יהל אור על ספר הזהר א:לג

ובגין דההוא חשך תיאובתיה לאתכללא בימינא כו' חשך לא נהיר אלא כד אתכליל באר לילה דנפיק מני' כו' רזא דנקודה עלאה ורזא כו'. [א"ה כן הביא הגר"א לשון זה בביאורו לתיקונים נ"ג א' בד"ה דאיהו ריב. בשינוי ממה שכתוב בפנים לפנינו. ומשמע שם דאור וחושך הן י"ה חו"ב, ויום ולילה ו"ה זו"נ. ומ"ש רזא דנקודא עלאה היינו חכמה י'. ורזא דעמודא דאמצעיתא ז"א, ו'. וז"ש וגרע מני' ו"י]:

הכא בפרט רזא לאפרשא בין מיין עלאין לתתאין ברזא דשמאלא כו' דעד הכא רזא דימינא הוא. [א"ה בבאוה"ג על התיקונים קמ"ב א' ביאר מאמר זה וז"ל: דיום ראשון הוא ימינא ובי' שלמה, אבל יום שני הוא שמאלא וביה מחלוקת והבדלה, וכמש"ו "ימינא איהו שלימא דכולא כו' כד אתער שמאלא כו'", עכ"ל. ועוד הביא מ"ש לקמן באריכות: