יהל אור על ספר הזהר א:קמב

אלין ארבע חיוון רברבן כו'. בהיכל הרצון, ולפי שיש תחתיהן ח' חיוון זעירין כמ"ש חיות קטנות עם גדולות אמר רברבין עלאין . ואמר קדישין לפי שיש כנגדם בסטרא אחרא גם כן ד' חיות שבדניאל וארו ד' חיון רברבין כו' סלקין מן ימא והן גם כן בהיכל הששי שלהן ששם ימא כמש"ל וכמ"ש בפרשת פקודי רס"ו (ח"ב רסו, א) היכלא שתיתאה כו' כמה דאית בסטרא דקדושה ברזא דמהימנותא ארבע סטרין דמתקשרין דא בדא וכלהו קדישין, ה"נ לתתא הכי כו':

דההיא רקיעא מתקנא עלייהו. הוא הדעת שבהיכל הז' יסוד דאמא שנקרא רקיע כידוע:

וכלהו גדפייהו כו'. הן האל הגדול הגבור והנורא (עי' זוהר י"ט א'):

לחפייא גופייהו. אל אלהים יהו"ה אדנ"י וכמ"ש ולא יכנף עוד מוריך וכו':

הה"ד כקול שדי כו'. ר"ל כמו השכינה שהיא מזמרת תמיד כמ"ש אלהים אל דמי לך וכמ"ש למטה כמה דכתיב למען יזמרך כבוד כו' שכבוד הוא השכינה כידוע:

ומאי אמרי הודיע ה' כו'. שהוא מזמור יתמא שחיות הקודש אומרין אותו כמ"ש וישרנה הפרות בדרך והן ד' בקר וי"ב בקר שתחת הים שהוא גופא דשכינתא היכל הרצון ת"ת דבריאה. ישועתו הן ה"ג דנוקב' וזהו הודיע שהוא בדעת והדעת הוא עיקר בה"ג דנוקבא כמ"ש ולילה ללילה יחוה דעת, והוא כאן בבריאה שנק' לילות וה"ח נקראין אומר בלחישה כמ"ש יום ליום כו'. וזהו גלה צדקתו שאז נקרא צדקה:

[ליקוט. כל אומר בלחישו סוד החסדים מאבא חילא דאתרם מאבא כמ"ש בח"א ט"ז ב' (ח"א טז, ב). וסוד הדעת הוא המתפשט מאמא בוצינא כמ"ש בספרא דצניעותא וזהו יום ליום יביע אומר ולילה כו']:

ובכל אתר דאיהי אזלא כו'. ר"ל הרקיע הזה נכללין בו אם לימין כולם פניהם פני אריה וכן בכל צד. ואין מתפרשין ד' פנים בד' צדדים רק כשאינם הולכים וכמ"ש בתז"ח דף ל"ג ע"א עי"ש:

לתתא ברבועא דיליה כו' והאי רקיעא דאתרבע כולהו גוונין כלילן ביה ד' גוונין כו'. כי בבינה עגולא למעלה ס' ולמטה רבועא מ"ם סתומה, ושם הוא ד' אנפין ד' הגוונין כלילן, וזהו מ"ם ד' פעמים עשר בכל אחד, כמ"ש בס"א עי"ש:

גוון ספיר דאתכליל כו'. יסוד שהוא ספיר: