יהל אור קפ

חיים אל חי ואלקים חיים ב' מוחין חיי כו' שנגד אל כו' יש אל אחר כו' ולכן מנסכין אלו הב' לע"ז וב' אלו הן ב' דעשו וישמעאל כמ"ש בז"ח רות והוא מ"ש לאחר לא אתן ותהלתי כו' לשון רבים אלקים אחרים ע' אומין כמ"ש בריש רות והוא הכל בע"ה טו"ר בח"ק אבל בעה"ת גמלתהו טוב כו' ימי חייה ושם שניהם חיים וז"ש אילנא כו' וצרירא כו' בקש שלום כו':

(קס ע"א) בני נשא סלקין כו'. אע"ג דלמעלה אמר ג"כ עלו כו'. הוא כמ"ש (פסחים נ' ב' וש"מ) לעולם יעסוק כו' ודרש כאן דעל התורה שנקרא נגב כתיב ויבא עד חברון כמש"ו:

בנגב בלבא עצלא כו' חמי דהא כו'. בב' אנפין בעה"ב וגם עוה"ז וזהו שמסיים חשיב דכלא הוא כו' ועתה מפרש הלשון נגב כד"א חרבו כו':

לבתה ויבא כו'. כמ"ש אלף נכנסין כו' אחד כו' וז"ש ויבא וז"ש קארי ושנה כו' שהוא אחד מעשרה כנ"ל וכלב לבד א' מהן:

עד דאתי כו'. עד חברון דרש:

תמן חמי פליגן. ר"ל דברים חלוקים כמש"ו כי אלו היו חציים ממלאכים וחציים מב"א וזהו טמא וטהור כו'. וחשיב ג' חלוקים נגדן:

ואגרין ילידי הענק אלין אינון ארחי דאורייתא דקדוקי דאורייתא דאתיילידו כו'. כצ"ל. ואמר דאתיילידו ר"ל ילידי והוא כמ"ש בר"ע גבורים מסטרא דתורה שבע"פ דתמן עוקר הרים והוא לדקדק בדקדוקי התורה ובי"ג מדות שהתורה כו' שהן ארחי אורייתא ודריש ילידי לשון רבים על אלו ב' וענק גבורה כמ"ש המה הגבורים ועמש"ל קנ"ט ע"א:

לכל סטר עשרה. והן ששים גבורים סביב והיא היכל הקדש באמצע עשר דידה ו' סחיר לה והן גבורים כנ"ל:

מאן דאשתדל כו'. כנ"ל דמתחבר בה:

אקרי חבר נבנתה שבע שנים תנינן אורייתא כו'. כצ"ל:

תנינן כו'. ור"ל כאן על תורה שבע"פ דמתחברת בתורה שבכתב וכמש"ו כד"א אמור כו':

בת שבע. דשבע שנים בנו אותה דג"ר א' ועבז"ח ריש ש"ה וזהו מתורה שבכתב נפקת ותורה שבכתב נקראת שבע שנים אמא ושם היא לפני מצרים דלא סליקן לתמן ושם ותרב כו'. ותורה שבכתב הוא חכמה ועבפ' ויקהל ר' ע"א ומשם נק' חכמה אחותי בת אבי כו' ומשם ותרב כו' כמ"ש בתיקונים אלא דחו"ב לא מתפרשין וזהו תורה שבכתב כמש"ש:

ויבאו עד כו'. דמשם הלכו לאגדה כמש"ו וכמ"ש יין זו אגדה וע' בספרי פ' האזינו ודם ענב תשתה כו' ואמר נחל כמ"ש והנהר הרביעי הוא פרת וכל עלמא מסולמוי דפרת:

דתליין כו'. כמו ענבים באשכול אשכול הכופר דודי לי ובלימוד זה כל המהימנותא:

ויבאו עד נחל כו' מסט' דמהימנותא. ר"ל ת"ת ששם סוד רזין והגדה ונק' מהימנותא כידוע בסוד ארץ חטה כו' שגפן ת"ת תאינה ורימון נ"ה וז"ש כד"א אל יתן למוט רגלך ומן הרמונים ומן התאנים כלא כו'. ושם שליטת הס"א ושם ענפין פרודות משא"כ בת"ת ואינהו שוויין ת"ת בפרודא (חו"ג) שבו מחוברים שעל שמם נקרא מהימנותא כידוע וכל המחלוקת מצד החו"ג שהן סותרין וז"ס שמאי והלל וב"ש וב"ה אבל (ת"ת) עושה שלום ואלו ואלו דברי כו' והכל א' כמ"ש (חגיגה דף ג ע"ב) אל אחד אמרן כו' והכל הולך אל מקום אחד:

אולפין מתמן כו'. ר"ל דלכן כתיב אחד. ונגד זמורה ואשכול אמר אגדה ודרשה דאחוזים זה בזה כמותם וכן אמר ר"פ ראשי מלין:

