יד שלמה )רמב"ם( כו

באומרת שלא הבינה שהוא לשון קידושין יעו"ש והנה ז"ל הרא"ש ז"ל אבל הני לישני דברירי לן דהוי לשון קידושין לאו כל כמינה למימר לא הוי ידענא שהוא לשון קידושין וכל אלו הספיקות וכו' עכ"ל והנה בילדותי אמרתי שאין מדברי הרא"ש הללו שום ראי' כלל דכוונת הרא"ש באם דיבר עמה על עסקי קידושין ובזה שפיר לאו כל כמינה למימר לא הוי ידענא אבל בלא דיבר עמה על עסקי קידושין שפיר י"ל דמהימנא גם בלישנא ברירא וס"ל להרא"ש ז"ל כשיטת הרב העיטור שהביא הרשב"א בחידושיו דבלישנא מעליא לא בעינן שידבר עמה על עסקי קידושין ובאמת אין צורך לזה דשפיר י"ל דס"ל כהרשב"א והר"ן דגם בלישנא מעליא בעינן שידבר עמה על עסקי קידושין, אך הנ"מ בלא דיבר דגם ספק לא ליהוי דלכאורה נראה לי דאף לשיטת הסוברים דבלישנא מעליא ג"כ בעינן שידבר עמה על עסקי קידושין מ"מ נראה דבלא דיבר עמה על עסקי קידושין עכ"פ ספיקא הוי כמו בלישנא דספיקא ודיבר עמה על עסקי קידושין, אך ז"א דאם נאמר דבעינן שידבר עמה על עסקי קידושין בלישנא מעליא מטעם דאי לא מנא ידעה מאי קאמר א"כ בעצם הידיעה שוה ללישנא דספיקא ולא דיבר כלל דלא הוי קידושין כלל וה"נ דכוותי', אך כעת הדרנא בי ממה שפירשתי כן בילדותי דאם נאמר כמו שכתבנו תקשי דגם בלישנא דספיקא ודיבר עמה על עסקי קידושין דלא תאומן לומר לא הוי ידענא דחד טעמא אית להו וא"כ מהו שכתב אבל הני לישני דברירי לן דהוי לשון קידושין לאו כל כמינה לומר לא הוי ידענא וכו' דמשמע בלישנא דספיקא מהימנא לומר לא הוי ידענא ואי בדיבר עמה על עסקי קידושין גם בלישנא דספיקא כן הוא כיון שלא ידעה הלשון לבד אך מכח הוכחה כיון שדיבר עמה על עסקי קידושין דלזה בעי בלישנא מעליא דיבר עמה על עסקי קידושין אך בלא"ה נלענ"ד להביא ראיה כשיטת הרשב"א ז"ל דגם בלישנא מעליא בעינן שידבר עמה על עסק קידושין וממקומו מוכרע דגרסינן בש"ס דף ו' במ"ע אילימא כשאין מדבר עמה על עסקי קידושין מנא ידעה מאי קאמר לה ואי וכו' אע"ג דלא אמר נמי וכו' ותמוה דאם נימא כשיטת העיטור שהובא ברשב"א דבלישנא מעליא לא בעינן שידבר וכו' אם כן מה פריך מנא ידעה מאי קאמר לימא לעולם בלא דיבר וכו' אך מיבעי' לי' אי הוי לישנא מעליא א"כ הרי בלישנא מעליא דעת העיטור דלא בעינן שידבר עמה על עסקי קידושין והוי קידושין וא"כ מיבעי' לי' אם נאמר דהוי לישנא מעליא א"כ הרי הוי כהרי את לקוחתי וזקוקתי דמהני ומאי קושיא ולכן משמע מכאן כשיטת הרשב"א ז"ל דבלישנא מעליא בעינן ג"כ שידבר עמה על עסקי קידושין ולזה פריך שפיר מנא ידעה מאי קאמר לה ודוק והנה ראיתי להב"ש ס"ק י"א שהקשה לשיטת הסוברים דבלישנא דספיקא מהימנא למימר דלשם קידושין קיבלה גם בלא דיבר עמה על עסקי קידושין יעו"ש היטב סקי"א ואני מתפלא על כבוד תורת הרב הב"ש דהאיך שייך לומר שיקשה קושי' על לישני דברירי במאי עסקינן דזה לק"מ דודאי דנימא דמיירי בדיבר עמה על עסקי קידושין אבל על לישני דספיקא הרי הקושיא דאפילו נימא דאיירי בדיבר עמה על עסקי קידושין מ"מ הקושיא גם בלא אמר נמי ומאי מספקא לי' אבל בלישני דברירי מאי קושי' שייך בזה להכריח מזה דלא כהר"ן והרמב"ם והרשב"א ושאר גדולי הפוסקים ותמהני איך נעלם דבר פשוט כזה מהרב הב"ש ז"ל ואין לומר דהקושי' אי במדבר עמה על עסקי קידושין מאי קמ"ל דמהני לישנא מעליא ז"א דהרי בלישנא דספיקא גם בדיבר עמה על עסקי קידושין לא מהני וקמ"ל דהוא לישנא מעליא, אך באמת נראה דכוונת הב"ש הוא בפשיטות והוא דהכוונה הוא אדרבה לפי מה שכתבנו דלזה לא שייך שיקשה על לישנא דברירי משום דאיכא למימר דאיירי בדיבר עמה על עסקי קידושין וכיון דס"ל להרשב"א והר"ן דהוא הדין באמרה שהבינה הוי ג"כ כמו דיבר עמה על עסקי קידושין א"כ ג"כ לא קשיא מנא ידעה על לישנא דברירי דנוקמי באמרה שהבינה א"כ גם בלישני דספיקי נוקמי ג"כ באמרה שהבינה ולא קשה אפילו לא' אמר נמי דזהו בדיבר עמה על עסקי קידושין אבל הכא באמת לא דיבר עמה על עסקי קידושין ומ"מ ידעה מאי קאמר שאמרה שהבינה אך באמת כבר כתב הר"ן דה"ה דהוי מצי לשנויי כן יעו"ש ולזה דברי הב"ש לא זכיתי להבין וצ"ע ודוק היטב

ברמב"ם פ"ו מהלכות אישות הלכה ב' כתב וז"ל התנאי צריך שיהי' כפול וכו' וכדי לבאר כל משפטי התנאים נאריך קצת. תנאי כפול הנה בקידושין דף מ"ב ע"א במתני' רמ"א כל תנאי שאינו כתנאי ב"ג וב"ר אינו תנאי וכו' רחב"ג אומר צריך הדבר לאומרו וכו' והנה בהלכה י"ד שם כתב וז"ל יש