יהל אור קב

באופנים והאופנים בחיות וכן כולם:

קיימא חד עמודא כו' הוא סוד היסוד כמ"ש למטה:

לאתאחדא דא בדא כו'. ההיכלות זה בזה והרוח שבהיכל הזה ברוח שבהיכל הב' עד היכל הז' כל הד' רוחין רוח א':

עילא ותתא כחדא. עילא הוא להתאחד ז' רקיעין עלאין כא' והן י"ס דדכורא שבעולם אצילות וזהו ה' אחד ותתא הוא ז' היכלין כא'. וזהו ושמו אחד ואח"כ שניהן כאחד בסוד ייחוד ק"ש כידוע וז"ש למהוי שמא כו'. [ובפ' בראשית ההוא רוחא סלקא לאתקשרא. עמש"ש]:

למהוי שמא קדישא כו'. והוא הוי"ה אלקים:

היכלא תניינא כו' גו רזא דמהימנותא. ענין מהימנותא אמור בכ"מ על ו"ק והענין כי כל אמונתינו הוא בשם הוי"ה ובזה אנחנו נבדלים מן האומות כי כל האומות משיגין את שמו ית' כמ"ש גדול שמי בגוים ובכ"מ כו' רק שאין משיגין את שם הוי"ה רק בשאר השמות וכולם אינן שם העצם רק שמות משותפים לכן אינן דבקין בו ית' רק עובדין אותו בשיתוף כי כל השמות אינן רק משותפין ומושאלין מפעולותיו לא כאלה חלק יעקב שהם דבקין בשם זה ולכן הם דבקים בגוף האילן משא"כ האומות בענפין ועלין שהן כינויין ולכן מרע"ה לא הזכיר לפרעה רק שם הוי"ה ודא אקשי ליה מכלהו וז"ש ה' אלקינו אלקינו לבד והוא שם העצם שאינו מושאל מפעולה רק (מורה) על הויותו תמיד והויותו מעצמו ונתחלף היו"ד לוא"ו להיות שם כמו חוה וכן הוא ניקוד הוא"ו קמץ על טעם זה וזהו מהימנותא ועיקר השם הוא בו"ק כידוע ששם נתגלה הויותו שלכן נקרא ו"ק בכ"מ מהימנותא ואף אם יקרא לכל ע"ס מהימנותא לפי שכולם בכללות נכללו בשם הוי"ה כידוע וז"ש כאן גו רזא דמהימנותא ואמר רזא דמהימנותא לפי שההיכלות והנהורין ורוחין אינן קרואין מהימנותא שאינו נאמר אלא עליו ית' באלקותו משא"כ היכלות ונהורין ורוחין שהן אינן אלקות רק מהנשמה שבהן ואילך הן אלקות ושם שם הוי"ה אבל ההיכלות נק' אלקים וז"ש גו רזא דמהימנותא וידוע שבינה נק' רזא והוא דרגא דנשמה:

לאתאחדא ברזא דלעילא. ר"ל במדות ו"ק העליונים של אצילות והענין בסוד ה' אחד ושמו אחד בסוד יחוד שמע ישראל וברוך שם כמל"ו יחוד שית סטרין דדכורא ויחוד שית סטרין דנוק' וליחדם אח"כ באחד ואמר בזוהר ליחד עלמא עלאה ועלמא תתאה ר"ל בינה ומלכות עלמא עלאה דכר ועלמא תתאה נוק' ואמר שית סטרין דעלמא עלאה ו"ק שית סטרין דעלמא עלאה והיכלין שית סטרין דעלמא תתאה והענין כי שני עולמות הן העה"ז והעה"ב ולא יותר כמ"ש וכי שלשה עולמות יש והן בינה ומלכות כידוע וכ"א נקרא עולם מן העולם ועד העולם והן כלל ע"ס של אותו עולם בינה כולל ע"ס של האצילות כי היא כוללת ג"ר ז"א הוא שית סטרין דילה ונכלל בה שלכן נקרא' בינה בן י"ה כידוע ומלכות ג"כ נקראת עולם בג"ר שבה והן בהיכל ק"ק ושית היכלין הנשארין הם ו"ק דילה כידוע בסוד ברוך שם כמל"ו ולעולם נק' עולם בסוד בינה שכוללת ג"ר בין בינה דאצילות בין דמלכות שהיא ק"ק כמ"ש לקמן דף רנ"ח ע"ב היכלא דא אקרי בית קה"ק [כו'[ לאתערא עלמא דאתי לגבי האי עלמא עולם אקרי עולם כו' ע"ש וידוע שעיקר היחוד שצריך למעשה התחתונים הוא בו"ק כי בג"ר הוא עלמא דחירות וכן כאן בהיכל ק"ק שם עולם היחוד ומהיכל הרצון ולמטה נק' עולם הפירוד בסוד להשקות את הגן שהוא היכל ק"ק ושם הנהר יוצא מעדן ברית דעייל בארון בק"ק ויוצא מעדן מחו"ב שבאצילות להשקות את הגן ושם בהיכל ק"ק מתפלג ימא כל מימוי דבראשית והוא נק' יוצר בראשית יוצר הכל ועב"פ לך לך בס"ת דע"ו ע"ב ומשם ולמטה יפרד והיה לארבעה ראשים בהיכל הרצון ד' נשים דיעקב ומהן יוצאין י"ב שבטין והן י"ב בקר שהקריבו י"ב נשיאים כל הבקר לעולה שנים עשר י"ב בקר תחת הים והן חיות קטנות עם גדולות וכל התפלות והמעשים לאעלא רוחא ברוחא היכלא בהיכלא עד היכלא הז' ששם יתאחדו כולם ושמו אחד וכן למעלה כל הו"ק דז"א באימא ואתאחד עלמא עלאה בתתאה והתנהגות העולם ו' אלפים שנה בו"ק ואלף הז' בבינה יום השבת וכן ו' ימים ויום השבת בינה וכוללת ג"ר לכן ג"פ ביום השביעי וכנגדן ג' סעודות וכן באלף הז' וג' סעודות ידועין כמ"ש בפי' לס"ד ע"ש וסוף אלף הששי הגאולה שליטת רוח לבנה עולם תתאה בעלמא עלאה שאז מתחיל היחוד וספיר ולבנה הן ד"ו פרצופין וז"ס שש מאות שנה לחיי נח ושני עולמות הן העוה"ז והעוה"ב העוה"ז מתנהג ע"י מלכות והן ע"י וא"ו היכלות ואלף השביעי ק"ק ועה"ב יתנהג ע"י עלמא דדכורא ושם עולם הייחוד וזהו גאולות הראשונות שירה חדשה גאולה האחרונה שיר חדש ואז יתעלה העשי' ליצירה ויהיו כמלאכים שם וזהו וארעא אתבטלת שיצירה ועשיה הן שמים וארץ. ושמים וארץ של זה העולם יתבטלו שז"א מקנן ביצירה מלכות באופן:

האי היכלא טמיר וגניז מן קדמאה. יתבאר למטה בענין הגוונין והן בסוד ג' גוונין דנהורא כמ"ש למטה:

בהיכלא דא אית תלת כו'. שתרין רוחין כאן הא' אורפניא"ל והוא גוון חוור ורוחא אחרא אתכלל בהדי' בשני גוונין והוא נכלל בזה הרוחא אורפניא"ל וכנגדן ג' פתחים וכמו ששם העיקר רוחא אורפניא"ל והשני נכלל בו כן ממונה אורפניא"ל ממונה על כל הג' פתחים ותחתיו ב' ממונים על ב' פתחים והוא גוון חוור דלא אשתני והוא בפתח מזרח ורוחא אחרא דהוא בב' חוור ותכלא לכן ההוא ממנא בדרום וצפון ונגד מערב הוא היכלא קדמאה יסוד בסוד מערב דאתכליל בהאי היכלא ושם ממונה טהריא"ל טהור עינים בסוד פתח עינים וממונה הזה אורפניא"ל אינו הרוחא אלא נקרא על שמו ושער מזרח פתוח שהוא שער האיתון ובו נכנסין הכל אבל שערי צפון ודרום אינן אלא לקרבנות עולה וחטאת שהן בצפון או קדשים קלים שהן בדרום וכן כאן לנהרגים שהן דוגמת הקרבן והן שני מינים הרוגי ב"ד והרוגי מלכות כמ"ש למטה שכנגדן ב' פתחים והרוגי ב"ד על חטא בצפון והרוגי מלכות שהן בלא חטא דוגמת ק"ק בדרום:

ברזא דכתיב וכעצם השמים כו'. כמ"ש למטה שב' רוחין א' עצם ובו גוון א' דלא אשתני וב' השמים אש ומים ב' גוונין והן ג' גוונין ג' פתחים וז"ס באנו באש ובמים ותוציאנו לרויה שהוא כוס תנחומין כמ"ש למטה וז"ש כוסי רויה וז"ס המזמור בנאות דשא ירביצני שהוא סוד חקל השדה והוא בהיכל הא' דשנת בשמן ראשי כוסי רויה הן בשני היכלות עצם השמים ונגה בנגה דשנת בשמן ראשי כמ"ש בדף רמ"ט ע"א האי רוחא איהו רוחא דכיא כו' מההוא משחא דרבותי כו' האי קיימא תחות ההוא רוחא לאמשחא לכל אינון נשמתין כו'