יד אליעזר חלק ב קנח

משום והי' הדברים הכתוב בפ' שמע כו' ואם איתא דמהך והי' כו' יהא פסול של"כ כו', א"כ מכשיר הי"מ הנ"ל של"כ בב' פרשיות אלו שמע והי' א"ש הלא עיקר והי' בשמע כתיב א"כ אפכא מבעי קדש והי' כי יביאך להוי כשר של"כ שמע והי' א"ש להוי פסול של"כ א"ו דאין זה הטעם דשל"כ פסול אלא הא דשל"כ פסול הוא מטעם אחר או הלל"מ והיינו כד' המבי"ט ואח"כ הביא ד' הביאורי הגר"א סי' ל"ב כו' והאריך בזה יעוש"ה. ועי' בחסד לאברהם מהדו"ת חיו"ד סי' ס"ה שהביא ד' הג"ו הנ"ל והשיג עליו וכ' דאף לד' הג"ו רשאי לתקן ה"ה הראשונה דדוקא בתפילין דדרשי' במכילתא כו' מקרי דוהי' כו' אף שנכתבו תחלה כסדרן כל שנמחק אות הראשון אסור לתקן ולא משגיחין במה שנכתבו אותיות השניות תתלה אחר אות הראשון כיון דבעי' שיהי' תמיד בהווייתן וכל שיהי' רגע אתת האות כתוב בעוד של"ה אות ה"א נקרא עליו שם פסול ול"מ מה שיתקן אח"כ אות הראשון אבל לענין כתיבת השם בס"ת הואיל ולא ריבה קרא שיהי' בהווייתו אלא דאנן בעי' למימר כשכ' השם למפרע של"כ לא קדוש עד שיכתוב כולו כסדרו והג"ו לא נסתפק לומר דבכה"ג שלא נכתב כסדר שנמחק דלא קדוש כלל כו' וא"כ בודאי כשמתקן אח"כ אות ה"א דנשאר השם בקדושתו כבתחלה כו' והאריך בזה והביא בשם חכם א' שהביא ראי' דלא בעי כסדרן מהא דבן קמצר ודחה ראי' זו דהוי כעין ס"ס שמא נכתבו כולם בב"א וכשר ואם לא נכתבו בב"א שמא אותיות הראשונות קדמו לשניות כמ"ש התוס' עירובין ה' ב' ד"ה וספק וכ' דנ' דאף א"נ דבעי כתיבה כסדרן מ"מ כשנמחק אות הראשון שפיר שרי לתקן אח"כ ולא בטל השם מקדושתו כו' וליתר שאת נכון כשיתקן ה' ראשונה יעביר בקולמוס כל השם ואף לרבנן דאמרי בכתב השם שלל"ש ומעביר עליו קולמוס לשמה אין השם מן המובחר כשר בדיעבד כמבואר בירושלמי שבת פ' הבונה ובזה שהכתיבה ראשונה כשר נכון להעביר קולמוס ובזה יצאנו מכל החששות עכ"ד יעוש"ה. והוא נמי כ' דבמכילתא איתא הטעם דפסול של"כ משום דכתיב והי' וליתא כן במכילתא רק דאיתא שם דאם כ' של"כ יגנזו רק דהב"י הביא בשם מהר"י אסכנדרני הטעם דשל"כ פסול משום דכתיב והי'. וכעת ראיתי בבית שלמה ביו"ד ת"ב סי' קל"ג שהביא ד' הנו"ב הנ"ל וכ' עליו דלא נ' שיהי' עיכוב בדיעבד שלא נמצא פסול זה בש"ס וראשונים ועי' ברמ"א או"ת סוף סי' ל"ב י"ל דשם נמי לכתחלה דוקא הוא וכ"מ מריש ד' הר"י אסכנדרני שהובא בב"י סי' רע"ו עכ"ד ובסי' קנ"א כ' דדין זה דשל"כ פסול אין לזה שורש לא בש"ס ולא בראשונים וגם בעלי הש"ע לא כ' מזה כלום ואף שהרמ"א סס"י ל"ב לענין שם שדי שבתפילין כ' לעשות כסדר אבל שם ודאי הוא רק זהירות לכתחלה וכן בהרבה תשובות שמתירין בנפל דיו על י' שבשם הוי' ועל א' שבשם אלקים לגרור הי' וה"א ולכתוב מחדש ושאר האותיות ישארו כמו שהי' ומכשירין בזה נ' מבואר דל"ח לזה בדיעבד כו' עכ"ד. ובסי' קנ"ב הביא בשם חכם א' שכ' דמשבועות ל"ה משמע דצריך לכתוב השם כסדרן דוקא וכ' עליו דכונתו מדאיתא התם אחרים או' לאחריו אינו נמחק דכבר קדשי השם ואם איתא דא"צ כסדרן א"כ מאי פסקא הא אפשר לאשכוחי אפכא דלפניו כבר קדשי השם ולא לאחריו אלא שא"כ יהי' מוכת משם דגם הנטפלין צריך לכתוב כסדרן והרי אף החכם השואל בנו"ב סי' ע"ו דפשיטא לי' דבעי' כסדרן בכתיבת השם ואפי"ה לא ברירא לי' בנטפלין ולפי הנ"ל יהי' מוכת דאפי' בנטפלין הוי הכי כו' והאריך בזה ואח"כ דתה ראי' הג"ו מהזוהר וכ' עליו דלא דק דכונת הזוהר היינו דה' קדמאה צריך לכתוב תחלה תמונת י' ואח"כ ימשוך לעשות מהי' ה' וה' בתראה צריך לכתוב תתלה רגל הימין בתמונת ו' ואח"כ לעשות ממנה ה' כו' ע"כ אין מזה ראי' כלל כו' עכ"ד. ובסי' קנ"ג כ' דאין לחוש להמחמירין בזה והביא ד' המאיר נתיבים סי' י' ותשובת ר' חיים כהן סי' מ"ב מ"ג וסי' מ"ת משמע דלא חשו בזה כלל ואין לחלק בין שם אלקים לבין שם הוי' כו' ובתשובת דבר שמואל מבואר דאף בשם הוי' לא חש כלל לכסדרן ואף אם נכתב מתחלה של"כ וכ' דכן מוכח להדיא מתשובות בית אפרים סי' ס"א שהשאלה הי' שנמחקה הי' שבשם הוי' כו' והורה לגרור הי' ולתקן ולא עלה ע"ד כלל לחוש לשל"כ וכ"מ נמי מד' הא"ר סי' ל"ב ס"ק ל"ו הביאו הפרמ"ג שם בא"א ס"ק כ"ת כו' וגם בס' יהושע סי' נ"ו הביא ראי' מן הש"ס להקל כו' ומ"ש הרמ"א סס"י ל"ב לענין שם שדי אינו רק זהירות לכתחלה אבל בדיעבד אינו עיכוב כו' עכ"ד וכן עיקר לדינא להקל בדיעבד של"כ אף בשם הוי' ולפ"ד המבי"ט והדברי יעקב הנ"ל דס"ל דפסול של"כ הוא מהלל"מ א"כ בספק של"כ יש להקל להפוס' דס"ל דבס' הלל"מ אזלי' לקולא אבל אי נימא דפסול של"כ הוא משום דכתיב והי' אף בס' של"כ פסול דהוי ספי' דאורייתא ולחומרא. ועי' במגן גבורים באו"ת סי' ל"ב באלף המגן ס"ק ב' שהביא ד' המבי"ט הנ"ל וכ' עליו דלא נודע כונתו אם הוא הלל"מ מדוע לא מנאו הרמב"ם תחת מנין הלל"מ שמנה י' דברים ואם הלל"מ א"כ ממילא הי' בספי' להקל כו' אמנם בעבוה"ג סי' ס' כ' בפשיטות כו' דס' של"כ פסול וכן הסכים עמו הא"ר בפשיטות כו' עכ"ד. ובשלה"ג שם ס"ק ב' הביא ד' עבוה"ג והוא הביא ראי' ממנחות ל"ב ב' ומד' הירושלמי סוף מגילה גבי ס"ת שבלה כו' דס' של"כ כשר והאריך בזה וכ' בסוף דכן בא מעשה לידינו והי' שם עוד סניף להקל והכשרנוה עכ"ד ובס"ק א' שם מ"ש והאריך בזה יעוש"ה. ועי' בישוי"ע שם ס"ק א' מ"ש בזה והביא ד' עבוה"ג הנ"ל שכ' דס' של"כ פסול וכ' דמבואר מזה דהוי אי' תורה כו' והאריך בזה. ועי' במשיבת נפש חאו"ח סי' ח' שכ' באם אירע לסופר שכותב תו"מ שיש בהם קצת נפסקין שיש כעין סדק דק באותיות אם יכול לתקנן אם יש בהם חשש של"כ כו' וכ' דבעיקר הדברים שהסכימו הראשונים דכתבן של"כ היינו שצריך להיות הכתיבה כסדר שלא יקדים בכתיבת האותיות עצמן אף שלפנינו כתובין כסדרן רק בשעת כתיבה הקדים לכתוב המאוחר והביא ד' התוס' מנחות ל"ד ב' ד"ה והקורא שאם כ' הפרשיות של"כ הכתוב בתורה מקרי כתבן של"כ לכן כ' רמ"א בר"ס ל"ב דצריך לכותבן כסדר שכותבין בתורה ואם לאו פסולין וכמ"כ מה שתפסו הרא"ש וכל הפוס' שצריך לכתוב ג"כ האותיות שבפרשה עצמו כסדרן והק' ע"ז מהמשנה דמגילה ט' ב' אין בין כו' אמאי לא תשיב דבתו"מ בעי' כסדרן ובספרים לא בעי' כסדרן ועוד הק' ממנחות ל"ב כו' ס"ת ותפילין שבלו כו' דאיך יעשה מזוזה מס"ת שמא נכתבה הפרשה של"כ דבס"ת כשר ובמזוזה פסול כו' ועוד הק' מברכות י"ג כו' ק"ש ככתבה כו' והאריך בזה וכ' דלולי ד' הראשונים יש לפרש של"כ היינו שהקדים פ' לפ' או תיבה לתיבה כגון שכ' תיבת ישראל קודם לשמע או בפ' שהקדים פ' מאוחר לפ' הקודם וכתובין לפנינו של"כ בהא הוי דינא דפסולין כו' וא"כ א"ש דאין חילוק כלל בזה דגם בס"ת כה"ג פסול כו' והאריך בזה וסיים דאף דמסתפינא לחלוק על גדולים מ"מ בסדק באות יוכל לתקן דבזה י"ל דהגדולים מודים כו' עכ"ד יעוש"ה. ועי' בס' ציוני ח"א סי' כ"ט שהשיג עליו וכ' דלא סמכתי מעולם להקל בסדקין באותיות כו' אפי' אם הי' מחמיר נגד כל הראשונים אין שומעין לו ומכ"ש להקל ת"ו כו' וביחוד מה שפי' בפשט של"כ אין זה דבר חדש וכבר הוזכר זה הפי' בס' התרומה סי' ר"ו בלשון וא"ל ודחה זה הפי' בשתי ידים ופשט לשון המכילתא ודאי לא משמע כן שפרט כל הפרשיות כסדרן שהן כתובין בתורה וכ' אח"כ כותבו כסדרן ודאי משמע שעיקר הקפידה הוא על שעת הכתיבה שצריך לכותבן כסדר שהן כתובין בתורה ואם הקדים המאוחר אפי' פ' שלימה