יד אליעזר חלק ב ריט

אמרי' דאין עא"נ בזה והאריך הרבה בזה וסיים דאין לנו להוציא אשה מהתירא ע"פ ע"א כו' ואח"כ הביא ד' התו"ג סי' קכ"ט כו' וד' התשו' בית אפרים סי' צ"ה לענין אם עא"נ לפסול הגט אחר שינא בכשרות כו' וכ' אך עכ"פ נ' דעת הגדולים דאין עא"נ ויש לסמוך עליהם במקום עיגון גדול כזה ובפרט בנ"ד די"ל דאינו שינוי גדול כו' ויש ליישב ד' מהרא"י דהיכי דידענו דהי' ע"פ עצמו אפשר אף דנאמן משום דהוי גילוי מלתא בעלמא מ"מ ע"א נאמן להכחיש עכ"ד ובסי' נ"ז שם מ"ש והאריך בענין זה אם עא"נ לאסור האשה אחר שכבר הותרה יעוש"ה והיינו כד' החא"ש שהבאתי בסי' הקודם שכ' נמי כן דכיון דכבר נתגרשה ויצא הדבר בהיתר יש לה חזקת היתר ואין עא"נ לאוסרה

(פב) בחא"ש סי' ל"ט באחד שעולה לס"ת בשה"ק יוסף ונק' בלשון העולם יאסל אם צריך לכתוב המכונה יאסל וכ' הן אמת דהב"ש בס"ש הביא בשם הנ"ש דא"צ לכתוב המכונה יאסל דהוי קיצה"ש אך דבריו צ"ע דהא באות ל' כ' בשם ליזר דאם נק' ליזר בציר"י צריך לכתוב הכינוי כיון דאין הנקודות שוין א"כ ה"נ הרי בשם שעולה לס"ת הוי יוסף והוא בחולם היו"ד ובשם יאסל הוי בקמ"ץ ולמה לא יכתוב הכינוי והן אמת זה הי' אפשר לחלק דהתם טעמא כיון דשם אליעזר יש כינוי אחר הנק' ליפמאן דבלא"ה דעת הרש"ל דצריך לכתוב הכינוי ולכך נהי דחולקין עליו היינו רק אם נק' ליזר בחירי"ק כו' אבל אם נק' בציר"י נהי דהוי קיה"ש כיון שאין הנקודות שוין ויש לי שם כינוי לכך כיון שיש לשה"ק כינוי אחר צריך לכתבו אבל גבי שם יאסל דאין ללה"ק כינוי אחר ולא להכינוי שה"ק אחר כו' א"ל לכתוב הכינוי אך זה ק' ממ"ש הב"ש עצמו לעיל גבי שם יעקב יעקיל אם נק' בסגו"ל צריך לכתוב הכינוי א"כ הרי שם יעקיל אין לו שה"ק אחר וכן שם יעקב אין לו כינוי אחר ואעפ"כ כ' דצריך לכתוב הכינוי ולמה כאן כו' לא יכתוב הכינוי וצ"ל דביעקב כיון דיש כינוי הנק' יעקל בפת"ח לכך הוי כיש לו לשה"ק כינוי אחר לכך שוב אם נק' בשם יעקיל בסגו"ל צריך לכתוב את הכינוי דאם נק' בפת"ח שוב הוי כשה"ק עצמו ולא קפדינן אי יש לו שם אחר בכינוי בסגו"ל כמ"ש בשם ליזר בחירי"ק אבל אם נק' בסגו"ל כיון דיש לו כינוי בפת"ח צריך לכתוב כן אבל בשם יוסף יאסקא דאין ליוסף כינוי רק בקמ"ץ לכך אף דאין הנקודות שוין א"צ לכתוב הכינוי מיהו כיון דחילוק זה לא ברירא לי כולי האי להיות נחשב זה לשה"ק כינוי אחר לכך נ' דיש לכתוב יוסף המכונה יאסקא כו' וכבר קי"ל דכל שיש ספק יש לכתוב הכינוי דאין קפידא אם כותב הכינוי כו' וה"ה לכל כה"ג דאין הנקודות שוין עכ"ד יעוש"ה ועי' בשם ארי' חאה"ע סי' ק"ב בגט שנכתב שם המגרש יוסף בן משה כו' והי' א' מערער דהי' להם לכתוב הכינוי כי כן דרך העולם בשם יוסף שקורין אותו יאסל או יאסיא או יאסקע והביא ד' החא"ש הנ"ל וכ' דאין זה ערעור כלל דהרי מבואר להדיא בב"ש שמ"א אות י' דא"צ לכתוב המכונה יאסל ובט"ג ס"ק ט"ז כ' דא"צ לכתוב המכונה יאסיא רק אם צריך לכתוב לסימן והק' שם בחא"ש דהא יוסף יאסל אין הנקודות שוות כו' וצריך לכותבו כו' כמ"ש בשם ליזר ובשם יעקיל בסגו"ל והשיג עליו כי חול"ם וקמ"ץ חטף ממוצא א' והחול"ם ת"ג ותולדתו הוא קמ"ץ חטף וקרובים במבטא כמו ציר"י וסגו"ל כי כל הה"א תנועות גדולות יש לכל אחת ת"ק תולדתה כו' ועי' ט"ג בשם הירש שכותבין ביו"ד והחניכה הוא בלא יו"ד דאין קפידא שכן דרך הקוראים מהירת המבטא וכן ביוסף יאסל הוא כן ואין זה שינוי בנקודות ועוד דהרי גם שם יוסף קורין הכל בק"ק יאסף רק הקורא בתורה קורא בחול"ם א"כ שם יאסל הוא שפיר קיצה"ש משם יוסף כפי קריאת העולם יאסף בח"ק כו' ולק"מ קושי' הרש"ק א"כ יפה עשו המסדרים שלא כ' רק יוסף ובן נוהגין כל בעלי הוראה ומ"ש בסי' כ"ג דיש לפסול גם בדיעבד אם לא כ' ליזר לא ראה ד' הב"ש בש"נ אות ב' גם כשאין הנקודות שוות כמו שרה שערליין אם לא כ' רק שם העריסה שרה כשר ועי' בסי' ע"ט שם שכ' הוא בעצמו דא"צ לכתוב המכונה יאסל רק כשיש לו ב' שמות ונק' רק בשם יאסל ואם כ' דמתקרי יוסף ג"כ כשר ואין ערעורו כלום כו' עכ"ד ועי' בד"ח בשער התשו' שכ' ע"ד החא"ש הנ"ל תמוה לי האיך נעלם ממנו פלפול גדול של גדולי האחרונים המובא בט"ג במקומו עכ"ד ועי' באהלי שם בש"א אות י' שכ' נמי כהשם ארי' הנ"ל וכן עיקר לדינא דא"צ לכתוב המכונה יאסל או יאסיא או יאסקא ועי"ש עוד בחא"ש סי' ע"ז מ"ש והאריך בזה ובסי' ע"ח שם ראיתי שכ' באלו השמות שנשתקעו שכותבין אותם בקוויטל לצדיקים וכ' מתחלה דז"א דומה לשטרות דשם הוי לפרסם הדבר דעיקר שטרות הוי לראי' למען יעמדו ימים רבים כו' אבל בזה כו' אף אם הי' כת"י אינו כלום כיון דאינו לראי' ולא לגלויי מלתא ברבים כך אינו כלוה ואח"כ חזר בו וכ' להיפך דבכותב לצדיקים כיון דהוי כדי שיזכירו הם לו בתפלתן א"כ הוי הזכרה בפה וכן עיקר עכ"ד וכ"כ בסי' קי"ד דזה לא חשיב נשתקע וחותני הגאון מ' יצחק צבי ז"ל אב"ד דסעמייטיץ כ' עליו על הגליון ול"נ כמ"ש תחלה דחשיב נשתקע ואף שמזכירים בפה הם רק מיעוטא דמיעוטא וגם אין מזכירו רק בתפלה עכ"ד ועי' בד"ו בשער התשו' דכ' ע"ד החא"ש הנ"ל צ"ט כיון דסוף סוף לא נק' בשם זה רק דהצדיק מתפלל בחשאי לפני הבורא האיך יקרא עכ"ד. ובסי' קי"ד כ' הד"ח בא' שנשתנה שמו ב' פעמים אם נשתקע שם א' רק כותב אותו להרב להתפלל עבורו זה לא מקרי נשתקע עכ"ד הרי דכ' בפשיטות דלא מקרי נשתקע דלא כמו שהניח בצ"ע בסי' ע"ח הנ"ל ועי' באהלי שם כלל ב' ס"ק כ"ג מ"ש ע"ד החא"ש הנ"ל דנ' כמו דעל החתימה לא שייך דמתקרי כ"כ על הקוויטל שקוראו הרב לבדו ל"ש לכתוב עליו דמתקרי וגם נ' דחשיב נשתקע ובפרט שעפ"י הרוב הרב אינו יודע כלל מי הוא אשר נתן לו את הקוויטל אלא הוא רואה מה שכ' לפניו וקורא בחשאי וגם אפי' אם לפעמים יודע הרב מי הוא נ' פשוט כי מה שהרב יודע וקורא בחשאי ביחידות לא שייך לכתוב ע"ז דמתקרי וגם אינו מעלהו משיקועו עכ"ד והיינו כד' חותני הגאון הנ"ל וכן עיקר לדינא דזה חשיב נשתקע

(פג) בתשובת רע"א הנדפס מחדש סי' נ' ע"ד יצחק שמסתפק מעכ"ת אם יש לכתוב יצחק המכונה איצק המכונה זעליג או לכתוב רק יצחק המכונה זעליג כי איצק הוא קיצור שם יצחק וכ' דלפי ה"נ ממכתב מעכ"ת שקוראים אותו בשוק איצק זעליג דאלו קוראים אותו זעליג לחוד מה עלה ע"ד מעכ"ת לכתוב המכונה איצק וכיון שקוראין אותו איצק זעליג צריך לכתוב יצחק המכונה איצק זעליג דאם נכתוב המכונה זעליג משמע דקורין אותו בשם זעליג לחוד ומכ"ש דאין לכתוב המכונה איצק המכונה זעליג דמשמע מקצתם מכנים אותו איצק לחוד ומקצתם זעליג לחוד ואינו כן דהא קורין אותו בשניהם יחד לזה ברור לכתוב יצחק המכונה איצק זעליג וכ' דשם זעליג הסכמת אחרונים דבמדינות אלו כותבים זעליג בג' עכ"ד

(פד) בעין יצחק באה"ע ח"ב סי' ל' בגט שנכתב שם הבעל יעקב יוסף בן מנחם נחום כי כן הגיד אז הבעל שנק' כן בשם זה וכן אבי האשה אמר כי במכתביו שהי' שולח להם הי' חותם כן וכן אמר אז גיסו של המגרש ועכשיו אחר הגט מערער הבעל כי בעירו נק' רק בשם יוסף וכן אביו נק' רק בשם נחום ובפ"כ נק' במחנם כו"נ הגט בשם יוסף לבד וכת"ר סידר לכתוב יעקב יוסף דמתקרי יוסף בן מנחם נחום דמתקרי נחום כו' וכ' דהא בעת הגט אמרו כן אבי האשה וגיסו והי' אז נאמנים משום דהוי עביד לגלוי' כו' ואף קרוב נאמן ע"ז כו' והא דחיישי' לקלקלה אינו רק מצד החומרא אבל מן הדין ל"ח שיכוין לקלקל לאשתו כו'