יהל אור מה

יוספים אנחנו לשמוע כו' ומתנו ובשעת מיתה אז תוסף רוחם ולכן יגועון בזה הנשיקה ולכן גדולים צדיקים במיתתן יותר מבחייהם שזוכין מה שלא זכו בחייהן וכאן הוא היכלא דמשה כמ"ש למטה לכן מת בנשיקה ומת במנחה דשבת שאז מתגלה רצון כמ"ש באד"ר דף קכ"ט ובאדר"ז דף רפ"ח ובפ' יתרו דף פ"ח ופ"ט ת"ח בכל שית' יומי דשבתא כו' אבל ביומא דשבתא כד מטא עדן דצלותא דמנחה רעוא דרעוין אשתכח כו' ובהאי רצון אסתלק משה נביאה מהימנא קדישא מעלמא כו' ע"ש:

האי הוא היכלא דמשה. שכאן הוא סוד הת"ת דרגא דמשה וכאן פא"פ אדבר בסוד הפה כנ"ל ומתחברן פא"פ דזו"נ ומדבר בו ואמר בפ' פקודי באלין פתחין אתמנא חד רוחא כו' ואתפקד בכל אינון רזין עלאין דפומא לפומא ממללין דנשיקין דא לדא כו' בכל ביתי נאמן הוא שכאן הוא סוד הבית דכליל כל רזא דמהימנותא כנ"ל וזהו נאמן הוא ולכן נקרא רועה נאמן רע"מ. וז"ש רוחא דא כו' רחימו לכל סטרין. בכל ביתי כו' והחילוק שבין היכל זה להיכל אהבה דשם הוא ג"כ היכלא דרחימו כנ"ל שכאן הוא רחימותא שאין לו רצון אחר רק לתשוקתו בסוד אני לדודי ועלי תשוקתו ואין לו אלא רצון אחד פשוט ולכן הוא רזא דייחודא רזא דנשיקין שאין לו אז רצון אחר:

אינון תריסר נהורין סלקין כו' רחימי דאהבה. ר"ל מנציצו של הי"ב נהורין יוצאין הד' חיות והן ד' חיות שביחזקאל:

אלין אקרון חיות גדולות כו' עם גדולות. ר"ל שאלו הד' מתפרשין לי"ב והשמנה הנותרים נקראין חיות קטנות ונכללין באלו הד' כמש"ו:

דכתיב חיות קטנות עם גדולות. ר"ל בחבורא חדא ור"ל דכתיב זה הים גדול ורחב ידים בסוד זה משה האיש האיש משה גדול מאד רב ויקירא כו' וכאן הוא סוד הים בסוד ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן שנהר דנגיד ונפיק בהיכלא שביעא' ק"ק ושם הוא בסוד עדן כידוע ויוצא משם להשקות את הגן בהיכל הזה כמ"ש למטה שהוא גנת אגוז והוא הג"ע כמ"ש בספר הבהיר ונעשה שם ים כמ"ש כל הנחלים הולכים אל הים שהן שית נחלין עלאין שהולכין אל הים וכאן כל חד נטיל היכלי' כמ"ש לקמן דף מ"ה ע"א ושם אל מקום שהנחלים הולכים שם הם שבים ללכת וזהו את הגן ומשם יפרד שכאן מתחיל עולם הפירוד כידוע וכמ"ש לעיל דף כ"ג כד מטא לעלמא דפרודא ובהיכל השביעי עדיין היכלא דיחודא כידוע והיה לארבעה ראשים הן הד' חיות כמ"ש בפ"פ דף רנ"ו ע"ב אלין אינון ארבע רישי נהרין דכתיב ומשם כו' ורחב ידים שהוא מרחב י"ה במרחבי הגוף בין הידים כידוע ושם ענני י"ה בסוד בעת רצון עניתיך שם רמש ואין מספר כמ"ש לעיל דף מ' ע"ב מדורא שתיתאה כו' ובי' ארבין ונחלין ונהרין דמתפלגין מן ימא וכמה נונין אינון דמרחשין לד' סטרי עלמא ועילא מנהון סרכין ממנן כו' וכד נטלי ארבי לסטר מזרח (ממנא) דקיימא לההוא סטרא הוא מיכאל כו' והן החיות גדולות כנ"ל וז"ס שם אניות יהלכון כו' רמש ואין מספר הן ממנן ומשריין תתאין שהן תחת הי"ב חיות עם משריין דלהון שהן כמספר ב"י וכמ"ש בפ' בהעלותך דף קנ"ד [כמראה החיות דאינון ארבע זוויין דגלין פרישן ארי' נשר שור אדם דכליל כלהו ד' מלאכין דשלטין וכלילן כלא דגלא קדמאה משרייא מזיינא ארי' מיכאל רשים בפרישא דגלא פרישא לימינא מזרח כו'] והוא דגל מחנה יהודה כמ"ש שם במספרם והוא בסוד גור ארי' יהודה ואמר שם [אושיט ידא שמאלא כל מאריהון דדינין לתתא כו' כד"א ידך בעורף אויביך] ר"ל דיד הוא שמאל כמ"ש ידך זו שמאל כו' [רישא חדא דילי' שבעין וארבע אלף ושית מאה] הוא מספר שבט יהודה שדור המדבר כלם נשמתם היו מכוונין למעלה ואשלמו שלימותא דלעילא בד' דגלים ד' חיות גדולות בי"ב שבטין י"ב חיות קטנות עם גדולו' תלת לכל סטר כמ"ש למטה ומספרם כ"א כמנין המשריין של החי' שלו וכן בכלם ע"ש ואמר שם [בר כל אינון ממנן דלתתא תחות אלין שלטונין אלין על אלין ודרגין תתאין עם עלאין דל"ל חושבנא] וזהו אין מספר וע"ש כל המאמר:

אלין אחידן דא בדא. כמ"ש חוברות אשה אל אחותה וכאן סוד אשה כנ"ל:

לד' סטרין. כמ"ש ופני ארי' אל הימין לארבעתם כו' וכידוע:

כאגוזא דמתחברא כו'. ר"ל המוח שבפנים שהוא לד' סטרין קשורין זה בזה שד' קליפין דאגוזא הן ענן גדול ורוח סערה ואש מתלקחת ונגה סביב כמ"ש בתיקונים שהן תוהו ובוהו וחשך ותהום ורוח אלקים מרחפת על פני המים הוא רוחא דא שעל פני המים הים הנ"ל ומתוכה ד' חיות מוח דאגוזא כמ"ש בז"ח ד' ל"ב מתוכה דמות ד' חיות וזה מראיהן ומתוכה האי איהו רזא פנימאה במוחא קיימא גו רזין עלאין בדיוקנא עלאה מגו כל אינון קליפין דסחרא למוחא כו' וכ"כ בתיקונים שהוא מוחא דאגוזא:

ובג"כ אקרי היכלא דא גנת אגוז. והוא בפומא כמ"ש בס"א ה' ע"ב [אתחפייא תחותי' חד אגוזא דחפייא טמירא דטמירו] והוא הפה כמ"ש באד"ר ד' קל"ד ודא הוא טמירותא דכלא דלא אתדבק לא לעילא ולא לתתא והוא סתים בסתימא דסתימין כו' [ההוא אגוזא קיימא בשית סמכין וסמכין לה בשית סטרין כו'] והוא וא"ו של חו"ל במשחתא דבוצינא [אינון שית סטרין גניזין בגו ההוא אגוזא] והן שית היכלין דכלילין בהיכלא דא כנ"ל [מגו סתרא דאת דא נפקא רתיכא חד קדישא כו'] והוא ד' של היו"ד ששית סטרין הוא וא"ו של יו"ד וההוא רתיכא הוא ד' כמש"ש דף ו' ע"ג דלית רתיכא אלא בארבע שהן ד' חיות שבמרכבה שזהו רתיכא וכמ"ש ותצא מרכבה ממצרים בשש מאות כסף וסוס בחמשים ומאה כו' שזהו המרכבה בד' חיות והוא סוד ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן וא"ו של יו"ד ומשם יפרד והיה לארבע' ראשים ד' של יו"ד וכמ"ש בא"ז ד' ר"צ ע"ב באגדתא דרב ייבא סבא תנינן אמאי ו"ד כלילן ביו"ד אלא נטיעה דגנתא ודאי אקרי וא"ו אית גנתא אחרא דאיהו ד' ומהאי וא"ו אשתקי' ד' דאיהו ארבעה והיינו רזא דכתיב ונהר יוצא מעדן כו' להשקות את הגן דא הוא ו' ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים דא הוא ד' וכלא כליל ביו"ד וז"ש בס"א שם שהן רתיכין דאת יו"ד ע"ש. והכל בהיכל הזה גנת אגוז גנתא דצרורא דחיי:

מאי אל גנת אגוז כו' לאתדבקא דכורא בנוקב'. ר"ל דאין ר"ל לגנת אגוז יורד דירידו דילי' הוא בהיכל השביעי ק"ק בעדן אלא בשביל הרחימו של היכל הרצון שהן מ"נ דצדיקים ברחימו ונשיקין דכאן יורד וכן השעשוע דקב"ה עם הצדיקים בג"ע שיורד לעדן ברחימו דצדיקים שבגן כמ"ש בפ' ויקהל והרבה מקומות וכל המ"נ הוא כאן סוד המים דכאן דמעלה רוחא בסוד ורוח אלקים מרחפת ע"פ המים והן בתולות אחרי' רעותי' מובאות לך כמ"ש בפ' פקודי ד' רל"ח ע"א דההוא רוח החי' בטש בכולהו ובההוא רוח מסתלקי כלהו דכתיב ובהנשא החיות מעל הארץ כו'