יהל אור על ספר הזהר ג:קסב

רעיא מהימנא. ליקרא דשבת. כ"ע כמש"ו למטה:

לאבא אקדים כו'. ר"ל חכמה שנקרא 'כבוד' כמש"ו, ומסטרא דחכמה בינה נקראת גם כן 'כבוד', ולכן אקדים לחכמה:

ואם אדונים כו'. מסטרא דאימא ולכן הקדים מורא שם:

איה כו'. בשניהם נאמר איה לכלול הכתר עמהן שהוא אל"ף כידוע, וזהו איה :

עשר אמירן ול"ב כו'. עשרה מאמרות דבראשית נגד עשר ספירות ששרשן בחכמה כידוע, ול"ב אלהים עד "לעשות" נגד ל"ב נתיבות חכמה שכולם בחכמה עשית:

ל"ב אלהים דתורה. שהתורה מתחלת בהון:

יקרא דילי'. ר"ל התורה בה אשתמודען ליה:

בגין דחלישתא כו'. שהתעוררת מנשמתין דלעיל ותורתן הכל כפי ההתעוררות למטה וכשלמטה מחלישין ההתעוררות מתחלשין למעלה, וז"ש "אתתקף בך כו'":

להעמיד עליך כו'. ר"ל הקב"ה:

עלייהו שכינתא כו'. מסטרא דתרין מתיבתין כמ"ש בתיקוני זהר:

עלת העלות כו'. אין סוף ב"ה הגנוז בכתר דלאין סוף אין שייך לא תפלה ולא שום מחשבה. ואבא ואמא הן עלות 'עלות' לז' תחתונות, וכתר עליון הוא 'עלת העלות'. וזהו "העלות" לשון רבים: