יהל אור צו

הט' ותרא אותו כי טוב ולכן לא אתיישב בהדי' ורצה הטוב להמתיק הרע כמו שניתן באדם טו"ר יצ"ט ויצה"ר להמתיקו וילך משה אל כו' אבל לא היה יכול מפני ח"ק עד שפערה שאול פיה לבלי ח"ק וירד שאול למקומו ונתברר הטוב וכן התורה כי לקח טוב כו' משה אמת כו' וכ"ה באדם בסוד מל"ך ג' דרגין אמ"ש שהן נגד ג' עולמות למטה תחת היותרת הכבד והטחול דו"נ רעים שניהם כעס ושחוק הכסיל. ובלב ב' בתי לבא טו"ר ב' יצרין. ובמוחא ב' מוחין שניהם טובים וכ"ה בנר"נ נפש כי תחטא כי תאוה נפשך ורוח ב' דרגין מי יודע כו' ונשמת חיים. וחיבורן באלב"ם ח"ק ט"ר י"ש וט"ר הוא חיים ומות וכמ"ש את החיים ואת הטוב כו' ולכן ביום אכלך כו'. וט' אתרא דחיים לוז והוא בסט' דרוח. וח"ק הוא בגיהנ"ם שניהם רעים תלגא ואשא ששה חדשים כו'. כנגד ימות החמה והגשמים כ"א בדרגי' והוא בסטרא דנפש. והנשמה עולה למעלה להנחיל אוהבי י"ש:

(קפא ע"א) ובספרא דאדם קדמאה כו' וכן שיעורא דילה כג"ד. (א"ה. ע' בתיקונים ל"ט ע"ב בד"ה ג"ט. כי כשתמתח יו"ד בג' נקודין קוצא וגזעא ושבילא. תחת יו"ד א' הוא שיעורא דוא"ו):

(קפד ע"ב) ירושלים באמצעיתא כו' בתרין נקודין אתפרשת כו' חד דילה וחד דעלמא דאתי כו' נקודה דילה כו' ירושלים כו' נקודה דנטלא מאימא עלאה טמירא איהי ג"ע דארעא כו'. [ביארו הגר"א ז"ל בתיקונים נ"ב ב' בד"ה תתן להם כי שתי הנקודות הם במלכות דעשיה. וגן עדן הוא יסוד דבינה דידה. וציוןן הוא יסוד דנוק' דידה. ע"ש. המסדר]:

פרשת תשא (קפד ע"ב) רע"מ. פקודא ליתן כו'. שייך לעיל בתר שפי' מנורה מג' דברים שנתקשה משה ועכשיו מפרש פקודין דשקלים וחדש שנתקשה בהן כנ"ל ששקלים אמצעי וחדש שימושא:

כגון חצי כו'. והענין מחצית ו' השקל י' כמש"ו:

אבנא למשקל כו' דא יו"ד כו' עשרים. שהיא אבן שתי' רועה אבן ישראל ו' י' קוב"ה וכנ"י כנ"ל. וענין חצי ההי"ן דהין י"ב לוגין ו"ק דעד"א ו"ק דנוק' חצי ההין עד"א. וזה בבחי' ו"ק ובבחי' ע"ס שקל כ' גרה עד"א וכנ"י כמ"ש עשרה עשרה הכף בשקל הקדש ור"ל הכ"ף כ' דב"פ עשרה כ' גרה וכ"ה בת"ת ויסוד ו"ו שבשם לכך נקרא מחצית ו' אחד דא' שבאמצע הוא"ו הוא בינה אלף בינה כידוע. ו"ו הנ"ל הן י"ב מזלות של הרקיע והא' שבאמצע הוא התנין המלך כמ"ש בס"י והן לעולם ו' מזלות למעלה מהארץ ו' למטה שהארץ באמצע בין ת"ת ויסוד כנ"ל:

העשיר כו'. דת"ת תמיד עשיר ואף בגלות אסתלק בבינה. ויסוד נקרא דל בגלות כידוע:

ממחצית כו'. עשרה גרה:

איהי כלה כו'. ר"ל כמו כלה דצריכה קידושין וזה ע"פ ב"ד שאומרין מקודש:

(קפח ע"א) דיאותו לאורה. שאור הוא בחסד דתמן ברכה דברכות כהנים כידוע לפיכך מברך עליה שתחלה שמאלו תחת לראשי ואח"כ וימינו תחבקני:

ובמי כו'. ר"ל ואח"כ יחוד בת"ת ולכך אומר עטרת תפארת:

פרשת ויקהל (קצז ע"ב) את כל עדת בני ישראל אלין אינון תריסר משריין עלאין קדישין כו'. א"ה. בתי' פ"ז ע"ב בד"ה משום כוס ישועות כתב הגר"א וז"ל ר"ל דהן בני ישראל י"ב שבטים בני ישראל דלעילא:

דהא מטרוניתא כו' באינון בתולתין כו'. הן י"ב בקר שתחת הים והים עליהם משלים לי"ג. והיא רעיתי בין הבנות עולימתין דילה והיא ביניהם ובה אשתלם חושבנא די"ג מכילן. ע"ש ובהיכלות פקודי רנ"ד ע"א ד"ה אבל תרין אינון כו' מ"ש באורך בזה]:

(ר ע"א) ספר זכרון. [א"ה. ביארו הגר"א ז"ל בתיקונים נ"ה ע"א בד"ה וראיתיה. כי הם יסוד ומלכות כחדא. כי ע"י המלכות שהיא מראה באתגלייא אז וראיתיה לזכור ברית עולם. דע"י שרואה אדם את אשתו מקושטת מתעורר בריתו והוא הזכרון שזוכר בריתו שהוא היסוד דהתעוררות הוא ע"י זכרון הברית וזהו ספר זכרון שע"י הספר מראה באתגלייא הנ"ל מתעורר הזכרון יסוד]:

(רטו ע"א) פתח ר"ש ואמר ויהושע בן נון כו' כד קיימא עלמא דאתי כו'. דעשר אמירן הן בה כידוע אלקים דמעשה בראשית והוא מסט' דחכמה דבה יו"ד של ה"א וה"א עצמה והוא חמשה עשר והוא דירתא סיהרא לה ונעשית ה' בשלימו בין העשור כמש"ו. ואמר ו"ה איהו כד קיימא כו'. שר"ל וכן כד היא אשתלימת מבעלה היא ברזא דו"ה והוא שם הוי"ה בשלימו וב' ההי"ן הן א' ברזא דלעילא וא' למיהב מזונא לתתא כמש"ו. וז"ס נו"ן ב' נוני"ן הם ב' ההי"ן דאשתלימו מיו"ד ו' באמצעיתא ו' הרי הוי"ה שלימה ויו"ד וא"ו הן כוללין ב' ההי"ן שלכן ב' ההי"ן אשתלימו מיו"ד וכן ו' בין ב' ההי"ן וכמש"ו דאיהי י' אתפשט ואפיק רוח כו' ההוא רוח אתפשט כו'. וזהו ו' דכליל למעלה ולמטה ישראל ויעקב כנז' בר"פ תרומה ור"ל שזהו רוח חכמה רוח של חכמה:

פרשת פקודי (רכו ע"א) וכדין דא נהירו דמחשבה דל"א בטש כו'. ביאור זה המאמר ע"ל פ' נח ס"ה ע"א ע"ש. המסדר:

[ליקוט. ענין מ"ש בס"פ פקודי ובפ' נח (ס"ה ע"א) מגו ההוא פריסא דפריס רדיף כו'. ידוע כי האוירא ומ"ס הן ראשית זו"נ והן מ"ד ומ"נ הראשונים שמעלין והן ראשית הכל. ובמחשבה אתברירו המלכים