משם זמורה וגו' אולפין מתמן כו'. כצ"ל. וז"ש למטה הה"ד וישאוהו כו' משום דל"ק קרא זה למעלה:

אינון דבני כו'. שיהושע וכלב כרתוה:

חדאן במלין. כמ"ש אשכול יין שמשמח כו':

ומתברכאן. שלכן נאמר נחל כנ"ל פרת:

שרשא חד כו'. ר"ל ז"ש אחד ונגד זמורה ואשכול אמר שרשא**(אצ"ל שרשא כו' ועקרא כו'. ש"ל:

)**:

אינון דלא כו'. אח"כ שנתנו למרגלים לישא וז"ש וישאוהו במוט כו'. כשנשאו אז במוט בשנים:

ומן הרמונים כו'. אבל יהושע וכלב רק במקום יחודא באשכול כנ"ל:

אינון דלא כו'. שדומה לו שהמאמרים סותרים זא"ז:

כד"א אל כו'. שמתמוטט ממהימנותא כנ"ל:

כלא שוויין כו'. ג' דברים נגד אלו ג' הפירות כסדר מלמטה למעלה והענין כי מקומם ידוע ושם אחיזת ס"א כמ"ש בתי' תנ"ו בארוכה ודימינא קשה יותר כמ"ש בתז"ח קל וחומר ועמש"ש וכן מינים קשה יותר כמ"ש (ר"ה דף יז ע"א) אבל המינים כו' ולסטרא דפירודא במקום היחוד כנ"ל ועמ"ש בליקוטים בארוכה וז"ש למעלה למוט רגלך דשם כנ"ל:

וישובו תייבין. דרש וישובו לא על ההילוך אלא תייבין כו' דכאן לא שייך ההילוך אלא לילך בה והשיבה כו':

מה איכפת לן. ר"ל מטובה כיון כו' ור"ל ז"ש וגם זבת כו'. אבל אין אוכל אותה:

עד יומא כו'. ומפ"ו פרטן ג' דברים אעמלנא כו' ביתא כו' יתיבנא כו' והן ג' דלמטה אפס כי כו' והערים כו' וגם ילידי כו'. ואמר ולההוא עלמא מאן כו'. כמ"ש למטה עמלק יושב כו' בגין דנא יכיל כו':

הא אעמלנא כו'. ר"ל ז"ש באנו:

תקיף כו'. ר"ל עז בעותרא ור"ל מהו עז סתם לכך אמר שמחמת גודל עשירותו לא יחשיב כו' וזהו עז כו' ואח"כ חזר ופי' מטעם אחר ודאי אפס כו' כד"א כו'. ואמר מאן הוא דיזכי ר"ל ז"ש אפס:

בתין מליין כו'. כמ"ש ושית על עפר בצר ובצור כו' שדי בצריך וכסף כו'. ואמר דלא יחסרון מכלא. ר"ל כמו המבצר שאין יכול לחסור משם ומכינין שם הכל. והוא עם עז העם ב' דברים כסף וטוב הבית שפעם לא ימצא לקנות. וגדולות מליין כל טוב כי גדול הוא בעושר. ובצורות דלא יחסור כו':

גיבר כארי. ר"ל דכן שנינו הוי עז כו' וגבור כארי:

תמן תדירא. ר"ל ז"ש ראינו שם. ר"ל דיירים שם בקביעות:

בההוא אסור כו'. שהן ג' ילידי הענק כנ"ל:

הא יצרא כו'. כמ"ש (סוכה נ"ב ע"א) ובת"ח יותר מכולם וזהו בארץ הנגב:

מקטרגא כו'. לכן כנוהו בעמלק שהוא שונא היותר גדול לישראל. וכתיב ביה אשר קרך כו' כמ"ש דכד סגיא יצרא כו':

והחתי כו'. שהן ג' ממונים תחת דומה כמ"ש בז"ח רות והן בהר בגבול עוה"ב שומרים הדרך והכנעני הוא הרביעי עון דקריב למפתי יושב ומקטרג לפני ג"ע שלמעלה והוא ירדן יורד מדן כידוע והן מצולות ים לפני הים:

במלין אלין ויניאו כו'. הוא פסוק בפ' מטות והוא כולל כל הפסוקים שאמרו בני ישראל כאן לכן נקט זה הפסוק בקיצור:

אלא לבא וישתמרון כו'. דריש בב' אנפין שחפץ ה' בלבנו שנעבוד בלב שלם ובנפש חפצה וכמ"ש ואתה שלמה בני כו' ובנפש חפצה כי כל לבבות דורש. ועתה מה כו'. ועוד הברית כמ"ש ובחרו באשר חפצתי ומחזיקים כו' והן ב' יהושע וכלב ב' הבריתות שהן עיקר הכל והן הצליחו ולכן הכל תליא בב' השבטים אלו ב' משיחין ב' מלכים וכן יהושע ושלמה יוסף