יהל אור קכג

פי שונה הלכות גיחון גי חון ההוא דאתמר בי' ויקבור אותו בניא תמן שריא לסט' דימינא כו' ובאלין ד' אעלו לפרדס אלין ארבעה אלין דעאלו בקליפין חד הציץ ומת וחד הציץ ונפגע וחד אשתמד רביעאה דעאל במוחא דאגוזא עאל בשלם ונפיק בשלם רק דשם חולק בסדר הנהרות על כאן דאמר שם גיחון לימינא ופישון לשמאלא ופרת לאחורא:

ת"ח בגין דר"ע סליק לעילא כדקא יאות עאל בשלם ונפיק בשלם. דסליק לימינא כנ"ל ושם הוא הברית שלום ושם ב' שלומות ברית שלום דנוק' וברית שלום דדכורא שהוא שומר הברית נטיר כל גנזין דמארי' ור"ע ע"ה אתער תיאובתא דרחימו דעילא ותתא כחדא כנ"ל וזהו עאל בשלם ונפיק בשלם. וז"ש (חגיגה י"ד ב') א"ל ר"ע כשתגיעו לאבני שיש טהור אל תאמרו מים מים משום שנאמר דובר שקרים כו' כי שם שני מיני מים מ"ד ומ"נ ושם אתחברו כחדא והם נקראין אבני שיש דאתגלידו ושם הם בייחוד ולכן לא תאמרו ב"פ מים ששם הם בייחוד ובדיבור בלבד תעשו קיצוץ ותטרדו שנאמר דובר שקרים ושקר הוא סוד הפירוד וז"ש בפ' בראשית שם אר"א אבא יומא חד הוינא בבי מדרשא ושאילו חברייא מאי ניהו דאמר ר"ע לתלמידוי כשתגיעו לאבני שיש טהור אל תאמרו מים מים שמא תסתכנון גרמייכו דכתיב דובר שקרים לא יכון לנגד עיני אדהכי הא סבא דסבין (ר"ל אדה"ר) קא נחית א"ל רבנן במאי קא משתדלין א"ל ודאי בהא דאר"ע לתלמידוי כשתגיעו לאבני שיש כו' אמר לון ודאי רזא עלאה אית הכא כו' אבני שיש טהור אינון דמנהון מיין דכיון נפקין ואינון רמיזין באת אל"ף רישא וסופא (ר"ל ב' יודין של אלף) וא"ו דאיהי נטוי בינייהו איהו עץ חיים מאן דאכל מניה וחי לעולם ואלין ב' יודין אינון רמיזין בוייצר ואינון תרין יצירות יצירה דעלאין ויצירה דתתאין ואינון חכמה בראש וחכמה בסוף תעלומות חכמה ודאי אינון תעלומות מחכמה עלאה דתחות כתר עלאה ואינון לקבל ב' עיינין דבהון תרין דמעין נחתו לימא רבא ואמאי נחתו בגין דאורייתא מתרין לוחין אלין הוה משה נחית לישראל ולא זכו בהון ואתברו ונפלו ודא גרם אבודא דבית ראשון ושני ואמאי נפלו בגין דפרח וא"ו מנייהו דאיהו וא"ו דוייצר ויהיב לון אחרנין מסט' דעץ הדעת טו"ר דמתמן אתייהיבת אורייתא באסור והיתר מימינא חיי ומשמאלא מותא ובג"ד אמר ר"ע לתלמידוי כשתגיעו לאבני שיש טהור אל תאמרו מים מים לא תהוו שקילין אבני שיש טהור דאינון ב' יודין דוייצר חכמה עלאה וחכמה תתאה לאבנין אחרנין דאינון חיי ומותא דמתמן לב חכם לימינו ולב כסיל לשמאלו ולא עוד אלא תסתכנון גרמיכון בגין דאלין דעה"ד טו"ר אינון בפרודא ואבני שיש טהור אינון ביחודא בלא פרודא כלל ואי תמרון דהא אסתלק עץ החיים מנייהו ונפלו ואית פרודא בינייהו דובר שקרים לא יכון לנגד עיני דהא לית תמן פרודא לעילא כו'. וכן אמר בתיקונים תס"ו דף ק"א ע"א ע"ש. והענין כי ב' יודי"ן ב' חכמות הן חכמה דז"א וחכמה דנוקב' שהן ב' יודי"ן יו"ד דהוי' ויו"ד דאדנ"י שבה ממטה למעלה כידוע והן ב' יודי"ן דשילוב יאהדונה"י וזהו חכמה בראש וחכמה בסוף וא"ו באמצע וא"ו אותיות שבינתיים והן כלולין באות אלף י' בתחלה וי' בסוף וא"ו באמצע והן מ"ד שהן מחכמה דז"א ומ"נ שהם מחכמה דנוק' וכן הם ב' יודי"ן בינה ומלכות וא"ו ז"א באמצע והכל שם הויה וכ"ז הוא בחסד שבו האלף הזה כמ"ש בה"ת דף ה ע"ב בט' מראות בחסד ואיהו לעילא כגוונא דא $ציור בספר$ ותחת רגליו כו' כגוונא דא $ציור בספר$ וכולא א כו' והכי סליק אלף יהו"ה יו"י. והתחברות' בחסד שהוא אלף כידוע אור הגנוז שם ואיש כי יקח את אחותו חסד הוא כידוע. ואמר ואלין ב' יודי"ן אינון רמיזין בוייצר שהן ב' יודי"ן דוייצר שהן ב' יצירות שבעה"ד טו"ר הן ב' יצרים יצ"ט ויצה"ר לב חכם לימינו כו' שהן דו"נ אור וחשך אור דכורא וחשך נוק' כמש"ל דף כ"ג וכאן הן ב' יצירות שניהם טוב דו"נ וז"ש יצירה דעלאין ויצירה דתתאין. שהוא ע"ס דאצילות וע"ס דבריאה. ואמר תעלומות חכמה. לראיה ששני חכמות הן ושניהן נעלמין כמ"ש בתיקונין תיקון י"ח ותי"ט דף ל"ז נקודה טמירא גניזא דאתמר בה ונעלמה מעיני כל חי וכו' והאי בת נקודה סתימא כו'. ואמר ואינון לקבל ב' עיינין. שהן נו"ה דחכמה ושם ייחוד זו"נ כמ"ש בת"ז דף י"ד ע"ב והיו הכרובים פרשי כנפים למעלה אינון תרין כרובי עינא פרשי כנפים אלין עפעפי עינא אינון עיינין בזמנא דאסתכלן בארח מישור אתמר בהון ופניהם איש אל אחיו ובזמנא דלאו מסתכלין בארח מישור הא נחש עקלתון תמן עליה אתמר כי המות יפריד כו'. והוא בארח מישור עץ החיים בייחודא ולאו בארח מישור מסט' דעה"ד טו"ר ששם הפירוד והמות מפריד שם. וז"ש דובר שקרים לא יכון לנגד עיני שעיני לוחות הראשונות הן בייחודא עץ החיים והוא דובר שקרים ומפריד לכן לא יכון לנגד עיני בעץ החיים ונפרד משם. ואמר דבהון תרין דמעין כו' הוא סוד כעדר הקצובות שעלו מן הרחצה הן תאומים כמ"ש שכלם מתאימות והן ב' לוחות האחרונות מע"ה אבל מעה"ח הן עינא אחת חוורא בגו חוורא. ואמר ואמאי נפלו בגין דפרח וא"ו מינייהו כו' הוא הכתב שע"ג הלוחות כמש"ל ע"א וייצר כו' בתרין לוחין יקירין יו"ד יו"ד דאיהו וא"ו חרות עלייהו. וב' יודי"ן הוא שכינתא עלאה ושכינתא תתאה שהן חכמה בראש וחכמה בסוף כנ"ל וא"ו עד"א באמצע ייחודא דתרווייהו. וכמ"ש שם וא"ו יחודא דתרווייהו כו' דאיהו ישראל עד"א כליל שכינתא עלאה ותתאה כו'. וז"ש ודא גרים אבודא דבית ראשון ושני. שהן נגד שכינה עלאה ושכינה תתאה כידוע והכל ע"ש שלא זכו לע"ח אלא לעה"ד כמש"ל ע"א ומעה"ד טו"ר לא תאכל ממנו דאינון ע"ר וגלי לון קוב"ה דביום אכלו ממנו (שהוא עשיית העגל דוגמת חטא אדה"ר בעה"ד) גרמו דאבדו ב' אבודין דאינון בית ראשון ובית שני דא איהו כי ביום אכלך ממנו מות תמות ב"פ ואינון גרימו דצדיק יחרב ויבש בבית ראשון דאיהי שכינתא עלאה ובבית שני דאיהי שכינתא תתאה כו' והן ב' לוחין מים עליונים ומים תחתונים וביניהם כמלא נימא וא"ו דאלף שבינתים והם אבני שיש טהור דאתגלידו כמ"ש בפ' יתרו דף פ"ד ע"ב תאנא מההוא טלא עלאה דנגיד מע"ק וכי נגיד מע"ק ואתמשך לחקל תפוחין קדישין נטל קוב"ה תרין כפורי מינייהו ואתגלידו ואתעבידו תרין אבנין יקירין נשב בהו ואתפשטו לתרין לוחין כו' והן המים. ואמר טהור כנ"ל מיין דכיין שבימינא הן שם טהור כמ"ש בתיקונים תמ"ז דף פ"ז ע"ב טהרה מסט' דכהנא כו' ע"ש. וכ"ז הזהיר אותם שיעלו לעץ החיים ולא יסתכנו והם נחתו לעה"ד טו"ר וכלם נענשו שם ועל היותר אחר שירד בגיחון ששם הנחש הולך על גחון ושם נתפתה אדה"ר ג"כ שלכן ישב בגיחון ק"ל שנה ואלמלא לא הציצו היו מתקנים חטא אדה"ר מכל וכל ואחר יותר מכלם ששם משה קבור התנין הגדול. ששם סוד התנין הגדול