יהל אור מז

אלו בבריאה וכדין מתחברין יחד ה"א עם אלקים כמ"ש בפ' בראשית דף כ' ע"א בקדמיתא אחרשים איהי לעיל באתוון דשמא קדישא את רביעא' דילי' ולבתר אזעירת גרמה לאתקרי בשמא דאלקים ועכ"ד סלקא לכל סטרין לעיל באת ה"א בחבורא דאתוון דשמא קדישא כו' וזהו האלקים וכל ייחודא הוא ברזא דרזין נקודה הפנימית שמו דאתפשט בהיכלין בכל דרגא ודרגא והוא אלקים כבוד מלכותו דאתפשט בבריין וכ"ה בכל העולמות ברזא דאלקות נשמה הפנימית וכ"ה בנביאים בעת הנבואה איש האלקים חוץ במשה שהיתה זאת תמיד עמו מארי' דביתא כלת משה ואפילו באבות ויעל מעליו אלקים והן מרכבה לזאת המדרגה והוא שנקרא כסא הכבוד וזאת היחוד הוא ושמו:

זכאה חולקי' כו'. כי דו"נ הן עוה"ב ועוה"ז שעליהן נאמר בי"ה צור עולמים ביו"ד דכורא עוה"ב בה"א נוק' עוה"ז כידוע. ואמר הוא. שיחודא הוא ע"י הנעלם ע"ק שבו מתלבש א"ם כמ"ש בתיקונים ולייחדא לון כחדא בייחודא דאיהו יחיד נעלם דמחבר לון ומייחד לון כחדא דעלת העלות לא נחית עלייהו אלא כד איהו עם בת זוגי' ואז נחית עלייהו וכמש"ל (בהיכל ז') כד מתחברן כלהו רוחי דא בדא ואשתלימו דא עם דא כדקא חזי כדין אתער רוחא עלאה נשמתא (כו' עיי"ש עד) עד דאתעביד כלא חד. וע"ק נקרא הוא כמ"ש בס"ד בפ"ב הוא אקרי מאן דסתים ולא שכיח הוא מאן דלא אזדמן לעינא:

הכא הכרע' כו' ונפילה דאפין. שכאן כלולין כל הששה היכלות ועיקר של היכל זה הוא נפילה דאפין שכאן הוא הראש והפנים כמ"ש לעיל וז"ס במשה ויפול על פניו בכל פעם בדרגא דילי':

לאמשכא רעותא דרוחא עלאה נשמת' דכל נשמתין דאיהו תליא לעילא עד א"ם דמני' כו'. שכל היחוד הוא בו"ק בין דנוק' שהוא (לחבר) שש היכלות אלו בין דדכורא ו"ק ששם מגיע הפגם ושם מגיע מעשה התחתונים וכל הייחוד הוא לחבר ששה היכלות אלו בו"ק של האצילות שנוק' דאצילות מתלבש בהיכל ק"ק ושם עלמא דילה וששה היכלות הן בו"ק דילה וכשו"ק של דכורא מתחברים בו"ק של נוק' בהיכלות אלו אז יורד נשמתא עלאה בינה שהיא נשמה ומזדווג עלמא עלאה בעלמא תתאה בינה בהיכלא שביעאה ובינה כולל ג"ר שהן ג' נשמתין נח"י ובהן מתלבש א"ס רדל"א שנקרא א"ס והוא חכמה דרדל"א שממנו מתפשט קוטרא עלאה דלא אתפס וכמו שכל ברכאין נפקין מחכמה משביל שלו כל השבילין כן מיסוד דחכמה דל"א יוצא הכל ממנו והוא נק' א"ס ששם אין אפילו בחי' כלי שבחי' כלי הוא מבינה בסוד האותיות ולכן מע"ק מתחיל בחי' כלי מיסוד דבינה דל"א משא"כ בחכמה דשם וכן אינו מתלבש בשום דבר וז"ש דמניה נפקי נהירו וברכאן כו':

כדין כל גז"ד מתבטלין וכל רעותא אתעביד לעילא ותתא. כמ"ש שנושאין פנים בעבורו למעלה כו' למטה כו' והוא בסוד ישא ה' פניו כו' וז"ש וכל אנפין נהירין כו' בסוד יאר ה' פניו כו' והוא בסוד ותגזר אמר כו' וכמ"ש בפ"פ ע"ש:

אשרי העם שככה לו. בבריאה ששם נשמות ישראל וחלקם:

אשרי כו'. באצילות:

סליק בס"ד באור היכלות דפרשת בראשית. קצת ליקוטיו ז"ל השייכים לבאור היכלות (מגוף כי"ק) בנאות כו'. הוא פשטא דאורייתא מאכל בעירין כמ"ש בתז"ח שהוא סוד מצמיח חצר לבהמה. על מי כו'. הוא רזין שהוא נהר היוצא מעדן ושם הוא המנוחה שש שנים יעבוד בשית סדרין ובשביעית כו'. נפשי ישובב. בשעת מיתה. ינחני וכו'. הוא הדרך לעוה"ב שהולכין ג' ימים וז"ש במעגלי צדק כמ"ש צדק לפניו יהלך כו' והלך לפניך צדקך והוא דרכי ג"ע פתחו לי שערי צדק כידוע אלא שצריך לילך דרך הגיהנם וז"ש גם כי אלך כו' וכמ"ש כי תעבור במים כו' כי תלך במו אש כו' שהן ב' מיני גיהנם ובמה ניצול מהם במשפט וצדקה כידוע. וז"ש שבטך ומשענתך כו' שבתך שבט מושל ומשענת הוא משען לחם ומשען מים צדקה. ואח"כ סודר ז' היכלין שזוכה אליהו. תערוך לפני כו' הוא לבנת הספיר היכל ראשון דמהימנותא שכנגדה עומד שור דס"א למיחטף הנשמתא וז"ש נגד צוררי. דשנת כו' כוסי כו' הוא ב' היכלין דנו"ה כמ"ש בפ' פקודי שבהיכל השני הוא כוסי רוי' ובשלישי הוא השמן לאמשחא לנשמתא. אך טוב וחסד הוא היכלות חו"ג שטוב הוא בגבורה כידוע שחילוק בין טוב לחסד שטוב צפון הטוב בגוי' וכמ"ש בהקדמת הזוהר על אות ט' ובז"ח שה"ש נ ב' וכמ"ש מה רב טובך אשר צפנת כו' בצפון וכמ"ש אומר לצפון תני כו' ושבתי בבית ה' הוא היכל הרצון כמש"ש ע"ש בארוכה. לאורך ימים היכל ק"ק בבינה ג"ר ששם אורכא דיומין:

ענין מלאכים המתחדשים שהן עומדין תחת היכל השני הוא כמ"ש בז"ח רות שהן עולין ה' דרגין עד יובלא בשירתא ושם נתבר תוקפייהו באשא דלהט והענין שהן מצד שמאל ולכן ל"ל קיומא כמ"ש בזוהר בראשית והן לוים המשוררים והן עולין ג' דרגין מהוד עד גבורה והן שלשים שנה ואז הן משוררים עד בינה חמישים שנה ואז נחלשים כי היא מבסם הדינין ואתחלש תוקפייהו ולכן נדחין בפ"א עד מקומם למטה ששם הוא השערים ונעשין שוערים וזהו ביטולם דנחיתו מדרגא לדרגא כמ"ש בא"ר וכמו הישן בלילה כמ"ש בפ' בראשית והן שנבראו ביום שני ועבפ' תרומה קמ"ד ב' אבל אותן שנבראו ביום ראשון א"ל קיומא יתירא כמ"ש בז"ח ר"פ בראשית:

סוד ד' מלכיות ג' הראשונים נגד נה"י ששם אחיזתן ברגלין לבר מגופא כמ"ש בא"ר אבל חי' הרביעית א' שקולה ככולהו וקשה שאחוזה במדת אביו והיכלו שאוכלת בזכותו ועלי' נאמר זדון לבך השיאך כו' אם תגבי' כו' והמלכיות כסדרן ממטה ולכן הן בזמן הבית כמ"ש בפ' פקודי רנ"א א' ששם הבית ומתגברין עד ההיכל הד' א' כנ"ל ומשם אורידך כמ"ש כורסיי' שביבין כו' דינא כו' שלטנהון העדיו כו' שהוא הכל בהיכל הד' כמש"ש ששם מעבירין השלטנות בנהר דינור כמ"ש בפ' שמות וש"מ. וב' מיני חיות הן א' בנה"י וא' בחג"ת כידוע ואותן שבנה"י הרקיע שעליהן הוא בין נה"י וחג"ת הוא מסך הפתח והכסא הוא הוא היכל הד' כורסיי' שביבין ואדם על הכסא בהיכל הה' וחיות של חג"ת או שבהיכל הרצון הרקיע שעליהם הוא הפרכת והכסא בבינה בהיכל ק"ק ואדם שעליו בחכמה ולכן אמר על מ"ם כורסיי' דשביבין נגד בינה שאוירא הוא חכמה:

**(יתר הליקוטים יבואו איה"ש בסוף היכלות דפ' פקודי ובסוף החיבור.)**