יהל אור פט

ווי"ן וזהו שכבי וכורעין לאסמכה שם בשכיבתה:

דרגא דמשה כו'. עד"א:

ובמשה לתתא כו'. דהוא יקבץ גליות כידוע:

כאברין דגופא. דמרע"ה הוא גופא דכל ישראל וכל ישראל הם אברים כמ"ש בתז"ח אילנא רבא דבי' כו':

שלשלת כו'. ר"ל מסטרא דיעקב הן משולשין כמ"ש יעקב חבל נחלתו משולש כחבל כמ"ש רש"י שם:

ש' דמשה כו'. ר"ל השלשלת הנ"ל הוא ש' דמשה ש' ר"ת שלשלת והש' משולש בג' ווי"ן (ומספרו שלש מאות) כנ"ל:

קדושה לך כו'. ר"ל לעד"א שמסטרא דעד"א הס' משולשין כמ"ש בתז"ח:

ואשא אתכם כו':

כנ"ל דבאריה יגאל אותנו ובשור ילחוך את האומות ובנשר יקבץ וזהו ואביא אתכם אלי:

הא אינון ט'. והם ט"ס ג' בקו ימין וכן בשמאל וכן באמצע:

עשיראה ורביעאה כו'. כמ"ש בתז"ח דאיהי עשיראה לט' ורביעאה לכל תלת:

מה שמו כו'. ר"ל כמ"ש מה שמו ומה שם בנו ור"ל דש' דמשה מצד כללותו באבות ועיקר שמו מ"ה דמשה והוא מל' באסתלקותא לכתר. וז"ש דרכיב כו' כמ"ש ודמות פניהם דכולהו אדם:

ואתמר בישראל וירדו כו'. דפסוק הזה נאמר באדם והוא דרגי' דמרע"ה שליט על כל הדרגין דגת הים ועוף השמים ובהמה שהן ימינא ואמצעי' ושמאלא וכן בישראל ימשלו על האומות דג' דרגין זה לעו"ז כמש"ל ואומין כו' חיה דאדם לשלטאה עלייהו כו':

דהוה שרה כו'. שהוא שר ישמעאל עכשיו שנאמר ותקח לו אמו אשה כו':

דאתפשט כו'. ששלטנותיה בכל הימים:

ובבהמה אלין כו'. שנחש וכלב הן מימינא ושמאלא וכלב הוא בהמה ועוף השמים הוא בדרגא דאמצעיתא כידוע כליל מכל הג'. וז"ש תערובות כו' בין בישראל כו' וישמעאל בימינא ועשו בשמאלא כידוע:

ויתקיים במשיח וירד כו'. שהן יחיו (צ"ל ירדו) שלטנותא דישמעאל ועשו:

והכי בתרין משיחין ובישראל. ר"ל דתרין משיחין וישראל הן ג' דרגין חג"ת וימשלו על הג' דרגין הנ"ל:

נס דשילה. משה גי' שיל"ה וזהו עד כי יבא שילה:

אריה לימינא כו'. שהוא כלול שלשתם:

וד' ענפין כו'. ר"ל לכל חי' ד' גדפין שהן י"ב שבטים ופני אדם משה שהוא על כולם הן בני משה כמש"ו:

מ"ה ש"היה ה"וא כו'. ר"ת משה ור"ל הגואל הראשון שהיה במצרים יהיה גואל האחרון שהוא יקבץ גליות כנ"ל:

אדם עד הנרדפים. ל"ג:

ובחד יחלק כו'. כמ"ש לקמן ילחכו הקהל כו' (שם ע"ב) יתער נשר כו'. כ"א כנגדו זה לעו"ז כנ"ל וכן אדם לשלטאה מסטרא דמל' כמש"ו:

ומסט' דתבואות כו'. שאמר לעיל עבורא דאינון ישראל:

תבואתה בה'. רמז לה' מיני תבואות והן ה' כ"י בגלותא:

י' דאיהו מעשר כו'. ר"ל חכמה כמש"ל שאז ומלאה הארץ דעה:

מעשר לא שריא כו'. דאין התבואה חייב במעשר עד שימרח וז"ש ובג"ד מוץ כו':

בנטיעו כו'. שהוא נמוך מכל הנטיעות [ונק' במשנה רוגליות] וכן התבואות נמוכין מן האילנות אע"ג דהן נמי אילן כמ"ש עה"ד חטה היה:

דאינון כתישין כו'. שהן נדרכין ברגל:

[והכי זית כו'. והן מרזא דג' אבהן דגן מסטרא דיעקב כו' מלמטה למעלה. ליקוט]:

בהון. ר"ל בגפן וזית:

סמיך. בפסוק א':

דלא יתנסך כו'. ר"ל שלא יתערב בגוים כמש"ו. וישראל דאתמר כו'. ר"ל אבל אותן שנתערבו צריך להתברר:

למה אירא כו'. ר"ל על ישראל בימי רע בזמן הגלות עון עקבי שהע"ר נק' עקב מסטרא דנחש ואתה תשופנו עקב כמש"ו יסובני שהם מסובבים וילמדו מעשיהם כנ"ל:

צאי לך כו'. תחלת המקרא אם לא תדעי כו' להזהר צאי כו' ביניהם בגלות:

ביעקב. ר"ל בעקבי אותיות יעקב והוא כמ"ש בר"מ פ' וישלח דיעקב נוקבא דאדה"ר וכ' שם ודא גרם גלותא ע"ש:

נמשלים לתפוחים כו'. שמתחלה נמשלים לגפנים כו' שהן בעצמן המובחר מכל הפירות רק שלמראה הן תבירין וכן ישראל נאמר לא תאר לו ולא הדר כו' אבל התפוח למראה הדר:

ולכל ריחין כו'. ר"ל שישמעו שמעם למרחוק כמ"ש לריח כו' על כן עלמות אהבוך:

מקשים. ר"ל מתקשים בה:

אתרוג דאתמר ביה. ל"ג:

אית עד הפירות. ל"ג:

דאילן כו'. צ"ל דבאילן לא הלכו אלא אחר כו' והוא טעם למה הלכו אחר חנטה ואמר דהכל הולך אחר בישולו ובאילן הוא חנטה ובתבואה לקיטה:

(קכא ע"א) ראשית בכורי כו'. שהן באילנות וישראל נקראו ראשית ומביא ראיה שנאמר ראשית גז כו':

והכי ישראל כו'. שהן נמשלין לתבואה:

לתתא. מזון ממש. שהשפע ע"י תפלה בא לעולם כידוע:

ואפילו מלאכין כו'. ר"ל וז"ש ובענפיה ידורון כו':

כד פתחין כו'. שנאמר פתח הסמדר:

קומי כו'. סיפיה דקרא הנ"ל:

בתר חנטה. ר"ל המעשר הוא דשריא עליי' י' חכמה ובחד (צ"ל ובת"ח) אף בגלותא התאנה חנטה שנגמר הבישול שלהם ונגמר בהם השם כמש"ו:

אחר לקיטה. מן הגלות:

ואחר חנטה כו'. בש"ד כמ"ש במתני' ור"ל מקצתן דומין לת"ח:

במסכת כו'. הוא מוטעה מאד וכצ"ל. אוקמוהו דאתרוג דרכו לגדל על כל מים ואין מים אלא תורה הא אתרוג כו'. ור"ל דאחיד בתורה ובמצות באילן ובירק ובאילן יודע ובירק רואה כמש"ו דעת כו' עיינין כו':

פרשת תרומה (קכו ע"ב) נקודה עלאה קדמאה. בשביל שיש נקודה תתאה וע"ל ר' א'. ואמר קדמאה לאפוקי השני שדבוק בה"א ונהר יוצא כו':

מגו דסתים. רישא תתאה וכמ"ש חכמה סתימאה דלא אתפסק:

וגניז. רישא תניינא ועליהן אמרו במופלא ממך כו' ובמכוסה ממך כו':

דלא ידיע כו'. הוא עלאה על כולא ואמר בו ג' דברים דלא ידיע ולא כו' כנגד הב' רישין תתאין אע"ג דגניז וסתים נאמר ג"פ אהיה אנא זמין לאתגלייא וכמ"ש בפ' א"מ:

ומגו סתימו כו'. הוא תתאה הנ"ל שממנו יוצא כמ"ש בא"ז:

נהירו דקיק וסתים. שיו"ד קטנה ואין לה חוורא בגווה והיא שחורה ובכלילו דכליל כולא נאוה כו' וז"ש כליל כו' בג' קוצין לג"ר ובמילואו לזו"נ:

בטיש מאן כו'. ההוא רישא עלאה בההוא נהירו דפריסא:

וכדין אפיק. הה"א שבתוכו היו"ד והוא הגג ונהר יוצא כו':

אתרקימו ואשתכללו כו'. ונוטה שמים כיריעה כיריעות שלמה ואינון חמש ואינון שית והוא דעת עליון דלא אתגלי כלל רק דבוק ליו"ד בלבד קו ימין וז"ש בר לההוא נהורא דקיק כד עאל כו'. וידוע שאותיות עליונים כאשר