יד המלך (לנדא) - א ט

הדורסים והטורפים ויהיה אכילתו תבן כמו אכילת בקר שאינו יודע בתומו משום דרוסה ולא משום אכילת בשר החי וכל מאכל בקר אינו רק תבן ועשב השדה כמו כן יהיה לעתיד אכילת האריה וכל הדורסים כאשר יתום כח הדריסה מטבעם. אזי גם האריה לא יאכל בשר רק כבקר יאכל תבן. גם מבני אדם יסולק אז טבע תשוקות המותרות ורדיפת התאות הנטוע בקרבם אשר גם זה הוא לצור מכשול ולאבן נגף לדרכי ה' וכאשר יתוקן כל אלה ותעבור ממשלת זדון מטבע הנבראים כולם אז ומלאה הארץ דעה ויהיה כל העולם כולו בהדרגה זו כמלאכי מעלה.. כי יכירו וידעו את הבורא ב"ה מצד ידיעה פשוטה. ומדרגת ידיעה זו הוא גבוה הרבה למעלה ממדרגת אמונה. ולכן לא נאמר כי מלאה הארץ חכמה או בינה רק כי מלאה הארץ דעה את ה' משום דידיעה הבאה בידיעה פשוטה הוא היותר אמיתי בכל הידיעות אבל בשכל וחכמה ובינה אי אפשר להשיג בהשגה שלימה גדולת השם ב"ה

פרק שני הלכה א' האל הנככד הזה מצוה לאהבה וליראה אותו. שנאמר ואהבת את ה' אלהיך בכל לבבך ונאמר את ה' אלהיך תירא ע"כ. גם מצות וחוב אהבה זו הוא ג"כ על דרך שכתבתי למעלה. דעל גוף אהבה לא שייך חוב ומצוה גם לא יצויר בשוכן בית חומר אהבת השם בלתי הילוך בדרכיו ושמירות מצותיו וחוקיו. כי כל אהבה אשר איננה אהבת עצמו ותסוב וחוזרת אל האוהב אינה נמצאת כי אם בשני ענינים דומים זה לזה במהותם, או באיכותם בכללם או עכ"פ באיזה פרטיים ואהבת השם ב"ה אשר איננה רשאי להיות סובב על שום דבר בלתי לה' לבדו לא היה מצויר בחק הבורא כלל ואמר הכתוב ואל מי תדמיוני ואשוה אך מחמת שהאדם מדבק את עצמו במידותיו הנעימים ובדרכיו הישרים מדמין בזה הצורה ליוצרה.. וכמאמר חז"ל גדול כחן של נביאים שמדמין צורה ליוצרה. וע"י הדמיון במדות הללו משיגין כח לאהבה את ה' ואמרה תורתינו הקדושה לאהבה את ה אלהיך ולדבקה בו ודרשו חז"ל וכי אפשר להדבק בה' אלא הדבק עצמך במדותיו מה הוא רחום אף אתה רחום כו' ואומר והיה אם שמוע תשמעו אל מצותי אשר אנכי מצוה אתכם היום לאהבה את ה' אלהיכם דהכונה הוא ג"כ. דע"י השמיעה אל מצותיו ותורותיו יהיו מגיעים לאהבה את ה' ולעבדו עבודה תמה בכל ל ונפש והרואה בעינים פקוחות יראה. כי בכל התורה כולה בכל מקום אשר נאמר אזהרה על אהבת השם ב"ה סמיך ליה דביקת בה' והליכת בדרכיו ושמירת חוקיו ומצותיו ואמרו בספרי לפי שנאמר ואהבת את ה' אלהיך איני יודע כיצד אוהב את המקום ת"ל והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום על לבבך. שמתוך כך אתה מכיר את מי שאמר והיה העולם. ולדעתי כונת הספרי הוא הדבר אשר כתבתי ובספר המצות מצוה ג' כתב רבינו וז"ל הנה בארנו לך שבהתבוננת תעלה בידך ההשגה ותגיע ההנאה: ותבוא האהבה וכמו שכתב רבינו גם כאן הלכה ב' וזה הוא דמצינו בכמה מקומות לחכמינו ז"ל דיתירה מעלת צדיקי עליון יותר מן צבאי מרום משום דרק ברואי מטה זכו לכח זה לדמות הצורה ליוצרה דהמה בעלי בחירה והליכתם בדרכי השם הוא בכח בחירת עצמם. ובבחירה הטובה והיקרה ההוא זכו להתדמות להבורא ב"ה מה הוא בוחר ברחמים אף המה כן משא"כ כל ברואי מעלה דאין להם כח בחירה וכל פעולתם הטובות אינו מצד בחירתם רק בכח ורצון הנתונה בהם מאת הבורא ב"ה על כן אין בהם כח זה לדמות הצורה ליוצרה.. כי אין ביכולתם להתדמות להשם ב"ה ללכת בדרכיו בכח בחירת עצמם ובאמת עינינו הרואות בכל נוסחאות שתקנו לנו הראשונים דקדקו בשירותיהם ותשבחותיהם בכל עבודת השם הבא בצבא מעלה. לתקן הכל בעבודה מיראה וכמו וכולם עושים באימה וביראה רצון קונם וכמו כן ומשמיעים ביראה גם עונים ואומרים ביראה ורבות כדומה הכל בלשון פחד ויראה אבל לא מצינו בשום מקום אצל ברואי מעלה עבודת השם מאהבה ומשום דלא יצויר בהם מדרגה זו כלל ואהבה ושלום הנמצא במלאכי שרת. הכונה הוא על אהבה אשר בין זה לזה

הלכה ב' והאיך הוא הדרך לאהבתו ויראהו בשעה שיתבונן האדם במעשיו וברואיו הנפלאים והגדולים ויראה מהם חכמתו שאין לו ערך וקץ מיד הוא אוהב ומשבח ומפאר ומתאוה תאוה גדולה לידע השם הגדול כמו שאמר דהע"ה צמאה נפשי לאלהים לאל חי' ע"כ הנה כונת רבינו בזה דהנפש הבהמי אשר באדם וכל כחותיו הגופניות שבו לא היה ביכולתם לעולם להגיע אל מעלת אהבת ה' כי הוא יתברך ויתעלה לאין סוף הוא מרוחק בתכלית הריחוק מכל חומר וגשם ואין לו שום ערך ודמיון עמהם כלל וכמ"ש לעיל בסמוך דאין אהבה נקיה וזכה רק בדומים. אך ע"י דביקות בה' וההליכה בדרכיו יזדכך הנפש המשכלת שהוא חלק אלהי ממעל לבוא אל מעלת אהבתו וזאת הורה לנו רבינו כאן דרך הנכון לבוא לאהבתו יתברך כשיתבונן האדם במעשי ה' וברואיו הנפלאים והנוראים ובכח ההבנה זו אשר אין להנפש הבהמי שום חלק ונחלה בו אזי יעורר נפשו המשכלת לעלות בעליונים ותתלהב ותשתוקק ותדבק בהשם ב"ה ותאהב את מקור חוצבה וכן הוא כונת הפסוק שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד ואהבת כו'. דעל אהבה לחוד לא היה שייך ציוי ואזהרה ולפיכך הקדימה התורה לאזהרה של אהבה לשמוע באחדות השם וכונת שמיעה זו הוא לשון הבנה והזהירנו התורה הקדושה להבין באחדות השם וכאשר יעורר נפשו היקרה להבין באחדותו יתברך אז תצליח ואז תשכיל לאהבה את ה' בכל לבבך ובכל נפשך ולזה הביא רבינו מאמר דהע"ה כשהתלהב בנעימות תהילותיו לאהבת השם ב"ה אמר צמאה נפשי לאלהי' לאל חי דרמז בזה אל נפש המשכלת ודימה ההשתוקקת לצימאון וכח ההשתוקקת ואהבה זו היא רחבה ונשגבה לאין תכלית ואין הפה יכול לדבר בו ולא תושג רק בכח ורעיון. כל אחד לפי השגתו אשר חלק לו אלהים בבינה ובהשגה זו היו מחולקים הדרגת נביאי עליון זה למעלה מזה כפי הדרגת נבואתם

פרק ד הלכה א' הגלגלים הם הנקראים שמים כו' הנה רבינו הראה לנו בכל הפרקים האלה דהוא היה מציור בדעתו כל הבריאה כולה בכללה ופרטה בתמונת גלגל דהוא תמונה עגוליית וכמו כן הוא מוסכם בגמרא וכמאמרם גלגל הוא שחוזר בעולם ועוד הרבה כדומה אשר ביארו לנו חז"ל כל הבריאה בכללות בתמונת גלגלית וכן מצינו בגמרת ירושלמי שהחליט דאין שום בריה נבראת בתמונת מרובע מששת ימי בראשית וז"ל הירושלמי סוף מעשרות תנא רשב"ג אין מרובע מששת ימי בראשית היתיב ר' ר' ברכיה והא תנינן גופא של בהרת כגריס הקלקי המרובע אמר ר' ביסנא כל גרמוהי לית לה מרובע ולמה תנינן מרובע דירבענה הוא דהיינו שהכהן ישער מדתה כשירבע אותה אם יהיה כגריס הקלקלי ופריך והא נגעה. (פירוש אילן שגידולו מרובע ומשני מלא קיטרון. ( פירוש דהקשרים מעגילין אותו) ופריך והא ארכובה דיעלא ומשני עגול הוא מלמטה. אית דבעי מימר לא אמר רשב"ג אלא בבריות ותני כן. מרובע באוכלין ואין מרובע בבריות ע"כ לשון הירושלמי הרי אנו רואין דתמונת מרובע נתרחק בראשית הבריאה אף בהברואים הפרטיים ומשום דתכונת תמונת מרובע דהוא ראשית הכח של כל תמונת בעלי זויות הוא רחוק בתכלית הריחוק מתכונת תמונה עגולה יותר מכל שאר תמונות ולפי שכח בריאה הכללית שהוא בכח תמונה עגולי רחוקה מאוד מכח תמונה מרובעת. לכן גם הברואים הפרטיים רחוקים המה מתמונה מרובעת גם כל בעלי בינה הבינו כל סוד הבריאה והשתלשלותה בסוד אור המקיף ואור החוזר לפי דכח אין סוף אי אפשר לתפוס ברעיון רק בכח אור המקיף באין סוף כי רק כח עיגול יש לו סגולה זו של כח המילוי בלי גבול ותכלית לאין סוף אבל כל שארי תמונת בעלי זויות וקצות המה מוגבלים בהכרח בקו או בספק וההגבלה ההוא הוא מתנגד לכח אין סוף:

והגם דדבר זה הוא מוחלט ומוסכם דממקום הגלגלים והלאה אין שם לא קלות ולא כבדות וכאשר כתב רבינו בעצמו לקמן הלכה ז' ואיך יתכן גלגל ותמונה כדורי בענין כזה אמנם תוכן הענין הוא. דאין הכונה בכל אלה על התמונה הציורות המוגבלות בקצה עיגולה. בקו או בכלות השטח רק דהכונה הוא על כחם של תמונה זו. דאך בכח תמונה זו לבדה יש בדעתינו לתפוס כח הבריאה בכללה ובפרטה. ומשום דהדבר הזה ברור ומוסכם. דהשם ב"ה אשר אין קץ וגבול לטובו וחסדו ורוצה בטובת ברואיו בודאי ברא עולמו בתכלית השלימות היותר טוב האפשרי ואנו אין בידינו ובשכלינו לצייר שום שיוי ושלימות זולת בתמונה עגולה בלבד ומשום דשלימות כל ענין הוא במרכזו ואין בשום תמונה בעולם כח שום בכל שטחה למרכזה. זולת בתמונה עגולה בלבד ולכן לא יצויר בשום תמונה כח שלם בכל המקומות זולת בכח תמונה זו לבד ואף דגם בכח תמונה זו יש כתות רחבות ונשגבות זו מזו עד לאין סוף בכל זאת כל עיגול כמות שהוא הוא שלם בחלקיו כמו העיגול שהוא גדול ממנו הוא שלם בחלקיו ובשלימות של כל עיגול אין הפרש בין קטן וגדול ואדרבה דחלקי כל עיגול כמו שהם המה מצומצמים רק לשלימות עיגולו. כי אם היה חלק אחד מעיגול קטן נתרחב או נתגדל לצאת מן מרכזו להגדיל ערכו כערך חלק של עיגול גדול אף שאותו חלק הזה אשר יצא מן המרכז להגדילו היה נשלם עי"ז במדת גדלו

בכל זאת היה נתקלקל בכך שלימות העיגול בכללו ואין בידינו להשלים חלקי