יהל אור ריג

נשא אינון בדיוקנא דאדם כו' ואחרנין בהיפוכא כו'. עיין בתיקונים תיקון ס' ומש"ש:

מסט' דאות ד' כו'. עמ"ש בת"ע:

דאינון ד' מאות שנה. דאתווין דידה נכללו מדידיה והם בא"ת ב"ש כמ"ש בז"ח ש"ה. וגלותא הוא נגד ד' דילה דל"ל מגרמה דלה:

בתמניא תיקונין. כמש"ל ד' דהוי"ה וד' דאדנ"י ואינון ואתה תחזה כו' ושמת כו' הראשונים בהוי"ה מבריאתם ושמת בעשיה להיותן אדונים מסט' דמלכות. יראי אלהים בשמיעה כו'. כמ"ש ה' שמעתי כו' ועיין בתיקונים קכ"ט א' ואמר ובשערא כו' דאינון בכלל אודנין כנ"ל ומפ"ו דשערא איהו דין והן נימין כמ"ש בריש תי' ע' והן צבא השמים עומדין כו' שהן בר"ה (נ"א בכה"כ כו') כמש"ו:

דאיהו רוחא דקודשא. ויפח באפיו כו' יעקב רוח ת"ת:

חותם אמת. שהוא חותם הפרצוף ונתחלף בט' (פי' החוטם כי הת' של חותם נתחלף בט' של חוטם. המסדר) ואמת תתן אמת ליעקב:

תרין אנפין כו'. שהוא בריח התיכון בין שתי אמהות מן העולם ועד העולם וזהו החוטם בין ב' אנפין והכלל [ג'] דרגין הן בין מלמעלה למטה בין ברוחב ג' קוין חד"ר והוא לעולם מכריע וע' בפ' תרומה קס"ט ב'. וז"ש ואלין אינון אנפין דרחמי כו' דרחמים הוא ממוצע בין כו' והכל לראי' דחוטם הוא באנשי אמת ת"ת:

מצחא מתתקנא כו'. מפ"ו דחוטמא ופומא זו"ן הן ו"ד דחוטמא כליל ו' ספירות עד לי'. ומל' כוללת ד' ממנו עד לה ג' עדרי צאן על הבאר והן דידה ביעין ואמה וזהו ד"ו והן מוחא ומצחא וב' אנפין חו"ג והן ד' בתי תפילין כידוע. ודיקנא מורה על כתר נימין דל"ל סוף ממ"ס וכן הדעת נכלל בו ברוחא דחיי והוא בכלל הת"ת ופומא ד' נהי"ם כמש"ו ובדבור נעשית ה וזהו שם הוי"ה י"ה בב' תיקונים הראשונים ו"ה באלו. ואמר דימא דאורייתא. שהיא י"ם בנ' תרעין כידוע וכן בה ל"ב אלקים דל"ב שבילין בים והם יוצאים מחכמה. וז"ש מאן הוא דעביד אורחין כו'. ואמר אינון תלתין ותרין כו'. שהן ד' עד ח' (פי' ד' ה' ו' ז' ח' גי' ל'. כנ"ל המסדר) וכוכב ושבט קו המדה. מדה יו"ד הן ל"ב וע"ל כ"ט ד':

ודא בינה כו'. ר"ל בינה נקרא ע"ש הדעת ב"ן י"ה והוא אתרא דנשמתא שהוא בבינה והוא הדעת וז"ש בנשמתא (צ"ל כנשמתא המסדר):

(כ"ז ע"ג) פומא ודאי איהו סיומא דאיהו אדם כו'. כצ"ל סיומא דתיקונין וכן אדם בחיוון. ואמר איהו אפר ר"ל באתוון דילי' והוא עפר ואדם אתנטיל מיני' והוא לראי' דהוא ברפאל והוא במלכות עפר דביהמ"ק תורה שבעל פה פומא מלכות:

ומ"ש ודא איהו פארך כו'. עמ"ש בתי' ת"ע:

דנהרין כו'. דבכללות חשיב גם לאודנין ועיינין ולא חשיב פומא בכללותיה רק לאחד וכן דיקנא נכלל בפומא כמ"ש באד"ר:

ואינון עשיה כו'. סימן נ'ע'ש'ה (פי' ר"ת נענוע עשיה שימוש הליכה. המסדר) דהכל בעשיה:

ואתה כו' דאנת איהו נהורא דאורייתא כו'. סוד הדעת והוא רזא דאורייתא (פי' פנימות התורה נשמת ז"א. המסדר):

דעיני כל כו'. כל תאיב לדעת (פי' יסוד הנק' כל חשקו אל הדעת נהר דנגיד ונפיק המסדר) וכן עיינין דילי' נו"ה העניים והאביונים מבקשים מים כו':

פתח כו' דאיהי תרעא כו' שופרא דילך עלה אתמר כו'. כצ"ל ור"ל דזהו תחזה שהיא מראית למחזי ע"י באנפין שהוא ת"ת כמש"ו:

כיונים ודאי כו'. דעיינין אינון מרוקמין מד' גוונין כמש"ו:

ועוד כיונים כו'. כיונה עיינין מסתכלין כו' כצ"ל:

חוורא דלהון כו' ירוקא דלהון כו'. וזהו דבר דבור על אופניו ב' דבר נגד ב' גוונין אחרנין והן על אופניו דכ"א כליל מב' גוונין הנ"ל ולא אדכר בהון גוון אחרא דכלילא מנהון:

ברה כחמה הנשקפה כמו שחר איומה כו'. כצ"ל:

רבון עלמא כו' דתפרוש לה. ר"ל כנפיך כמ"ש ופרשת כנפיך כו' כי גואל אתה דבגלותא הגדיל איוב כו' כמש"ו ראה ה' כו':

דעיינין דיליה עקימין כו' כצ"ל:

גוון רביעאה אוכם כצ"ל. ועמ"ש בתיקוני' ת"ע:

תרין כרובי כו'. ותרין עפעפי' הם חו"ג כנפים ג"כ וד' גוונין הן חו"ב תו"מ ועין עצמו הוא צדיק כל כללא דלהון ואור דנהיר הוא כתר וע"ל ע"ג ד'. ואמר אינון צדיק וצדק. ר"ל ב' עיינין דזו"נ והכל מסט' דצדיק. ואמר (ע"ד) מסט' דת"ת אתקרי עין נשר הה"ד כו'. דת"ת הוא בעלמא עילאה עלמא דחירו וצדיק הוא בעלמא תתאה דצריך נטירו כיונה כנ"ל:

בנוי דההוא דאתמר כו' ואינון בנוי כו'. ר"ל דזו"נ בגלותא דדיו לעבד למהוי כו':

אלין מומין כו'. כמ"ש נחש חלזון וכל עקימא ומומא הכל מסט' דלהון:

אע"ג דאינון ישראל בגלותא כו'. ר"ל אזהרה שלא לילך אחרי הלב ועין (ר"ל) [ס"א אחר הצבועין ורשעי] ישראל ודיינין דילהון אם [נ"א אינון אם] אינם הולכים בדרך הישר וכמש"ו:

כיון דאינון זונין כו' אבתרייהו דהא לית בהו מהימנותא עיינין כו'. וזהו אשר אתם זונים אחריהם שאתם רגילים לילך אחריהם:

חוורו דעיינין מכסיא כל כו'. עתה מפ"ו הגוונין דס"א וכמ"ש למטה ואמאי אתקרו עיינין חוורין אלא כל גוון כו'. ואמר אינון רברבין גבהנין כו'. דגבהנין הוא מסט' דגוון חוור כמ"ש בת"ע ועש"ב:

ואמר האי איהו גייפא כו'. דהוא מסט' דימינא של ס"א דהוא תאווני חמור אשר בשר חמורים כו' וז"ש דיוקנא דחמור כו'. ואמר בכשוף. דהוא מנחש (ס"א מכחיש) מסט' דנחש גוון חוור:

רשימו דחויא במרה חוורא כו'. כצ"ל:

ועיינין חוורין מסתכלין כו'. עתה מפ' גוון הזה מסט' דקדושה:

יהא חכימא יתיר באורייתא. שהיא אור וכן או"ר בן כמש"ו:

ואיהי חמה מסט' דגבורה. שלכן היא חמימה ולכן לבנה ממונה על המים וחמה על האש וכן כסף וזהב. אבל בדף קכ"ז ב' אמר דמאדים בסט' דגבורה וחמה ת"ת וכוכב יסוד וכ"ה בש"מ ומלכות הוא צדק:

(כ"ח ע"א) עיינין סומקין מס"א נטלין סומקו משרף דאוקיד כו'. ר"ל דחמה הוא שרף בחמימו דיליה נגד גבורה כנ"ל ואדימו דיליה מסט' דמאדים דהו"ד דהוד נטיל מגבורה. והנה חמה ומאדים הוא קו שמאל וכנגדן אומה דעשו הוא אדום והוא במאדים אדמוני הוא אדום ובנוי מסט' דחמה שלכן כל מניינם לחמה. וישמעאל הוא נוק' כידוע בסוד ס"ם ונח"ש שלכן כל מניינם הוא בסיהרא אבל ישראל שהן תאומים כמ"ש בזהר יתרו ע"ח ב' מונין החדשים לסיהרא ושני' לחמה מימינא ושמאלא אבל הם שאין להם הכרעה האויב תמו חרבות אין להם אלא בסטרא חד. והנה לקיותא דחמה שמתאדם מסט' דמאדים דקדושה נלקה חמה דס"א או להיפך כמש"ו שהן