יהל אור על ספר הזהר ב:קלח

מלה דקשוט. כמ"ש אמו ודאי. ור"ל דלר"ח ור"י קשה למאן קראן אח"כ בניו:

א"ר שמעון אלעזר כו'. ר"ל דלעולם לא נקראו ע"ש ומ"ש "ובניו" ובניו דיתרו ועל יתרו דרישא קאי. ודחקו משום דכאן הקדים בניו לאשתו משא"כ שם. אבל לר"א משום דקראן בניה לכן הקדים האשה. ועוד דרשו אם אין אתה עושה כו'. ופ' ויקח משום שהאריך הקרא לפרש שמותם אבל עיקר הראיה הוא דאח"כ חוזר ושני בניה עמה דהוא קשיא לר"א. ואמר "לבתר דאתא משה ה"ל בנין" דלא תימא האיך הניח בנותיו לרעות ואמר כמו בלבן ומביא ראיה מקרא ובני קני כו':

פתח ואמר והלכו כו' מה הר כו' דא הר כו'. ולא גרסינן ד"א . וכ"ה בבהמ"ק הר הבית וגם אל הנכרי כו' דבחיל דוקא אין עכו"ם כו' ובית הוא עזרה והיכל דאינן אלא לישראל. ומפ"ו שהן גרים וישראלים דגרים הן בנוק' דילה גר צדק מלכות דילה, אבל ישראל הן בגופא דאילנא וכמ"ש בהקדמה והוא בת"ת. ובגמרא אמר ג' דרגין שדה ביצחק והוא ביסוד ששם חרישה ומלכות הוא תפוח דילה הר. וב' ענינים באשה חדא לביאה והוא בגרים גם כן שהוא קיבול המצות, והשני לבית וישובא, עזר כנגדו, לאשתי ביתי, וזהו לישראל. דראשון הוא גם כן בפלגש והוא שדה וזה בית. והן ג' דרגין הר אף לעמין דלא אתגיירו וכמ"ש לע"ל שהן גרים ולא יתקבלו לע"ל וגרים הן ביצחק דחק בשארו שם. אבל אברהם נתקרב קודם המילה והוא אב המון גוים. והן הבארות אשר חפרו דיצחק מקרב הגרים דאתגיירו בימי אביו ולא חפר בארות אחרים. אבל יעקב לא חפר כלל והוא בירר חולק' דיליה לזרעו. אבל כאן בזהר ל"ק רק ב' דרגין. ועוד ג' דרגין הנ"ל הן הר ירושלים דאיהו בראש ההרים ושדה ציון שדה תחרש, ובה"מ, והן ג' דרגין הנ"ל. נטעתיך שורק (ר"ל ג' נקודות שורק וזהו שנאמר שם (ירמיהו ב, כא) "כֻּלֹּה (מלכות) זֶרַע (יסוד) אֱמֶת (ת"ת)". כ"ה בס' ע"מ. ש"ל) באבהן כידוע. וכן בבה"מ עצמו הר הבית ועזרה וההיכל ועזרה בו עבודה (עבודה) שדה עבודה בשחיטה וזריקה אבל בפסוק זה לא נזכר שדה דיצחק (שהוא האמצע) הר רישא וסיומא בית ואל בית כו' רק לראות גדולתם אבל בהר ונעלה, וכן לא הזכיר בזהר כאן רק ב' דרגין שאין חילוק בבה"מ בין גרים לישראל, וכן בירושלים וציון. וכאן אמר להיפך. ואמר על גרים בדרגא הראשונה הר כמש"ו (ע' בליקוטיו שבסוף הספר):