יהל אור נט

(קכד ע"א) דבהו אסתמך. כמ"ש שמאלו כו' ומנהו**(אולי צ"ל ומנה"י. ש"ל:

)** אתבני' ששמותי' יחדון על שמות הוי' הגדלות ה"ס (א"ה. לא הבנתי כאן ואולי צ"ל ששמותי' מתייחדין עם שמות הוי"ה יאהדו"נה"י):

כדין יהא חדש כו'. שיתמלא פגימתה ויהי' אור הלבנה כו' וז"ש רי"א בזמנא כו' וכמ"ש הודיע ד' ישועתו כו' לפני ד' כו':

ראש דא כו'. וז"ס ישראל ויעקב [זו"נ ראש ועקב] והנשארות הוא שם יל"י שמוציא ניצוצין מנחש בסוד נש"ב עלמא דחירו דבה נפקין כו':

(בהע"א) בג"כ ורהבם כו'. ר"ל המותר וקאי על ואם בגבורות והן למטה ממנה שהן עמל כו' משא"כ בצדיקים שהן למעלה מז"ס:

(ע"ב) ואיהו בן כו'. ע"ל צ"ה ע"ב:

דהאי ארץ תתאה כו'. ר"ל שלנו העשיי' דיניק מע"ה טו"ר נער. וכן מ"ש למטה ת"ח האי ארץ כו' ג"כ עלי':

(קכה ע"א) ת"ח ותמת כו' רזא כו'. כורסייא שהיא עיר לד' שעלייהו חב"ד:

(קכח ע"ב) ודאי חייך לאו כו'. כמ"ש ויקם שדה ץ עפרון אשר במכפלה:

(קכט ע"א) ה' מכפלה כו'. וכן מילוי דילה:

(קלב ע"ב) והא תנינן דעבדי [מינייהו] עטרה כו'. וז"ס עטרת היסוד שם התפלה והוא ראש צדיק:

(ע"ב) תלת דרגין כו'. מלכות עטרת יסוד כולל נ"ה. ת"ת כליל ח"ג. וז"ש. גר. תושב. אבותי. תושב [יסוד] ששם נייחא דביתא אוה למושב כו':

בג"כ בשעתא דצלותא כו'. [חסר בהעתק ונראה דצ"ל. מורא רבו] הוא בסט' דילה את כו' והתפלה עלמא דדכורא ואינה נזכרת אז באתר דדכורא. סוד יום ולילה יום אחד:

ות"ח צלותא כו'. ג' תפלות. ושירות בחצות שהן ד' עתים הן האבות ודוד דזו"נ כ"א כליל מחו"ג וכ"ה ביום ובלילה קודם חצות ואחריו. אלא שהן מלמטה למעלה בסוד התפלה ודינין דדכורא כו' [נייחין ברישא וקשין בסופא] ודנוק' כו' [קשין ברישא ונייחין בסופא. המסדר] ומתחברין ערב ובקר דינא בדינא ורחמי ברחמי בערב נכלל הוא בה והוא חיבור דינא כו' ובבקר נכללת היא בו אילת השחר ואז מחדש מעשה כו' וז"ש יוצר אור כו' עושה שלום ובורא כו' ויוצאים ממנה מאורי אור ובערב כשנכללין יוצאין כו' (אד"ל. איפשר ר"ל בערב כשנכללין בה יוצאים מאורי האש**(וע' פ' בראשית כ' ע"ב.)**) ויעקב תפלתו בלילה משום דאחר חו"ג בת"ת מתחיל קומתה ולכן נק' יעקב בנוק' משא"כ אברהם ויצחק. ולעתיד שתהיה בפנים יקרא ישראל ותפלה מ"מ בדכורא ולכן נגד דוד אין תפלה וכן ד' אמהות שהן ההיכלות וכסדרן ולאה ואח"כ רחל וכמש"ל בסוד המטה ואיילתא כו' והן דרום וצפון מזרח מערב (הרמ"ש רשם על תיבת ואיילתא עז"ח בראשית י"ג ב' ותבין. ועל תבת דרום שחרית. צפון מנחה מזרח מעריב. מערב חצות) אבל ברוחות הוא להיפך של יום בלילה ושל לילה ביום והילוך השמש בד' מקומות (ס"א נקודין) הגלגל סובב כסדר מזרח דרום כו' וזהו ההתמזגות וז"ש הולך אל דרום כו' כמ"ש המפרשים על הרוחות ומתחיל בלילה:

ואיהו לא צלי כו'. ר"ל שנים אשיחה ואהמה אבל תפלה של ערבית היא נכללת משניהן ואינה דבר בפ"ע:

(קלג ע"א) אבל ת"ח הני תרי כו'. עמש"ל כי ביעקב היא דבוקה תמיד וא"צ לנו ויעקב כבר תיקנה ולכן אברהם ויצחק היו מתייראים על נשותיהן ואמרו אחותי בדרגא דלמעלה אמור לחכמה כו' ואחות אינה נפרדת אבל יעקב אמר הבה את אשתי כו'. והטעם כי בדרועין נאחזין שממית בידים תתפש (ס"א ישמעאל ועשו) וצריך להפרידם. ולכן כתיב אל אחר אלהים אחרים ולכן כתיב אל חי אלקים חיים והוא בסוד ע"ה טו"ר חו"ג ועץ החיים משא"כ ביעקב שם המיוחד מטתו כשרה:

ואתה מרום. ר"ל נוק' שנק' אתה והיא מרום אבן מאסו כו':

ות"ח אבהן כו'. שכ"א נכללת בד' יסודין קדישין והוא י"ב אתוון של מילוי אדני והוא ג' היכלין של ברכות ק"ש וג' היכלין תתאין נכללין בראשונה כי הם לעולם נכללין בעליונה ואין בהם ברכה בפ"ע ויוצר אור בשל יצחק שביום הוולדו נתוספו המאורות ואח"כ אהבה ואמת אבל היכל ק"ק נכלל בדכורא בתפלה שהוא יום דרגא דילי' משא"כ בערבית והוא השכיבנו:

(ע"ב) יצחק ברזא דארבע דסטירו כו'. ר"ל שנכלל מד' ולא ד' ממש:

פרשת תולדות (קמא ע"א) ואר"א יאות כו' כמ"ש מעין גנים כו' מן לבנון והן אבהן וכמ"ש באר חפרוה כו' וסודן כמש"ל פ' חיי שרה בענין התפלות שעיקרן שתים:

בגין דכל יומא כו'. כמ"ש והוכן בחסד כו' ובזרוע עוזו ואח"כ קורין ק"ש שמע ישראל ואברהם פתח המעין וזה נשאר ולא סתמוה אלא הבאר עד שחפר יצחק ויעקב יתיב עלה:

ויעתק משם כו' ר"ח פתה כו'. אמר זה כאן שר"ל כי הבארות הן נגד ג' בהמ"ק ורחובות הוא לע"ל וז"ש לקמן ויקרא שמה רחובות רמז דזמינין בנוי למפלח כו' והן בג' דרגין ונגד זו"נ יש אחיזה וקטרוג לכן נחרבו שניהם משא"כ רחובות ולא רבו עוד והן ג' דרגין דאלקי' דרגא דיצחק ויעל משם באר שבע ויחפרו עבדי כו' ושם הוא לשעה משכן שילה והוא אלקי' דכורסייא:

(ע"ב) ר"ש פתח כו'. ר"ל כי הם בנהי"מ שהיא כגגדם דרגין דנוק' והן כסדר ולכן עשק ושטנה ידוע בכף ירכו. ורחובות כמש"ו דא רקיע כו' ורביעית בבאר שבע ויקרא אותה כו':

תו בעיא לאתפשטא כו'. והן ז' קולות ג' בחוץ לגרון ועדיין במצר. וג' ברחובות חוץ לפה דרגין דאתגלייא וא' בת קול אור חוזר וז"ש תבונה תתן קולה והן נגד ב' דרגין דסתימו חו"ב הנסתרות לה' אלקינו וה' אלקינו ידוע והנגלות ג"כ שתים לנו ולבנינו ר"ל וכל בניך כו' וז"ש ותמן תתן קולה עלאה כו' כי כולל שם הכל כי כל כו':

ובג"ד אמר כו'. ר"ל בנפש ורוח בזו"נ ואח"כ בנשמתא ובנית כו':

וע"ד כו' לההוא שלם כו'. שהג' הוא בדרגא דשלום ולכן לא רבו כו' וקראו רחובות:

(קמג ע"ב) אר"ש לאו כו'. כמש"ו כי ביעקב נאמר נתינה מאלקי' והוא למעלה משא"כ בעשו נאמר שם יהיה מושבך ר"ל במקום מושבך לתתא ועוד בעשו נאמר משמני הארץ והוא שם דבר משא"כ ביעקב שמ"ם מטל מושך אחר עמו כמ"ש המפרשים ור"ל ממשמני הארץ וברכתו