יהל אור על ספר הזהר ג:קפה

מתתא לעילא. מסטרא דבני ישראל בנצח הוד יסוד שנקראים "בני ישראל" כידוע:

כמה דאיהו כו'. ר"ל בחג"ת:

לאבהן ובנין. חג"ת ונה"י:

ורזא דא כו'. ר"ל ונקדשתי חג"ת. בתוך בני ישראל נה"י. וז"ש עילא בתלת כו':

לעילא על כלא. בכתר חכמה בינה:

סטר עילאה כו'. חכמה שנקרא 'קדש':

ואע"ג דאיהו כו'. ר"ל הל"ל קדש בלא ו':

ואיקרי קדש. שהוא בהעלם ואין חל על דבר ואח"כ קדוש בת"ת בוא"ו, ואח"כ קדושה במלכות בה"א:

אתפשט כו'. דעת בת"ת:

אמצעיתא. בין חכמה ובינה:

סופא כו'. במלכות. והן ג' דרגין הנ"ל כח"ב חג"ת נה"י שם המלכות:

בתלת דרגין דאבהן. ר"ל ג' פעמים קדוש חג"ת:

ורזא דא כו'. ר"ל בתחלה כתיב ונקדשתי כו' שהן ג' פעמים קדוש, ואח"כ כתיב תיכף "כי אני כו' ה' צבאות" שנקרא צבאות מסטרא דישראל צבאות ה':

אלא לבתר כו'. ר"ל לכלול נצח והוד ביסוד בהאי קדושה. וכן לפי' השני אחר שכולל חג"ת יכלול נה"י בה' צבאות:

מצאתי כתוב על הגליון: בלחודוי צ"ל בחילוי :

ולבתר כו'. שהוא מלכות:

ולבתר יעביד כו'. כל מה שכלל כאן:

דא כבוד עילאה. חכמה:

ולבתר כו'. מלכות לכלול רישא וסופא דכל דרגין:

תורה שבכתב. חג"ת. נביאים. נצח והוד. ימלוך ה'. יסוד ומלכות:

לאשתכחא תמן כו'. דמלכות כולל יחודא כמ"ש והיה ה' למלך כו' ביום ההוא כו' ולכן בברכה ד"ברוך" ברכה. "אשר קדשנו" קדושה. "ה' אלהינו" יחודא, צריכה מלכות. [מצאתי כתוב על הגליון: כי מלכא בלא מטרוניתא לאו הוא אחד כמ"ש בזוהר ויקרא ז' ע"ב (ח"ג ז, ב) עי"ש.]: