יד אליעזר חלק ב קנו

כשר בכ' שלכ"ס משום דאל"כ לא תמצא ס"ת כשרה לעולם ומזוזה איידי דזוטר כ' אחרינא עכ"ד. אך לענין השם בס"ת עי' בתשובת גינת וורדים חאו"ח כלל ב' סי' י"ב י"ג שכ' ע"ד הרמ"א דזהו דוקא בה' אחרונה של השם אבל לא בה' הראשונה משום דהוי שלכ"ס דאף בס"ת צריך שיהי' השם כסדרן ואל"כ פסול הס"ת אלא דמ"מ אסור למחקו כו' עכ"ד הובא דבריו בחידושי רע"א והביא דגם בתשובת שמש צדקה סי' נ"ב ובנו"ב מהדו"ק חיו"ד סי' ע"ה בד' הר' טיאה ס"ל נמי כן דבכל אזכרות בס"ת בעי' כסדרן ועי' בפ"ת ס"ק כ' שכ' דכן משמע נמי בס' תפל"מ דבעי' כסדרן בשם של ס"ת. ועי' בקובץ על הרמב"ם פ"א מהל' תפלין ט"ז שהק' על הגינת וורדים מהא דאמרי' במס' סופרים פ"ה הל' ד' הכותב את השם וטעה בה אות אחת יתלנה מלמעלה ר"ש שזורי אומר שם כולה תולין אות אחת ממנה אין תולין ומלשון זה טעה בה משמע באיזה אות שיהי' וקשה א"כ איך יתיר הת"ק לתלות הא תו הוי נכתב השם שלכ"ס ואף אם נדחק לומר דמיירי דוקא בה' אחרונה עדיין קשה מ"ט דת"ק דמתיר לתלות הא אפשר בקל לגרר אות אחת ולכתוב במקומה ה"א אחרונה אלא יראה דגם בשם הוי' לא בעי' כסדרן עכקוש"י. ובאמת לפמ"ש בא"ר באו"ח סי' ל"ב ס"ק ל"ב דבשם אלקים אינו מזיק שלכ"ס הובא דבריו בחידושי רע"א וכ' דכן נ' נמי דעת הנו"ב מהדו"ת חיו"ד סי' קע"א כו' א"כ י"ל דבמס' סופרים מיירי בשם אלקים אבל בשם הוי' שפיר בעי' כסדרן ול"ק קושי' הקובץ הנ"ל אך הגינת וורדים ס"ל דאין חילוק ואף בשם אלקים מזיק שלכ"ס שפיר קושי' הקובץ על הגינת וורדים הנ"ל. ועי' במנ"ח מצוה תל"ז שכ' דלכאורה קשה דבכותב שם הוי' דכותב יו"ד ה"א והוי שם ואח"כ כותב הוא"ו ובאותו רגע הוי קלקול כי אין זה שם אלא אח"כ כשכותב ה"א אחרונה נגמר השם ונהי דזה הוי מקלקל ע"מ לתקן מ"מ לכתחלה אם יש תקנה שלא לקלקל כלל ודאי עדיף כו' ה"נ אפשר ח"ו לא יגמור ויקלקל השם יו"ד ה"א ולמה לא התקינו חז"ל בכותב שם הוי' דיכתוב היו"ד לבסוף ולכתוב תחלה אותיות הו"ה ואח"כ יכתוב היו"ד בראש התיבה ונגמור השם ובזה אין שום מכשול ומזה ראי' ברורה דהשם צ"ל כסדרן כו' והביא בשם ס' יהושע שכ' על ד"ז שלא נמצא בשום מקום ולפענ"ד הוא ראי' ברורה וגם כ' דבזה ניחא מאי דחז"ל מנגין בן קמצר דלא רצה ללמד על מעשה הכתב ומאי נפ"מ כו' ולפמ"ש דהי' כותב שם הקדוש בב"א ולא הי' כאן קלקול רגע אחת משא"כ כשאינו יכול לכתוב בב"א דא"א בענין אחר ובן קמצר הי' כותב בשלימות ע"כ מזכירין אותו לגנאי כו' ובן קמצר הי' כותב תיבה בת ד' אותיות בב"א עכ"ד ולא הביא ד' הג"ו הנ"ל הנה מ"ש ראי' מהא דלא התקינו חז"ל בכותב שם הוי' כו' היא נכונה אבל מה שהביא ראי' מהא דבן קמצר כו' לא ידענא מאי קאמר ואדרבה יש להביא ראי' מזה להיפך לפמ"ש המג"א סי' ל"ב ס"ק נ"ז תפילין ומזוזות פסול בדפוס משום דא"א לצמצם ופעמים שנדפס האות שני קודם לראשון והוי שלכ"ס וא"כ גבי כתיבת בן קמצר שלקח