יהל אור ריא

מים אין בו כו' מדור הראשון דגיהנם:

נקודה זעירא כו'. טוב שבה חולם דמאורות:

בת מלך כו'. לכן הוא בחולם מלך ע"ג אתוון מן ה' מלכים דנקודות:

דשלטנותא דתרווייהו. ר"ל מאדים ושבתאי שהן רע דחמה ולבנה מאדים בלילה ושבתאי ביום כידוע מסדר שימושן וז"ש דסדר בריאתן כו':

דשלטנותא דילה. בת בשבת וש' בשבת:

ביום השלישי בהיות הבקר כליל תלת כו'. כצ"ל:

וכד איהי עטרא כו'. עטרה בראש צדיק נק' שביעי ר"ל דבת"ת היא אות רביעי' שבשם והיא נק' רביעית ההין שהוא שלישי ובצדיק שהוא ששי נק' שביעי:

וכלא כליל כוכב כו'. ר"ל בכח"ב (נ"א בכוכ"ב). כו"ב (ר"ת כתר ובינה) כ"ב וחכמה כ"ו הרי כוכ"ב. ולמטה עד"א כ"ו ושכינה כ"ב וכלא כליל עד"א כוכ"ב:

כפני חמה. חמה בישא שפחה דילה גיהנם סיהרא אפילה מעוט דסיהרא שפחה דילה שבתאי כו' כצ"ל:

חילול שבת. שבתאי ושליט ביום שבת:

ואתגברת. בגלותא:

(רפ"ב א') ובת מלך. חולם דמאורות נקוד' זעירא לבנה בריאה. אחידא בסרכות במרה לבנה:

בנבואה דבינה. פני חמה בהוד כנ"ל ונתן ההוד למשה:

בהון עשו כו'. באלף הרביעי וחמישי נגד נו"ה כידוע:

לא אוכל קום. ברגלין נו"ה אלף הד' והה':

דו"ה אתהדר. ר"ל נתהפך תיבת הו"ד דו"ה. והן גלות בג' הימים באלף הרביעי וחמשי וששי עד הקץ:

אשר הבית נשען עליו. ולכן בנפלם נפל הבית בהמ"ק:

אשנג"ה. בנצח:

ואיהי שבתאי כו'. בטחול:

בעצם ובשר. נגד עצם מעצמי ובשר מבשרי:

לאביו ולאמו לא יטמא. ר"ל אע"ג דקוב"ה ושכינה בגלות מ"מ כבודי לאחר לא אתן ואינן מטמאין זהו לאביו ולאמו כו':

מלאכים מארי דגדפין קדישין באומאה כו'. כצ"ל ר"ל באומאה היא מל' כמש"ו חי יסוד וקיים ת"ת:

ומלאכים דאו"א דאינהו בעלמא דאתכסייא בסתר עליון בצל שדי כו':

ומכסין לה. כצ"ל:

דשבועה דיליה כו'. דמלאכים דאו"א י"ה ומכסין באות ו' והיא ה' רביעאה:

ובלו. צ"ל וכו':

(ע"ב) דתליין מינייהו כו'. שהשם הראשון ו' אותיות בחושבן ו' נשאר ל"ו אותיות שכל א' משש וזהו ממעל ל"ו כמש"ו:

ולמלאכין דצדיק ח"י כו'. דסמיכה בצדיק כו' כידוע:

לכורסייא דעל גביהון. כצ"ל כמו חיות דסומכות לכסא והן באמת סמוכות לכסא כמ"ש הפייט נראות נושאות והן נישאות עם הכסא. וז"ש דה"א דאצילות כו':

חסידים כו'. קא חשיב עשר מדות ומתחיל מחסד נביאים וכתובים נו"ה כידוע אח"כ חכמים ונבונים חו"ב ראשי ישראל כ"ע:

אנשי מל' דאתמר כו'. ר"ל בעל מדה דידה הוא מארי דצלותא:

בהיכלא דמלכא א"ד. אדנ"י גי' היכל והיא היכל של מלך הוי"ה שבו מתעלם לעלם כתיב לא כשאני נכתב כו' וה' בהיכל קדשו וזהו לעמוד בעמידה כמש"ו:

ולא ראשי ע"ר. ר"ל ודאי בכל דור אית ראשים רק שיהיו בני ישראל:

איכה כו'. איך ה' ישבה בדד כנ"ל בגרמ' יחידאה:

עד כען וירא כו'. ר"ל עד עכשיו אין איש. משה שנק' איש:

הא הכא כו'. בשבילו עשה שעליו השגיח שבו ממכון שבתו כו' ר"ת משה וכתיב השגיח:

דאיהו גמיל כו'. שש מדות דו"ק דרגיה דר"מ ובהן כלילין כל המדות כידוע:

בשמא דה' כו'. ב"ש בפשוטו ומלואו שכלילין כל המדות:

דאתמר ביה לגבי עלמא כו'. שהת"ח שבהן נהירו דשמשא דר"מ מבוזין בעלמא:

ליל שמורים. מלכותא קדישא:

מאן דערב בטפה כו'. ר"ל שאין מקדש עצמו שלא ישלוט בו יצה"ר כל שהוא:

