יהל אור על ספר הזהר ב:תצד

ואלין אינון דמדקדקי כו'. שכאן נאמר כי ה' אלהיך אש אוכלה הוא אל קנא. שג' אשות הן אש שורף כו' כמ"ש בתיקונים דף קכ"ב ע"א עי"ש, ומהן השרפים כידוע:

ואלין אינון דקיימי כו'. וזהו דאשתמש בתגא חלף מב' העולמות:

דאוליפו מיני' כו'. כמ"ש ואפילו אות אחת. וז"ש בפרשת בראשית (ח"א מב, א) "דאוקידו לאינון דלא חיישי כו'". [ובפרשת בראשית "כד מתגלגלין נהורין כו'". עמש"ש]:

כד מתיישבן רוחא ברוחא כו'. ר"ל כשנכללין א' בחבירו:

האי חיותא יופיא"ל כו'. והוא שר התורה והוא נפיק מרוח שמאלא כנ"ל שנקרא הדרניא"ל לכן נקרא גם כן יופיא"ל. ולפי שהוא יותא ממוזג באש, שלכן הוא על השרפים, ויופי האדם כד אדום ניכר בו יותר מכ"ש דודי צח ואדום, אדמו עצם מפנינים ולכן נקרא יופיא"ל. והוא אנפי נשרא לפי שהוא כלול באש ומים והוא נשר שבחיות כלול מחו"ג כידוע וכנ"ל דרך הנשר בשמים. וכאן הוא התורה והחכמה כמ"ש כי מן השמים דברתי עמכם כו':

נפקא על ד' שרפים מעפפן כו'. שנאמר בהן ובשתים יעופף. ואמר על ד' שרפים שהשרפים נכללין בד' חיות שתחתי' כמ"ש בפרשת בראשית ונכללין בד':

וכמה אינון שליחן דשלם סחרני'. ר"ל סביבות האדם. וכמ"ש (כתובות קד, א) בשעה שהצדיק נפטר מן העולם ג' כתות של מ"ה יוצאין לקראתו, אחת אומרת בוא בשלום, ואחת אומרת כו'. וז"ש וכמה שליחן דשלם. והן נק' מלאכי שלום שליחין לבשר השלום, וכאן הן הג' כתות אותן דמקדשאן שמא קדישא דמאריהון כמ"ש ג' כתות של מ"ה (חולין צ, ב) אומרת שירה בכל יום א' אומרת קדוש ואחת אומרת כו' והן כאן כמ"ש למטה אלין דקיימי באמצעיתא כלהו ממנן בשירתא כו' אלין דקיימי לעילא לסטר ימינא וכו' ואלין דקיימי בשמאלא כו':

האי חיותא קדישא כו' ואע"ג דעובדין כו'. כמ"ש בז"ח ש"ה דף נ"ו ע"א "ת"ח כל מאן דאזיל לההוא עלמא בלא ידיעה אפי' אית ביה עובדין טבין סגיאין כו' ת"ח מאי דכתיב אם לא תדעי לך היפה בנשים כו' דאית לה עובדין שפירין", והן הגוונין אלא דלא אצטבעו הגוונין. והענין כי פשוטי דאורייתא הן הגוונין דבוצינא. ורזין דאורייתא הוא אור הנביעו דמני' אצטבעו גוונין, וכמ"ש בתז"ח ע"ג ע"ד דכל רז אור אתקרי לאנהרא כו' ובהרבה מקומות, ולכן נקר' החיה הזה דממונה על רזא דחכמתא יופיא"ל דמניה אצטבעו הגוונים ודווקא למאן דיכיל לאדבקא ולכן קורא לה היפה בנשים דאת הי' בידך האור והיופי ולית לך לאתדמה לשאר הנשים וכמ"ש הזאת נעמי אל תקראן לי נעמי כו' אני מלאה הלכתי דמלמדין לה כל התורה דיכול לאדבקא בעה"ז ואומר לה זה היפה שתדע למה היא נידונית יותר משאר ב"א שלא למדו בחכמתא כמ"ש לעיל [ קבלה ר"ת ה' שתחוו ל' ה' ב' הדרת ק' ודש, בסוד הוד והדר שבהיכל הזה כמ"ש]:

זכאה חולקיהון בעלמא דין ובעלמא דאתי כו'. שרזין הן בסטרא דח"י עלמין והוא ח"י עלמין בתרין עלמין בעה"ז ועה"ב, שהוא אתרי' בבינה עה"ב וקאים בנוק' כמ"ש כי כל בשמים ובארץ הן התרין עלמין, וכמ"ש בריש פרשת שמות דף ב' ע"א (ח"ב ב, א) "זוהר איבא דאילנא יהיב חיין לכלא קיומי' לעלם ולעלמי עלמין כו', זכאה חולקיהון אינון דטעמין מיני' קיימין אינון לעלם ולעלמי עלמין, אלין אקרון חיין להאי עלמא וחיים לעלמא דאתי". והוא כמ"ש אגורה באהלך עולמים שפתותיו כו':

רוחא דא כו' לגבה. כנ"ל לאתכללא בי' ולסלקא [ובפרשת בראשית "ד' גלגלין לכל חד כו'". עמש"ש]:

האי חיותא שלטא על ד' אחרנין. הן ד' חיות הנ"ל שפניהן פני נשר, ולפי שאמר לעיל האי חיותא נפקא על ד' שרפים כו' וכאן הוצרך לבאר ענין החיות משום פרטיהן אמר אחרנין:

וארבע גלגלין כו' בגיניה דאמצעיתא. כנ"ל:

קדשיאל כו' ענאל שמיה. כצ"ל:

אלין דקיימא באמצעיתא ממנן בשירתא. ר"ל אלו הד' שהן באמצע הן ממונין על השיר:

ואלין דימינא כו'. ר"ל הגלגלים שבימין, ר"ל לצד דרום:

סלקי רעותא לעילא. לגבי חיות דעלייהו:

ואלין דשמאלא כו' רעותא מתתא. כצ"ל. ר"ל עם האופנים שבהיכלא קדמאה:

אלין דקיימי לעילא כו'. ר"ל אותן שעומדין למעלה בצד ימין הם מתחברין עם ישראל המקדישין אותם דידעי לכווני. ואותם שבצד שמאל מתחברים עם אותם שבישראל שאינן יודעין לכוין. וכולם כלילין ומתקשרין זה בזה ביחוד אחד:

מאתר דא ינקי כל אינון כו'. שכאן הוא מפתחאן דחכמתא כמש"ל:

בגין דנביאים ינקי מלעילא. ר"ל מנצח הוד דאצילות. אבל מארי דחלמא ודמראה ינקי מנצח הוד דבריאה. וז"ש "ואלין מארי דחלמא כו' מהכא":

וכד מתחברא כו'. ר"ל שלא תאמר שנביאים ינקי מעילא לבד, לכן אמר וכד מתחברא כו'. ר"ל כאשר מתחברים נצח-הוד דאצילות עם נצח-הוד דבריאה אז משניהם יחד, וכמ"ש בפרשת בראשית דף מ"ה ע"א (ח"א מה, א) שאר נביאים נטלין תרי היכלין דלתתא תרין רוחין נגה וזוהר כו'. וכן לקמן דף רנ"ז ע"ב (ח"ב רנז, ב) נביאןי דאינון סטר' עלאין תרין (סמכין) ירכין [דסמכין לאורייתא קדישא אינון נטלין היכלא דתרין רוחין בי' דאינון נוגה וזוהר] כו' אתכלילו דא בדא כדין אלין תרין סמכין דלתתא כד מתחברן באלין עלאין אתרשים בהו נבואה כו' לעילא נבואה הכא מראה וע"ד איהו דא כגוונא דא ודא כגוונא דא: