יד אליעזר חלק ב קסז

אביו מלמדו תורה צוה לנו והתוס' ד"ה כאן כ' כו' דבהגיע לחינוך דאמרי' בכל דוכתא אין כולם שוים דהכא אמרי' בא"ל לאמו וגבי חגיגה שיכול לעלות וא"כ הי' לו להרמב"ם לכתוב גבי מזוזה האיך הוא השיעור די"ל דהוי דומיא דסוכה בן ה' או ו' כמ"ש בסוכה א"ד דהוי דומיא דתורה היודע לדבר וצ"ע וגם בש"ע מסתם סתים לי' והביא ד' הירושלמי סוכה פ"ב הל' ט' תני ר"ה קטן שא"צ לאמו חייב בסוכה ויוצא בעירובו של אמו וצ"ל דהיינו באין האב במתא וכדאמרי' בעירובין עכ"ד

סימן רצב

סעיף א (א) שלוח הקן עי' בבית לחם יהודא ובפ"ת ס"ק ב' מ"ש לענין אי מברך על מצוה זו ובאמת מבואר להדיא בתשובת הרשב"א סי' י"ח ובאבודרהם שער ה"ג בשם תשובת הר' יוסף אבן פלאט דאינו מברך על מצוה זו ועי' בבנין ציון החדשות סי' י"ד ובמנחת חינוך מצוה תקמ"ה ובסוף הס' בקונטרס קומץ מנחה מ"ש והאריכו בזה יעוש"ה

סעיף ו (ב) ישלחנה ופטור. עי' ש"ך ס"ק י"א ועי' במנ"ח שם ובמעין החכמה קכ"ד ב' ובצל"ח חולין קמ"א א' ובשאגת ארי' סי' ל"ג מ"ש והאריכו בזה יעוש"ה

סימן רצג

סעיף א (א) לאכול חדש. עי' תוס' קידושין ל"ח א' ד"ה אקרוב שהביאו דבירושלמי מקשה למה לא אכלו מצה מחדש ויבא עשה דבערב תאכלו מצות וידחה ל"ת דחדש. ומתרץ דאין עשה דקוה"ד דוחה ל"ת דאחר הדיבור א"נ י"ל דגזירה כזית ראשון אטו כזית שני עכ"ל ועי' לעיל סי' רט"ו דין עשה דוחה ל"ת מ"ש והארכתי הרבה בד' הירושלמי אלו ליישב קושי' המקנה שם וקושי' העצ"ל וקושי' הטעה"מ פ"ג מהל' נדרים ובקושי' הש"א סי' צ"ו ובד' השעה"מ הל' יסוה"ת פ"ה הל' ח' יעוש"ה

הלכות ערלה

סימן רצד

סעיף א' (א) אסורין בהנאה. עי' בבית הלל שכ' ליישב דלמה לא כ' הטור והמחבר דצריך לשרוף כמו כלאי הכרם וכדאיתא במתני' סוף תמורה ל"ג ב' כו' מאחר דהרמב"ם פ' כחכמים דלא כר"י ומתני' דסוף תמורה סתם כר"י דאין ביעור חמץ אלא שרפה א"כ אע"ג דתנא דמתני' סתם ערלה וכה"כ בהדדי אעפ"כ אינה שוין בדין זה דכה"כ דוקא בשרפה כו' אבל ערלה לא דלא גמרי' ערלה מכה"כ ודלא כרש"י ותוס' עכ"ד. ובאמת מבואר להדיא במשנה פ"ג דערלה דערלה הוא בשרפה וכ"ה ברמב"ם פט"ז מהל' מכ"א הל' כ"ז דערלה הוא בשרפה וכן הק' בס' קשות מיושב בקונטרס אומר השכחה ל"ג ב' על הטור והמחבר שהשמיטו דין זה והניח בקושי' ובאמת לק"מ דהמחבר אזיל לשיטתי' דס"ל לקמן בריש סי' של"א דעכשיו תרומות ומעשרות גם באי' דרבנן וה"ה ערלה וכמ"ש המשל"מ פ"י מהל' מכ"א וס"ל להמחבר דכיון דלא הוי רק דרבנן לא בעי שרפה וכן ראיתי ביד אברהם שכ"כ ליישב ד' המחבר אך על הטור א"א ליישב כן דבסי' של"א הביא ד' ר"י באחרונה דס"ל דאף האידנא הוי דאורייתא וצ"ל לד' הטור כד' הב"ה הנ"ל ועי' בפ"י ברכות ל"ו א' ד"ה מאי דעתך שכ' דערלה בחו"ל לא בעי שרפה והאריך בזה ועי' בכפ"ת סוכה ל"ד ב' שכ' נמי כן ומיישב בזה קושי' התוס' שם ד"ה לפי כו' והאריך בזה ועי' בחינוך מצוה רמ"ו שלא כ' כלום מזה וי"ל דס"ל כהרמב"ם הנ"ל ועי' במנ"ח שם אות מ"ש בזה והביא ד' הפ"י והכפ"ת וכ' ליישב בזה קושי' התוס' הנ"ל והאריך בזה וכבר קדמו הכפ"ת הנ"ל בזה ועי' במעיהח"כ ל"ו א' מ"ש מהיכא ילפי' דערלה בשרפה וכקכ"ה א' מ"ש והאריך בזה ועי' במהר"ם שיק שם מצוה רמ"ו ובחתם סופר חיו"ד סי' רפ"ו מ"ש והאריכו בזה ועי"ש עוד במנ"ח אות י"א מ"ש ע"ד המחבר סעי' ד' והאריך בזה יעוש"ה

סעיף ט' (ב) ספק ערלה. עי' בבאר יעקב ובמנח"י בקונטרס הספי' ובחו"י סי' קצ"ב ובפר"ח יו"ד סי' כ"ט ובנו"ב מהדו"ת חיו"ד סי' קמ"ו ובשיבת ציון וסי' מ"ט ובארעא דרבנן מערכ' אות ס' בעפרא דארעא שם אות ס"ו ובראש אפרים בסוף הס' ב"ח התשובות סי' ד' ובבית יצחק בשער המפי' סי' ס"ה ס"ו ובס' ארד צבי חיו"ד סי' נ"ז מ"ש בענין ס' הלל"מ אי הוי לחומרא או לקולא והאריכו בזה יעוש"ה ועי' בנודע בשערים ח"ב בחו"מ סי' ס"ח מ"ש והאריך בזה

סעיף יא (ג) אבל ענבים. עי' ט"ז ס"ק ט"ז שכ' ליישב דעת הרמב"ם והטור דאף למאי דקי"ל כר"ח דהולכין אחה"ר מ"מ סברא חזקה דמכרם זה ענבים וכמו דאמרי' כו' כאן נמצא כאן הי' כו' עכ"ד. ועי' בחתם סופר חיו"ד סי' רפ"ו מ"ש והאריך בזה ועי' בספר דמשק אליעזר סי' רנ"ט ס"ק ב' מ"ש ע"ד הט"ז יעוש"ה

סעיף יח (ד) אם נשאר. עי' ש"ך ס"ק ל"א שהביא דעת הרא"ש שפ' כראב"י משום דר"ש ס"ל כותי' לאו ראי' היא דהא בירושלמי כו' אמרו דראב"י ור"ש אמרו דבר אחד וא"כ ה"ל שיטה אבל צ"ע דהרי הרא"ש גופי' הביא הירושלמי כו' אלא נ' דעת הרא"ש דל"א כל כה"ג שיטה היא אלא היכא דלא אפסקא הלכתא בהדיא כחד מנייהו או דלא אזלא סוגיא דעלמא כחד מנייהו אבל היכא דאפסקא הלכתא כחד מנייהו כו' א"כ כי אמרי' פ' ופ' אמרו ד"א אתיא לארויי דהלכתא נמי כאידך פ' דלא אתמר הלכתא כותי' כו' או אפשר דל"א כל כה"ג שיטה הוא אלא בש"ס בבלי אבל לא בש"ם ירושלמי כו' עכ"ד. ועי' ביד מלאכי בכללי א' אות נ"ז נ"ח שהביא ב' תירוצים של הש"ך להלכה והנה הש"ך ס"ל דאין חילוק בין היכא דאמרי' פ' ופ' כולהו ס"ל הכי ובין היכא דאמרי' אמרו ד"א בכולהו אין הלכה כשיטה אבל בתשובת הרמ"ע מפאנו סי' י"ג כ' דהיכא דאמרי' אמרו ד"א אפשר דהלכתא כותייהו הובא ביד מלאכי שם אות ע"א והביא דכ"כ בכנה"ג בכללי הגמ' שלו כלל ל"ו ועי' בתו"י סי' צ"ד שהביא דכן ס"ל להב"ש ריש פ' חלק והש"י דל"ט ב' בשם הרשב"א כהרמ"ע ועי' בתוס' נדרים י"א וברשב"ם. ב"ב ע"ח ב' אך החו"י השיג על הש"י דבדל"ת ב' כ' בשם הרשב"א סי' תל"א וסי' תרפ"ח להיפך דאין חילוק והיד מלאכי שם הביא דהי"מ שא"ו שהביא הרשב"א בחידושיו לשבת י"א והדמים דעים סי' רכ"ד ס"ל דאין חילוק והיינו כהש"ך הנ"ל ועי' במלא הרועים ח"ב בקונטרס שונה הלכות אות ש' שיטה אות ה' הביא בשם הרמב"ן במלחמות פ"ק דסוכה והר"ן שם גבי כולהו ס"ל סוכה דירת קבע והר"ן פ"ק דקידושין בשם הר"מ דהיכא דאיתמר פ' ופ' אמרו ד"א לא מחשיב שיטה ויכול להיות. דהל' כוותייהו והיינו כהרמ"מ