יד אליעזר חלק ב קצו

ירוחם ובפ"כ נק' ארון פישל כו' וכ' דצריך לכתוב דמתקרי ארון פישל דבלשון דמתקרי צריך להיות נכתב בלשון דמתקרי חמש והביא ד' הט"ג גבי סעדי' ונק' שעי' שכ' נמי כן דצריך לכתוב דמתקרי כמו שנק' וכ' ולא מבעי' בשם ארון או שעי' דהוי כשם אתר ויתכן להיות אדם נק' כן בשם זה לבד דצריך לכתוב כמו שנק' אף גם בשם יצחק איצק דאף דבלא מתקרי יכתבו יצחק ולא איצק כיון דאיצק הוי רק קיצה"ש מיצחק מ"מ אם צריך לכתוב דמתקרי מחמת שיש לו עוד שם אתר אז גבי מתקרי יכתוב איצק ולא יצחק דבלשון דמתקרי ל"ש רק כמו דנק' ממש בלשונו בלא שינוי עכ"ד. ועי' לעיל סי' ט' מ"ש בזה יעוש"ה

עוד כ' שם במי שעולה לתורה ארי' ליב ופ"כ נק' רק ליב כו' והביא ד' הט"נ גבי אליעזר ליפא כו' וד' הב"ש והנו"ב והב"מ והאריך בזה. וכ' דיותר טוב בכה"ג לכתוב ליב דמתקרי ארי' ליב דבזה ליכא שום חשש פסול ואם לא ירצו לכתוב כן עכ"פ יכתבו ארי' ליב המכונה ליב ולא דמתקרי ליב כו' עכ"ד יעוש"ה. ולפ"ד השם ארי' סי' קט"ו הבאתי דבריו לעיל סי' ז' יש לכתוב לכתחלה ארי' ליב דמתקרי ליב ועי' עוד בש"א סי' ס"א שכ' דמעשה בא לידו במי שהי' נק' לתורה ובחתימה יקותיאל זוסמאן ובפ"כ נק' זוסיא וכ' דלפ"ד הט"ג הי' צריך לכתוב המכונה זוסיא ולא דמתקרי דבשם זוסיא אינו חותם ואינו טולה לתורה ול"ש טעמו משום דחשוב עיקר השם אבל לפמ"ש כיון דיש שם לעז ושה"ק א"כ מאי חזית דאזלת בתר שה"ק לכתוב המכונה זיל בתר שם הלעז דכותבים דמתקרי בב' שמות של לעז וכיון דבכ"ח דיש ספק כותבים דמתקרי לכן גם בזה יש לכתוב דמתקרי וזה גופי' י"ל דהוי טעמו של הח"ס גבי אליעזר ליפא שכ' דמתקרי ליפא כו' עכ"ד. ולפ"ד אלו נמי בנ"ד יש לכתוב ארי' ליב דמתקרי ליב וכ"נ עיקר לדינא דיש לכתוב לכתחלה ארי' ליב דמתקרי ליב

(יט) בקונטרס השמות סי' מ"ו מי שעולה לתורה ארי' ובפ"כ נק' ליבלא וחותם א"ע ליב יש לכתוב ארי' המכונה ליב וא"צ לכתוב ליבלא שנק' לגעגועים עכ"ד. וזה פשוט דאין שייך כאן לומר דהעלי' והחתימה סתרי אהדדי שהקריאה בפ"כ מכריע וכמ"ש הג"פ והט"ג בכ"מ משום שידוע דשם אחד הוא רק שזה קודש וזה חול ולא סתרי כלל וכ"כ בחידושים שם אות מ"ו והביא ד' הט"ג בלק"ש אות כ"ז בימי ששמו יהושע בעלי' לתורה ובפ"כ פאלק אף שחותם ג"כ פאלק מ"מ יש להקדים שם המובהק שעולה בו לתורה ולכתוב יהושע המכונה פאלק ועוד כ' שם דא"צ לכתוב ב' הכינוים כו' וא"כ בנד"ז דחותם א"ע ליב א"צ לכתוב שם הגעגוע ליבלא כו' והאריך בזה. ובסי' מ"ז כ' במי שעולה לתורה בשם ארי' וחותם בשם זה לבד ובפ"כ נק' ליבלא יש לכתוב ארי' המכונה ליבלא באל"ף בסוף ויש מקומות שהמבטא שלהם בחיר"ק הבי"ת יש לכתוב ליבילא אף שהי' מעריסה שמו ליב ואח"כ לגעגועים נק' כשם ליבלא מ"מ צריך לכתוב כמו שנק' ואם חותם ביו"ד בסוף ליבלי ליבילי יש לכתוב כן ונ' דאם אירע כן באבי המגרש או המגורשת יש לכתוב רק ארי' או יהודא המכונה ליב עכ"ד. ועי' בחידושים שם אות מ"ז מ"ש בזה. והביא ד' הנו"ב חאה"ע סי' קי"ח במי ששם אבי המגרש הוא מרדכי והכינוי שלו גומפיל כו' והי' רגילין לקרותו גומפלי אפי' בפניו כו' וכ' כיון שבשם קטנות הזה יש לו כמה ספי' והוא רק בשם אבי המגרש לא יזכיר שם קטנות כלל ויכתוב רק בן מרדכי המכונה גומפיל כו' וה"ה בזה כו' והאריך בזה יעוש"ה

(כ) בקונטרס השמות סי' ל"ד מי שעולה לתורה אלחנן ונקרא בפ"כ חנה וכן חותם א"ע יש לכתוב תנה דמתקרי אלחנן וכ' בחידושים שם דזה פשוט כיון דחנה ואלחנן ב' שתות ועלי' לתורה וחתימה סתרי אהדדי הקריאה שבפ"כ מכריע. עוד כ' שאם חותם אלחנן או אלחנן חנה יש לכתוב אלחנן דמתקרי חנה וכ' בחידושים שם דדין זה האחרון בחותם אלחנן תנה נלמד מד' הט"ג בלק"ש אות כ"ז גבי יהושע פאלק כו' אף שחותם יהושע פאלק די לכתוב יהושע המכונה פאלק כו' דרוצה לחתום בשם הידוע וניכר לכל אבל לא נעקר בזה שמו המובהק שעולה בו לתורה וכ"ה בזה דמה שחותם בב' השמות כונתו שעוקר שחו אלחנן ובפ"כ נק' תנה ודי לכתוב אלחנן דמתקרי חנה עכ"ד

(כא) בבגדי כהונה חאה"ע סי' כ"ו בשם המגרש פייס ולא חתם בשה"ק ועולה לס"ת בשם אורי שרגא ומצינו במחברים כו' שכ' אור בלא יו"ד ונסתפק השואל אם לכתוב ביו"ד כו' ורוצה לומר דלא שייך בזה שינוי שמו כיון דנשתנה עכשיו כו' והשיג עליו וכ' דודאי אם שתו אור שרגא וכ' אורי שרגא הוי שינוי שמו כיין דאורי הוא שם בפ"ע כו' והאריך בזה. והביא ד' התה"ד סי' רל"ג כו' וד' הרש"ל בתשובה כו' וסיים דיש לכתוב בנ"ד אורי כאשר החזיק את עצמו בפנינו בעלייתו לס"ת כיון שאינו סותר כאשר הוחזק בפ"כ כו' עכ"ד יעוש"ה. ועי' בתשובה מאהבה ח"א סי' נ"ב שהביא נמי כן בשם רבו הגאון בעל נו"ב דאף שחתם עצמי פייש רק לס"ת עלה בשם אורי שרגא והורה כו' דיש לכתוב אורי שרגא ביו"ד וכן עשו אחריו הלכה למעשה עכ"ד. הובא דבריו בפ"ת קונטרס השמות אות א'

(כב) בקונטרס השמות סי' כ"ה במי ששמו מעריסה ארי' ליבוש וכן עולה לתורה בב' השמות וחותם ליבוש לבד וכן נק' בפ"כ בשם ליבש יש לכתוב ארי' ליבוש דמתקרי ליבוש והיינו כיון דשם ליבוש הוי כינוי לשם ארי' ואינו שם העצם יש להקדים שם ארי' ליבוש לשם ליבוש ועי' בגט מקושר שכ' דלעולם אף היכי דשם העלי' והחתימה הוא טפל מ"מ יש להקדימו ולכתוב דמתקרי על שם שנק' בפ"כ שלשון דמתקרי צודק יותר כל שם שנק' בפי העולם וא"כ לפ"ד בודאי דיש לכתוב דמתקרי ע"ש ליבוש וכ"כ בחידושים שם והאריך הרבה בזה. ועי' בביאורים שם שכ' דמי שרוצה לסמוך בזה על הג"פ ולהקדים שם ליבוש לא נשתבש ובפרט שהט"ג בעצמו כ' בלק"ש כמ"פ דאין קפידא אם מקדימין שם הלעז שנק' בו בפ"כ ואין דינו כמקדים ספל לעיקר כיון שהוא חניכא שהכל קורין אותי בו והביא ד' החא"ש סי' צ"ט וק"א והשיג עליו והאריך בזה וסיים דאני נוטה תמיד לילך בעקבות הראשונים ולהקדים לשם הקודש אך בנ"ד שכן דעת הג"פ כו' אין קפידא אה מקדימין שם ליבוש עכ"ד יעוש"ה

(כג) בצ"צ חאה"ע סי' צ"ט בגט שכ' שמואל אורי והוא חותם באיגרת בשריטה כזה שמואל אורי' והשריטה מורה לכאורה שצ"ל עוד אות א' היינו אוריה כמ"ש הב"ש גבי אלי' וכ' כיון שידוע שנק' בעירו רק שמואל אורי ולא אוריה וכן עולה לתורה וכן נכתב בכתובה וגם ידוע שאבי אמו שעל שמו נק' אורי הי' שמו אורי דוקא ולא אוריה וגם מבני משפחתו שנק' ע"ש זקנו ג"כ שמם אורי דוקא גם שם אוריה לא נשמע כלל במדינתינו כו' א"כ הרי ברור שחתימתו אורי' בשריטה אחר היו"ד הוא שפת יתר וטעות ולא משגחינן בחתימתו כו' והאריך בזה והוכיח דאין להשגיח על השריטה שעושה בחתימתו דטועה הוא כו' ואין כאן שום חשש שינוי השם כו' יעוש"ה. ועי' בס' זכרון יעקב סי' נ' שכ' בדבר הגט שהמגרש נק' לתורה ע"ש אביו אורי' היינו שהי' מרגישין היו"ד בסגו"ל ואחריו ה' כמשפט בסגו"ל שמושך אחריו ה' או אות אחר וכן בחתימתו הי' חותם שם אביו אורי' ואצל היו"ד הי' מושך קו אחריו באלכסון שהקו מורה על חסרון אות כידוע משמע מזה ששמו בחתימתו אוריה ובפ"כ נק' אורי לבד והנה זה ידוע כי אורי ואורי' הם ב' שמות כי שם אורי הוא כ'