יד אליעזר חלק ב ג

ידענא מאי קושי' הא בנדרים מקשי לה תלמודא ומשני דלמא לכתחילה הוא דלא הא דיעבד עבד עכ"ל לק"מ דכונת הר"ן כיון דהדמים אסורין למחליף לפרש"י א"כ לא מידי יהיב לה משלו ובמאי מקדשה וע"ז תי' נהי דהוא אסור ליהנות מהדמים מ"מ כיון שהאשה יכולה ליהנות בהם ממילא היא נקנית וא"כ גם ד' התו"ס חולין כהריטב"א דחליפי חליפין אסורין וה"ה גידולי גדולין אפי' בדרך שזרעו כלה וכ"מ פשטא דמתני' דברישא לא מפליג בין זרעו כלה לאין זרעו כלה דאפי' גידולי גדולין אסורין כדמפליג בסיפא בשאני אוכל שאני טועם א"ו ברישא כיון דאיה"נ אפי' חליפי חליפין וגדולי גדולין בדבר שזרעו כלה אסור ולהרא"ש והר"ן צ"ל הא דמפליג בסיפה קאי נמי ארישא והפ"מ בירושלמי פ"ו דנדרים במה"פ הק' עמ"ש הרא"ש והר"ן בגידולי קונם אסור כגידולי הקדש דהא בפ"ט דתרומות תנן גידולי הקדש ומע"ש חולין ופודה אותם בזמן זרעים וכ' הרמב"ם פ"ב מהל' מעילה אפי' לא פדה אותם הגידולין חולין ואין מועלין בהם ול"נ דלק"מ דהר"ן והרא"ש ס"ל דחליפין וגדולין אינן אסורין אלא מדרבנן בדבר שזרעו כלה ואפי' בדבר שאין זרעו כלה הרי מדאורייתא נתבטל ברוב בגידולין ואינם אסורין רק מדרבנן משום דבר שיל"מ וכן י"ל לד' הרמב"ם וכה שפ' הרמב"ם באוסר פירותיו על חבירו הרי גדוליהן וחלופיהן ספק כמ"ש הק"נ דספק דבר שיל"מ לחומרא והכ"מ פ"ה מהל' נדרים כ' דלכך כ' פ' הרמב"ם לחומרא דס"ל דכשאומר פירות אלו עלי אסור בחלופיהן מדאורייתא כדמשמע מד' הר"ן והאוסר פירותיו על חבירו הוי כאומר פירות אלו וא"כ הו"ל ספי' דאורייתא ולחומרא עכ"ד ולא ידענא האיך משמע מהר"ן דלא כ' הר"ן רק דספי' דרמב"ח מי אמרי' דכי תנן אסור בחלופיהן ובגדוליהן משום שכונת הנודר בכך ואי משום כונתו דוקא נודר אסור כו' ולסברא זו אסור מדאורייתא אבל לגבי חבירו לא שייך סברא זו כמ"ש הר"ן ואין אסור רק מדרבנן ומכ"ש הרמב"ם שם הא דגידולין לא מבטלי לעיקר משום דהוי דבר שיל"מ: