עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › יהל אור על ספר הזהר

יהל אור על ספר הזהר ג:רמד

Yahel Ohr on Zohar 3:244 · יהל אור על ספר הזהר · free full Hebrew text

Open in the reader →

עד ה' ודאי. שלימו דשמי' כנ"ל:

ממנה תוצאות חיים. ממלכות, וכן ותמונת כו' בצלם כו':

ד' אמות. דרגא דידה, ד' ספירות נצח הוד יסוד מלכות. ולכן נקראת 'ד'. וכשהיא שוה לת"ת נקראת 'ה':

דלא אתברו בהון כו'. ר"ל בשביל אומות העולם:

ויהיב ליה. שמילא שאלתו כמ"ש ג' דברים בקש משה מהקב"ה ונתן לו כו':

[ליקוט] ותשובה דא אתקריאת חיים. כי היא נקראת באר מים חיים כמ"ש בז"ח שיר השירים וכמ"ש (ברכות נו, ב) הרואה באר בחלום כו', כי אותי עזבו מקור מים חיים לחצוב כו', ובתשובה חוזר למקור מים חיים:

למיזל ד"א בגילוי הראש. כי היא ד"א אות רביעית של השם כוללת ד' אותיות כמ"ש בתיקונים סוף תיקון מ"ז והיא רשות היחיד גבוה י' ורחב ד', גבוה י' מסטרא דבעלה שמא מפרש ביו"ד אתוון, ורחב ד' מסטרא דילה ד' אותיות כמש"ש:

ואי תימא דכן שרייא על אומין דעלמא אע"ג דלא אתברי בהון שמיא וארעא וכל תולדין. ר"ל דלכך כתיב "בהבראם" אחר "אלה תולדות השמים והארץ", לומר שדוקא שריא ה' זעירא על אלין שבשבילם נבראו שמים וארץ ותולדות, וכמ"ש לקמן ובגין דא ויכלו שלימו כו' ועלה קיימין שמיא וארעא כו' דכתיב אלה תולדות השמים והארץ כו':

הבלא כו'. היא קושיא:

אלא ודאי כו'. הוא תירוץ. ולא גרסינן תיבת "אלא", וכן תיבת "אלא" דלהלן בסמוך לא גרסינן:

דנפש אחרא כו'. ממט"ט ששורה בימות החול שעל ידו מתנהגין העולמות בחול ששת ימי המעשה, בו' קצוות דיליה, ו' אותיות דמט"ט:

ואיהו דיוקנא כו'. הוא הצלם:

דמתנענע כו'. שמיני' התנוע' לאדם כו':

ה' דהבראם. ה' זעירא מלכות ה' דאברהם:

דאתקריאת יראה ודא י'. צ"ל "תורה ודא ו'", והוא דיוקנא דעמודא דאמצעיתא:

בצלמו. ר"ל בצלם ו' :

בצלם אלהים. מלכות:

דאת י' צ"ל דאת ו' :

על רישיה. דכל השם על ראשו ומשם הולך לגוף כמש"ו:

דאיהי עובדא כו'. ר"ל המעשה עצמו של המצות דלעיל לא אמר רק דמינה יעול כו' דמלכות נקראת מעשה עובדא דבראשית:

ואיהו ל"ב אלהים. ר"ל מלכות שנקרא אלהים ל"ב שנקרא "כבוד השם" כבוד גימטריא ל"ב:

[ליקוט] י' יראה כו'. והן ד' אותיות הוי"ה מצות לא תעשה ומצות עשה, ותורה ותשובה. ולא מצות לא תעשה עצמן ומצות עשה עצמן, אלא היראה ואהבה גורמות המצות עשה ומצות לא תעשה, והתשובה היא הרביעית המעשה כמש"ו. וג' ראשונות הן במחשבה וכמ"ש במ"א דג' אותיות יה"ו הן במחשבה והרביעית ה' היא בעובדא וכלולה מכולם, שהם הנ"ל מצות עשה ומצות לא תעשה תורה ותשובה. עד כאן הליקוט]: