יהל אור על ספר הזהר ב:תצו

דכיון דפתקין אתקנו כדקא כו'. משנחתמין ביד הממונה עזריא"ל דלקמן:

חד שמשא ממנא (כצ"ל) כו' ונטיל פתקין. מיד הממונה עזריא"ל שתחתיו:

האי ממנא תחות שולטני'. ר"ל תחת הממונה הראשון גזריא"ל הנ"ל:

האי פתחא סתים כו' וביומא דשבתא כו'. הענין כמ"ש וישב אתי דרך שער החיצון הפונה קדים והוא סגור. והוא הפתח הזה שהוא שער המזרח ונאמר שם שער החצר הפנימית הפונה קדים יהיה סגור ששת ימי המעשה וביום השבת יפתח וביום החדש יפתח, ונגד כל ממונה הוא פתח כנ"ל. וזה הממונה יש לו ת"י שני ממונים דימינא חיים כו'. ונגדן שני פשפשין לשער הגדול. ושער החיים סגור כל ימי החול. וז"ש (משנה, מדות ד) "ושני פשפשין לשער הגדול א' בצפון וא' בדרום, שבדרום לא כו'ועליו נאמר ויאמר אלי ה' השער הזה יהיה סגור ששת כו'". (אמר ביומא דשבתא וביומא דחדשא אתפתח לאחזאה חיים. לכן בר"ח אומרים יעלה ויבוא ברצה שהוא בחי' נצח היכל ג' זה ומתפללים ואומרים והושיענו בו לחיים):

פתחא תליתאה כו' למנדע כו'. ר"ל בכאן מודיעין שהמשפט הוא בהיכל הרביעי:

דינא דלא קיימא כו'. שבפתח ראשון ממונה על דינא דמותא כנ"ל. ודוקא על האדם עצמו, אבל על בניו עד עשרים שנה קיימא בפתח הזה תחת הממונה שתחת ממונה הראשון כמ"ש למטה:

דהאי אתברי בפגימו כו'. והוא ביום ד' ומלאך המות דרברבי נברא ביום השני [ כי מלאך המות הוא נגד היכל זכות שמשם נטיל וזה נטיל מהיכל זה שהן גבורה ונצח והן יום שני ורביעי כידוע, ולכן זה נברא בשני וזה ברביעי, ומ"ש כאן הדינין הכל בשביל פגימו דסהרא ביום [רביעי] שהוא נגד היכל הזה. ועוד כמ"ש לקמן שבפתח‏ האסוותא כו' ] שנברא בו הגיהנם והן לילית רבתא ולילית זעירתא:

דקיימא על דרגא רביעאה בהיכלא תליתאה כו'. ר"ל על פתח הרביעי של היכל השלישי של הסט"א כמש"ל שם פתחא רביעאה כו' ומה שבפתח הג' דכאן תחת שני הממונים קפציא"ל ועיריא"ל על מרעין כו' ועל אסכרה כו'. הוא שם בשני פתחים האחרונים כמש"ש עי"ש. כי נגד הממונה בפתח הרביעי דכאן אין שם בסט"א כי הוא ממונה על הרפואה כמ"ש לקמן, ולכן נחלק ההתמנות דכאן שם בב' הפתחים:

ואחיד לה האי ממנא. ר"ל דכאן בסטרא דקדושה עיריא"ל הנ"ל:

וסלקא לה לממנא דקיימא על היכלא רביעאה. והוא בהיכל זכות ששמו סנסני"ה שמשם יוצא המשפט והכרוז ע"ז, ועי"ש דף רנ"א ע"א (ח"ב רנא, א):

מתליסר שנין כו' ואיהו יצה"ר מעשרין שנין כו'. וזהו סוד שטן ויצה"ר ומלאך המות (ב"ב טז, א) שטן עד י"ג שנה שנענשין על אביהם ועל מרעין ומכאובין דלא קיימא למותא כנ"ל. וזהו סוד באיוב ויבא גם השטן כו' ונענשו בניו ויך אותו בשחין רע, וכן מסכנו. וז"ש אך את נפשו שמור. ומי"ג שנה עד עשרים יצה"ר. ומעשרים שנה ולמעלה מלאך המות כמש"ו:

האי רוחא דקיימא בי' כו'. הוא היצה"ר: