נפתחת אני". והבן). נמצא כתוב בראש העתק פי' התיקונים וז"ל ששים המה מלכות זהו אותיות של הא"ב במילואים עולים ס' כזה: אל"ף . בי"ת . גמ"ל . דל"ת . ה"י . וא"ו . זי"ן . ח"ת . ט"ת . יו"ד . כ"ף . למ"ד . מ"ם . נו"ן . סמ"ך . עי"ן . פ"י . צד"י . קו"ף . רי"ש . שי"ן . תי"ו .ותמצא חצי הא"ב מתגלגלים בשאר האותיות וחציו נחים במקומם, וסימניך אדו"י כלמ"נ פש"ת . אחד עשר אותיות אלו מתגלגלים. א' ב' פעמים אל"ףוא"ו.ואות י' כמספרו דהיינו י' פעמים כזה: בי"תה"יזי"ןיו"דעי"ןפ"יצד"ירי"ששי"ןתי"וואות ו כמספרו ו' פעמים: 1-2. וא"ו3. יו"ד4. נו"ן5. קו"ף6. תי"ו.אות ד' כמספרו ד' פעמים, דהיינו:דל"תיו"דלמ"דצד"י.וסימן לג' אותיות שכמספרן י' ו' ד' . אות כ' מתגלגל ב' פעמים כזה:כ"ףסמ"ך.אות ש' מתגלגל גם כן ב' פעמים כזה:שי"ןרי"ש.אותיות ל"פ מתגלגלים ד' פעמים כזה:[ל]אל"ףגמ"לדל"תלמ"ד[פ]אל"ףכ"ףפ"יקו"ף אותיות מנ"ת מתגלגלים כל אחד ה' פעמים כזה:[מ]1. גמ"ל2. למ"ד3-4. מ"ם5. סמ"ך.[נ]1. זי"ן2-3. נו"ן4. עי"ן5. שי"ן.[ת]בי"תדל"תח"תט"תתי"ו ואחד עשר אותיות אלו בגה"ז ח"ט ס"ע צק"ר נחים במקומם.ואם תצרף י"ב אותיות של מנצפ"ך כזה: מ"ם . נו"ן . צד"י . פ"י . כ"ף . נמצא יש כאן ב' יודי"ן, ב' ממי"ן, ב' נוני"ן, ב' פיפי"ן, ואותיות ו' צ' ד' כ' . אם כן נמצא היו"ד מתגלגל בסך הכל י"ב פעמיםואותיות ו' מ' נ' כל אחד מתגלגל ז' פעמיםואות פ' ו' פעמים,ואות ד' ה' פעמיםואות כ' מתגלגל ג' פעמים,ואות צ' נשאר במקומו מאותיות כפולות. נמצא יש בא"ב הנ"ל:ב' אלפי"ןבי"ת אחדגמ"ל אחדד' דלתי"ןה' אחדו' וויןז' אחדח' אחדט' אחדי' יודיןב' כפי"ןד' למדי"ןה' ממי"ןה' נוני"ןס' אחדע' אחדד' פיפי"ןצ' אחדק' אחדר' אחדב' שיני"ןה' תוי"ן. ומספרם עולה סך הכל ארבעה אלפים שני מאות ל"ח (4,238). ועם מנצפ"ך עולה סך הכל ארבעה אלפים שבעה מאות וח"י (4,718). עד כאן של הליקוט.]

עוד ליקוט . א הוא בכתר והוא כלל כל האותיות והוא קוצו של יו"ד. ומחכמה מתחיל השם הוי"ה ומתחיל בב' בראשית. והן כ"ו‏ אותיות כמנין הוי"ה כ"א אותיות כמנין יה"ו, וה' אותיות מנצפ"ך כפולים נגד ה' אחרונה שהיא כפולה ולית לה מגרמה כלום. וע"ס י' נקודין הן יו"ד אתוון דשמא מפרש והן ל"ב נתיבות: