יד אליעזר חלק ב קצג

ואפי' הג"פ מודה דכשר וחמה על הישוי"ע דמכשיר משום דדרך העולם להפך השמות דהא באיש זה לא נתהפך השם כשמו כן הוא ואם כ' בגט בהיפך הוי שינוי ופסול ומה בכך שדרך העולם לשנות בשאר שמות אנשים כיון דבאיש זה אין מהפכין ולא נתהפך א"כ הוי שינוי השם ועוד חמה עליו שמכשיר כו' משום דדרך העולם כך אף כי האמת כן הוא זהו רק בפי שאר אנשים אבל איש זה בעצמו ודאי קפיד ואינו משנה שמו כלל ודייק בשמי' בעלי' לתורה ולחתימה וכה"ג הרי הגט הוא לשון הבעל כו' וא"כ כשכ' שמו בהיפוך ממה שקורא א"ע למה יוכשר וגם שם אביו י"ל דאין דרך האדם להפך שמותיו ומה"ט י"ל דפוסל הג"פ בזה אבל בנ"ד שכ' דמתקרי יעקב ישראל דקאי על הקריאה בפי העולם שפיר י"ל דאין קפידא בהיפך השמות דבפי העולם אין מקפידין בזה ולא יהי' ג"כ לעז מזה וכ' דעוד נ' דזה הוי טעות דעבידי למטעי דכיון דרוב העולם מהפכין השמות א"כ הוי סברי דגם באיש זה יש קורין כך ויש קורין כך ובטעות דעבידי למטעי תלי' בכ"מ וי"ל ג"כ דלא הוי לעז דיאמרו דאיש אחר הוא דיותר יתלו בטעות כזה משיתלו לומר דאיש אחר הוא כו' והאריך הרבה בזה יעוש"ה. ועי' בחא"ש סי' ל"א בא' שהי' נק' הירש מנשה כו' וכ' המסדר בגט צבי מנשה המכונה הירש מנשה וכ' דאין נ' כן כו' אלא נ' לכתוב מנשה צבי המכונה הירש מנשה כי היכי דלשתמע דהכינוי הירש קאי אדסמיך לי' דוקא דקי"ל דבעי' שיהי' נכתב הכינוי סמוך לשמו ולא להיפך וא"כ ה"נ אין לכתוב צבי מנשה המכונה הירש מנשה דמשמע דהירש הוי כינוי למנשה כו' לכן היותר נ' לכתוב מנשה צבי המכונה הירש מנשה דאז ליכא שום קפידא דהיותר משמע דקאי אדסמיך לי' ואף שהב"מ והמאיר נתיבים כ' דהיכי דנק' כגון יעקב יוסף וכתב להיפך יוסף. יעקב הוי כמו חצי השם כיון דהוא נק' בשם יעקב תחלה ואח"כ יוסף והוא כ' להיפך וכן בראובן שמעון כו' מ"מ הם מיירי שהשמות הוא בלי כינוי כלל רק נק' בלשה"ק לבד כשמו בזה יש לחוש דהוי כינוי השם כיון שנכתב לא כמו שנק' בפ"כ אבל הכא שיש לו כינוי ובלשון העולם אינו נק' כלל צבי מנשה רק הירש מנשה רק שאנן בעי' לכתוב לכל שם כינוי לשה"ק שלו לכך הוכרח לכתוב גם צבי אבל לפ"ז אין קפידא עכ"פ אם כותבים מנשה צבי ואין לחוש להקדמת שם השני כיון שכותבים אח"כ המכונה הירש מנשה א"כ כותבים כפי מה שנק' בלשון העולם א"כ ליכא למיחש לשינוי בהקדמה שהרי בלשון העולם לא נק' צבי מנשה רק הירש מנשה כו' ואח"כ כ' דעוד נ' דאפשר לכתוב כך גבי צבי דמתקרי הירש מנשה כו' ואז ג"כ אין חשש דאף שבמאיר נתיבים כ' דאין לכתוב כן היינו בלשון המכונה דלשון מכונה ל"ש על לש"ק דאז משמע שרק מכונה כך אבל אינו נק' כן אבל אם כ' דמתקרי א"ש דאז מבואר שנק' בשם מנשה ואף דבלשון לעז ל"ש דמתקרי כבר כ' הב"ש דכונת הרמ"א רק דמכונה ל"ש בלה"ק אבל לשון דמתקרי שייך שפיר בלשון חול כיון דעכ"פ נק' כן וכשר אם כ' דמתקרי ואף להסוברים דלא כותי' היינו אם כ' שם החול לבד וכ' עליו דמתקרי אבל אם מצרפו לשה"ק וכותב שניהם יחד וכותב עליהם דמתקרי נ' דכשר כיון דבאמת נק' כן בשניהם ומידע ידעי דמתקרי נכתב בשביל לה"ק ושינוי לא הוי דעכ"פ נק' בשם החול ג"כ לכך נ' לכתוב צבי דמתקרי הירש מנשה ואז אין חשש והביא דברי הנו"ב כו' שכ' דבכה"ג יש לכתוב דמתקרי אך הוא חולק על הב"ש כו' עכ"ד ועי' בד"ח בשער התשובות שהשיג על מ"ש דיש לכתוב מנשה צבי המכונה הירש מנשה ואין חוששין בהיפך שה"ק כו' וכ' עליו דאם כתב כן קרוב להיות הגט בטל מה"ת דלפ"מ דמבואר בג"פ ועוד גדולי הספרדים דאם נק' ראובן שמעון וכ' שמעון ראובן דהגט בטל דהוי שם אחר וא"כ ל"מ מ"ש הכינוי הירש מנשה דלפעמים נק' לס"ת מנשה הירש ובכינוי מקדים הירש למנשה לכן יאמרו דזה אחר הוא ובגט צריך לכתוב לשון ברור שבקריאה יהי' ניכר המגרש והמתגרשת כמבואר בתה"ד גבי הא' במקום חי"ת כו' ובשביל החשש שיאמרו דהכינוי קאי על מנשה לחוד בשביל זה שהוא לא נזכר רק באחרונה לדעת הנו"ב שפיר דמי עכ"ד והיינו כד' התו"ג והב"א והצ"צ והזכרון יעקב והשו"מ הנ"ל ומד' השם ארי' הנ"ל משמע דלא כהד"ח אלא כהחא"ש הנ"ל ועי' בס' ברכת רצ"ה סי' ט' בענין איש אחד שגירש את אשתו בשם אביגדור יהושע כי כן הי' מוחזק בשם במקום הכינוי כו' וחתם עצמו בשם זה כו' ועתה הבעל מערער ששמו הוא יהושע אביגדור וכן עולה לתורה בעירו ונק' בפ"כ אביגדור לבד כו' והביא ד' הג"פ הנ"ל דמי שנק' ראובן שמעון כו' וכ' שמעון ראובן הגט פסול כו' או בטל ואחרים ס"ל דאם היפך השמות פסול ולא בטל והשואל הביא ד' הישוי"ע שמכשיר בפשיטות בזה וכ' די"ל דאין פסול זה ברור. ולדעתי לא גרע זה מהחליף שם העיקר בשם הטפל שכ' שם הטפל ועל שם העיקר כ' דמתקרי דפסקי' בסעי' ב' דכשר ולא חשבי' שינוי דמ"מ השמות כתובים בגט כשר ולא חשיב ששינוי ולמה יגרע זה שהחליף כו' והביא ראי' דהחליף שמותיו וכ' האחרון ראשון לא חשיב שינוי מגיטין פ"ז ב' גיטין שכתבן זה בצד זה כו' והאריך בזה ואח"כ הביא ראי' מסדר הגט סי' י"ט והאריך הרבה בזה וסיים דמהלין טעמי' נ' להתיר להאשה המגורשת בגט זה כו' עכ"ד יעוש"ה. והיינו כד' השם ארי' הנ"ל ועי"ש עוד בחא"ש שהביא ד' הישוי"ע הנ"ל שכ' גבי שם משה ליב שראוי לכתוב משה יהודה המכונה משה ליב וכ' הטעם דאין לכתוב המכונה ליב דיש לחוש דקאי על שניהם ומ"ש דקאי אדסמיך לי' הביא ראי' מפ"ק דיומא דקא' אינו יודע אם רסן עיר הגדולה ולא פשיט דקאי אדסמיך לי' כו' השיג עליו וכ' דמהא ליכא ראי' כלל דודאי לשון תורה לחוד ולשון ב"א לחוד ובלשון תורה נמצא כמה פעמים שאחז"ל ה"ז מקרא הפוך ופעמים אמרו סרס המקרא ודרשהו אבל בלשון ב"א ודאי דרכו של אדם לסדר לשונו על נכון כו' והאריך בזה וכ' דהעיקר כהב"ש לכתוב משה יהודה המכונה ליב ואח"כ הביא דברי הנו"ב הנ"ל שהשיג על הב"ש שכ' דהמכונה קאי על השם וכ' דקאי על האדם כו' והאריך בד' הנו"ב וכתב לבסוף דהעיקר דהמכונה קאי על השם ודאי וצדקו ד'. הב"ש בזה דיש לכתוב משה יהודה המכונה ליב עכ"ד ועי"ש עוד בסי' ל"ז מ"ש להשיג ע"ד הישוי"ע הנ"ל והאריך בזה יעוש"ה וכבר כתבתי לעיל דלדינא העיקר לכתוב לכתחלה משה יהודה דמתקרי משה ליב וכהנו"ב והט"ג והנוב"ש הנ"ל אבל בדיעבד אם כ' משה יהודה המכונה ליב ג"כ כשר וכמ"ש הט"ג בלק"ש סי' ו'

(יב) בשם ארי' סי' צ"ח כ' בענין שם אלטר בגט אם לכתוב המכונה או דמתקרי דדעת השואל נוטה לכתוב דמתקרי ומשמע מדבריו דאף אם שם הראשון הוא שה"ק דראוי לכתוב המכונה בשם לעז מ"מ בשם אלטר יכתוב דמתקרי והוא השיג עליו וכ' דאם שם הראשון היא שה"ק בודאי ראוי לכתוב המכונה אלטר רק היכא דשם הא' הוא שם לעז אז יש לכתוב דמתקרי אלטר כמו בכל ב' שמות של לעז ושמות אלטר ובאבא המה אצלי כמו שאר שמות של לעז והביא ד' הג"פ ס"ק פ"ד לענין בן הבכור כו' דמוכח מדבריו דכותבין בכה"ג המכונה בשמות כאלו וה"ה בשם זקן וזקנה כו' יש לכתוב המכונה וכ"כ עוד בע"נ הובא בט"ג אות ג' ס"ק כ' בשם גלידי שכיח אצל הספרדיים והוא שם כינוי בעלמא לגעגוע וקובעין אותו שם עד שאין קורין אותו רק בשם זה ולא בשם העצם כו' בכה"ג כותבין עיקר השם תחלה ואח"כ כותבין המכונה גליבי מבואר דכה כותבין המכונה וה"ה לכינוים אלו אלטר כו' דכותבין המכונה