מלכא דשדים וכל כו'. שהוא יסוד שד"י כידוע וכל הקליפות מתייראין משם זה. (וז"ש להעביר גלולים כו' לתקן עולם במלכות שדי. ד"ל):

(רפ"ג א') למטה שנים כו'. שהוא יסוד שד"י ומלכא הוי"ה מתלבש בו אבל באצילות גוף וברית כו':

כגוונא דתפילין כו'. זהו ענין בפ"ע:

דכורסייא עילאה כו'. הכסא עליון בינה דבריאה הוא תפלין של ראש על מט"ט שהוא ת"ת דבריאה שש מעלות לכסא שש אותיות שבשמו כידוע:

תפילין דיד דיליה כסא תחתון. ר"ל סנדל והוא שרפרף הכסא והן שני כסאות כסא עליון וכסא תחתון בינה ומל' דבריאה וז"ש והאי איהו כו' ר"ל כסא כבוד כסא תחתון מרום מראשון כסא עליון שנק' מרום כידוע:

אבל מסט' דע"ה כו'. ר"ל ביצירה:

רומ"ח לגביה כו'. כמש"ו דכליל מרוח ומים ואש וזהו אותיות רוח שברומ"ח ומ"ם שבו הוא מים שנכלל בו לכן הוא בר"ת ושמאלא נכלל בימין לעולם וכן נכלל ג"כ כאן במ"ם דמים והוא בכולל א':

אלקים בתרועה ה' על י י' שופרות כו'. ר"ל שופר ג' אותיות הי"ו ה' דהשופר ה' הרי השם בפשוטו ביו"ד שופרות י' אותיות דמילואו הרי השם בו במילואו ופשוטו שהן ע"ס ועילת העילות דמתייחד בהן שצריך להיות כן בכל פקודא ופקודא:

בהון ה"א כו'. שכאן ה"א על יו"ד:

תרועה שלשלת. ורומח נתבאר לעיל וסייף הוא חרבא דקוב"ה י' ברישא וא"ו בגופא דחרבא ה' ה' ב' פיות כידוע:

ואיהו לא כו'. ר"ל עד"א:

אמהון קשרין לון בג' קשרין עמה כו'. כצ"ל. ר"ל ג' קשרין שעל האצבע ג"פ קדוש:

דאיהי עונתה. ר"ל ק"ש בעונתה כמו אשר תקראו אותם שית בנין במועדם ר"ל בק"ש וכן ברגלים וז"ש הכי בג"ד כו':

אז תקרא כו'. ר"ל בכל מועד הוא אז כמש"ו והן ז"ת ואימא עילאה עלייהו זהו אז תקרא כמו אשר תקראו כו' וה' יענה השם שנשלם בכל מועד כמש"ו:

וכלילין בד'. ר"ל בד' מינים שבלולב:

אמרתי אעלה כו'. ר"ל אעלה במחשבה דמחשבה צריך לסלקא לעילת העילות דטמיר וגניז זהו אעלה ובתיבת אעלה רומז ארבע מינים כמש"ו וז"ש לעיל וצריך לסלקא לה במחשבה בד' מינים:

בה אשתלים י' י"ד. כצ"ל. ר"ל דד' מינים הן הוי"ה פשוטה כנ"ל שהן עצמן ה"ו והלל י"ה הרי הוי"ה ולכן צריך ליטול לולב בהלל ומחשבה בה י' אותיות דשמא מפרש הרי י"ד דע"ס הוי"ה פשוטה מחכמה למטה ושמא מפרש מכ"ע:

והרי מתן תורה שבעה כו'. ר"ל ז' שבתות דספי' ושבועות עצמה שבעה ימים דתשלומין שנק' שבועות. והן נגד ז' וז' דעד"א וכ"י הרי י"ד:

בקול השופר כנ"ל דשופר יק"ו והשופר ה' וי' שופרות י' דשמא מפרש:

(רפח ע"א) באדר"ז. אפיק ט' נהורין כו' אקרון שמא קדישא. והיינו מאבא ולמטה ט"ס דאצילות שמשם מתחיל השם. כן כתב בתז"ח ע"ט א' בד"ה בתריסר]:

וחכמתא עילאה סתימאה בהאי גולגלתא אשתכח. [ז"ל הגר"א בתיקונים נ"ד א בד"ה קרקפתא. והוא אוירא עילאה וכמ"ש האר"י זללה"ה]:

(ע"ב) והחיות רצוא ושוב. [א"ה. עמ"ש בזה הגר"א ז"ל בביאורו על תז"ח ע"ט א' ד"ה בתריסר כו']:

(רצ ע"ב) יו"ד כליל אתוון אחרנין י' רישא וסופא דכלא. [א"ה. עמ"ש בזה הגר"א ז"ל בביאורו על תז"ח פ' ב' ד"ה ובסתרי ע"ש]:

(רצב ע"ב) דניצוצא אפיק זיקין בזיקין לש"ך עיבר כו'. [א"ה. עי' באור הגר"א ז"ל ע"ז בהיכלות פקודי רנ"ד ב']:

נשלם בס"ד ליקוטי באוריו על הזהר והרע"מ מכל ג"ח הזהר. בילא"ו: