יהל אור פג

דניתנה לנ' יום להגיע לשער הנ' וכן עתה עד לע"ל כמש"ל קט"ו ב' ומאן גרים דא א' אחד כו'. והוא הניתן למשה ג"כ במ"ת אלא שאבדה בנחיתו דיליה שירד למטה התפשטות הדעת מ"ט שערי בינה וזהו אלף חולקין דאתנטיל מיניה אלף אכסדראין אל"ף רבתי אלף בינה שהוא א' ונשאר א' זוטא וזהו אריכות הגלות שלא מוצא במי להתגלגל ונתארך ולכן יציאת הגלות תליא בלימוד הקבלה אורייתא דמשה:

ומיד דאנת נחית כו'. וז"ש הקם תקים כמ"ש לקמן:

דהא באר מכרת כו'. באר היא בת מלך דאצי' וע' ת"ז ריש תי' כ"ב דיתיב על מגדלא והיא מים שאל"ס כמ"ש בר"מ פ' פנחס והתורה היא בבריאה ימא דאורייתא מדרגא דבינה דמקנן שם והאי באר אמלי לה ולא יהבין הבת מלך אלא למשה כמש"ש בארוכה והוא אדוניה איש האלקים זווגא דדעת כנ"ל. וז"ש יתיר עמוק מדאורייתא כו' מני ים הנ"ל:

דאתמר בי' ויגזול כו'. כמ"ש בר"פ בראשית:

[מה"ת. פקודא בתר דא כו' נחיתו דילך. שמתלבש בת"ח בכל דרא והן בגלות יותר כמ"ש בסוטה יראי חטא ימאסו וסר מרע משתולל כו' וזהו מדה כנגד מדה שקירב הערב רב ולך יהיו גדופים וכמ"ש בזהר והן הן רישא דעמא:

(ע"ב) לך מארצך הכא רמיז ג' גלגולי. שבג' אבות מארצך כו' שהן שין דמשה כמ"ש בת"ז:

הן כל אלה יפעל אל פעמים שלש עם גבר. גבר ר"ת ג"ח ביישנים רחמנים היינו חג"ת ג"ח אברהם חסד ביישנים יצחק כדאיתא במדרש עבד משכיל ימשול בבן מביש זה אליעזר ביצחק ולכן נקרא בייש דאזיל סומקא ואתי חיוורא. רחמנים דא יעקב רחמים נמצא מרומז בג' גליות הנ"ל וגם מרומז גלות רביעי דמשה עם גבר היינו עם משה דכתיב לגבר אשר דרכו נסתרה ובמשה כתיב ולא ידע איש את קבורתו. וענין נ' זמנין נ' דורות. שמענו ממנו דור שאין בו הארת משה רבע"ה לא נכלל בחשבון נ' דורות וזהו אריכות הגלות:

ורחבה מני ים. כי זה היה בקשת משה רבע"ה ליכנס לא"י כי שם היה מוכן לשאוב מהבאר הנ"ל והתורה שנתנה לנו היא כ"ד כמש"ו והבאר דרגי' דיליה אך לעתיד יעלה למדרגתו וישאוב מהבאר הנ"ל וכלל ישראל יעלה בת"ת מה שכעת הם עם עני דרגא דצדיק כפי אשר אבאר לקמן וזה היה תשוקת משה רבע"ה עד למאד והקב"ה אמר עלה כו' וראה כו' ושמה לא תבוא כו']:

שם פקודא להפריש כו' דבכמה אתרין כו' בנערותך כו'. הן בגלות בבל ששם חטאו בנשים נכריות:

בגין דאת בן כו'. ר"ל בן י"ה אותיות בינה שהיא תשובה כידוע:

ובגין דמחשבה דילך כו'. ר"ל שע"י התשובה השיב יק"ו לה' אחרונה וזהו תשובה תשוב ה' כמ"ש בזוהר וע"י מחשבה שהוא בעילת העילות כתר ששם שמא מפרש מלוי מ"ה כמש"ו. כי מחכמה ולמטה הוא ד אותיות יקו"ק כידוע ובכתר מלוי מ"ה:

ובגין דאנת כו'. חשיב כל המדות שהיו בו והתחיל מחסד ומפרש והולך:

נחית בינה כו'. ר"ל בינה שבה השם יק"ו בן י"ק שהוא ו' ובה כלול ג"כ חו"ב י"ק הרי יק"ו וכן הוא בצדיק. וע"י תשובתו בצדיק חיבר בינה בצדיק:

ובגין דבמחשבה. בכתר כנ"ל:

בתרין שפוון כו'. הן נו"ה וכן נביאים וכתובים וכן נגון וזמר למנצח בנגינות מזמור לתודה נו"ה:

בקשוט. שאמת הוא עד"א וכן תורה וז"ש בתורת אמת כו':

בשמא מפרש בד' אתוון. בד' אתוון כנ"ל. וש"מ במחשבה כנ"ל דהוא סוד דרגא דמשה שקיו דאילנא ועד הכתר עלת כו' דמחשבה דיליה ל"ל סוף:

דקדם דחזרת בתשובה כו'. ר"ל בדור המדבר שעדיין לא היו מתוקנים:

(קטו א) באילנא דטו"ר. ר"ל במט"ט:

בגין דמטה דאתמסר כו'. שהוא מ"ט פנים טהור מ"ט פנים טמא משא"כ שער הנ' שאין נגדו ושם עלמא דחירו:

ויתקיים בך כו'. ר"ל לא יתן מ"ט לצדיק בעבור הוא"ו שבמוט:

וא"ו תניינא צדיק מ"ט באמצעיתא א' כו'. ר"ל ב' ווי"ן הן מ"ט שבכללן הם מ"ט אותיות וא' באמצע הוא שער הנ'. וחוזר ומפרש צדיק מט לפי שאינו רק מ"ט וב' ווי"ן הם בפירודא שאין דרגא דמשה ביניהן וכמש"ו הקם כו' בן עמרם דאיהו א' ואז הקם תקם:

דא וא"ו מן כו'. שהן ג' קשרים רישא ושרשא כו' דכלינן כלא:

וכען דחזרת כו'. ר"ל בגלות האחרון שיפדו ע"י התשובה שגאולה הראשונה לא היתה ע"י התשובה ומע"ט היתה במנוסה מסטרא דעבד שלא היה להם שטר חירות. אבל גלות האחרון שיצאו ממנו ע"י תשובה ומעש"ט יצאו מסטרא דבן כמ"ש בתז"ח:

שית תיבין כו' ת"ת. ר"ל שית תיבין דשמע:

שית תיבין כו' צדיק. דברוך הוא צדיק כמ"ש בתז"ח והמלך שלמה ברוך ושמע ישראל הוא ת"ת ישראל סבא:

מ"ט באמצעיתא א'. ר"ל שמ"ט שערים הוא מסטרא דבינה שנקראת אל"ף אלף בינה והיא מתפשטת בתוך שני ווי"ן ונעשית וא"ו ובכ"ז עדיין אינו בשלימות דעיקר הא' שהוא שער א' שער החמשים שהוא בינה עצמה שנקר' אל"ף כנ"ל שמ"ט שערים שלה הוא בסוד התפשטות שלה למטה ושער הנ' הוא בה. וז"ש פעם שמרע"ה הוא בעד"א ופעם אמרו שהוא בבינה והוא בסוד מ"ט שערים הנ"ל שעליו נאמר ותחסרהו מעט מאלקים שאלקים הוא בינה מעט הוא מ"ט ע' והן ע' אנפין ומ"ט אנפין הידועים. וז"ש וצדיק מ"ט כו' שהצדיק הוא יסוד עדיין מ"ט כו' בשביל שאין בו אלא מ"ט שערים כמש"ו:

ובגין דא א' כו' בינה כו'. ר"ל שבפורקנא בתרייתא יתגלי ליה אילנא דחיי שער החמישים של בינה כנ"ל:

לקיים בך כו'. ר"ל ו' ברחמים א'קבצך ובתחנונים הוא ר"ת וא"ו והוא וא"ו הנ"ל:

עם ו' עילאה. ת"ת:

ו' תנינא צדיק. וצ"ל תנינא ומשיח אחרון:

דא בן עמרם כו'. ר"ל עמ"ו אותיות עמרם:

דסליקת כו'. ר"ל בו נשלם וא"ו. והן ג' מדריגות בינה ת"ת יסוד. וא"ו. משה משיח ראשון משיח אחרון ואמר עם ו' ר"ל עמו הוא אותיות עם ו' וקאי אשניהן אהקם ואתקים שניהם עם ו':

לאות ה'. והוא ה' דהקם וכן קאי אאלף החמישי ה' כמש"ו:

בתר ע"ב כו'. כמ"ש בהרבה מקומות שע"ב שנה באלף הששי הן חבלי משיח:

ודא ע"ב כו' ודא וא"ו מן וה"ו אנ"י וה"ו. כצ"ל. שג' שמות האלו הן כלל הע"ב שמות כמ"ש בזוהר ובתיקונים והן ר"ת וא"ו שהוא וא"ו הנ"ל והן גימ' י"ג גי' ז"ו של עזוב והן בע"ב שנין הנ"ל נגד ע"ב שמות הנ"ל:

תמן עזר כו'. ר"ל בע"ב שנה הנ"ל יקויים פי' עזב כו' רק עזר אבל בתר ע"ב שנה יקויים הקם כו':

תמן בעתו כו'. ר"ל בעתו שם ע"ב:

יורה ומלקוש. הוא כמ"ש בגמ' (סנהדרין צח א) זכו אחישנה לא זכו בעתה (מ"כ עה"ג. בעתו. ר"ל תמן במלת תעזוב יש אותיות בעתו):

דאינון ישראל. כמש"ל דף ק"כ ע"ב ומסטרא דתבואות כו'. והכי מכל אילנין