ב' קולמוסין בין הה' אצבעותיו וכ' את השם בפ"א לא עדיף מדפוס שג"כ א"א לצמצם א"ו מוכח שא"צ באותיות השם כסדרן. וכן ראיתי בעצ"ל שהביא ראי' זו משם רב א' וכ' דעל פי זה יש ללמד זכות על הסופרים שמתקנים ס"ת ישינה אף באותיות השם שנתקלקלה ה"א הראשונה והוי שלכ"ס ולפי הנ"ל עבדין כדין והביא ד' הג"ו והאריך בזה וסיים בצ"ע ומד' המג"א הנ"ל מוכח נמי דס"ל דבאותיות השם כשר שלכ"ס שכ' דתפילין ומזוזות פסול בדפוס משום דא"א לצמצם כו' וגבי ס"ת מכשיר בדפוס ולא חיישי' שמא נדפס תחלה את הב' קודם לראשון והוי שלכ"ס ומוכת דס"ל דבאותיות השם כשר שלכ"ס. וכ"כ בחידושי רע"א דמד' המג"א מוכח דה"ל דאף בשם הוי' כשר שלכ"ס ועי' בתוס' רע"א במשניות במגילה פ"א משנה ח' שהק' דאמאי לא חשיב מתני' דבס"ת כשר בכותב שלכ"ס משא"כ בתפילין ומזוזות דבעי' כסדרן כו' והניח בצ"ע והביא דכן הקשה בתשובת הר' יוסף קצבי סי' ב' ולפ"ד הג"ו ניחא דכיון דהשם צריך לכתוב כסדרן אף בס"ת ולהכי לא פסיקא לי' למתני' וכ"כ בהגהות הרש"ש שם במגילה ליישב כן קושי' זו אך לפ"ד המג"א וא"ר הנ"ל דס"ל דאף אותיות השם כשר שלכ"ס בס"ת קשה קושי' הגאון רע"א. ועי' בתפארת ירושלים שם מ"ש ליישב משום דמגילת סוטה אסור לכתוב למפרע כו' ועי' בהגהות הרש"ש שם ובהגהות פורת יוסף שם מה שדחו זה התי' דא"כ האיך קתני שהספרים נכתבים בכל לשון דהא מגילת סוטה דוקא בלשה"ק כמ"ש הרמב"ם פ"ג מהל' סוטה כו' ובאמת לפמ"ש הש"ך לקמן סי' רפ"ח ס"ק ב' שאין תולין במזוזה כמו שתולין בס"ת משום דבעי' שתהא נכתבת כסדרן כו' וא"כ ס"ל להש"ך הטעם דאין תולין משום דהוי שלכ"ס ובירושלמי מגילה שם הק' ולחשב נמי שהספרים תולין בהם משא"כ תפילין ומזוזות כו' וא"כ זהו קושי' הירושלמי מה שהק' הגאון רע"א הנ"ל לפ"ד הש"ך וכ"כ בהגהות הרש"ש שם דקושי' זו היא קושי' הירושלמי. אך ראיתי בחתם סופר חאו"ח סי' ח' שכ' דקושי' הירושלמי הוא לאו משום דהוי שלכ"ס אלא דהמקשה בירושלמי הי' קבלה בידו דיש עוד חילוק בין תלי' דבס"ת כשר ובתו"מ פסול ואפי' כסדרן וכגון שכ' ונזדמן לו שם בסוף שיטה ולא יש ריוח כל השם בתוך השיטה כו' ע"כ העריך לכתוב השם למעלה ביני שיטה ולכתוב אחרי' תיבה אחרת בסוף השיטה נמצא נכתוב כסדרן רק שהשם נתלה והביא דכן איתא בתשב"ץ ח"א סי' קע"ו והאריך בזה. ועי' בתשובת רע"א סי' רי"ג דמוכח דס"ל נמי בפי' הירושלמי כהחתם סופר יעוש"ה. ובקושי' הנ"ל כ' החתם סופר ליישב די"ל דהיינו בכלל שהספרים נכתבים בכל לשון דהא לית לנו שום מקרא על שיהי' נכתבין כסדרן או על שיהי' נכתבין בלה"ק אלא מדכתיב והי' בהויין יהי' והיינו הן הוויית לשונם והן הוויית כסדרן והוי כאלו תנן במתני' אין בין ספרים לתו"מ אלא שהספרים לא בעי בהווייתן משא"כ חו"מ ויהי' נכלל לשונם וסדרן והשתא נמי חדא מנייהו נקט וה"ה לאידך וכ"ש נמי הוא שהרי לענין קריאת הפרשיות למפרע פסול לכ"ע מדכתיב והי' כו' ואיכא למ"ד דלה"ק לא בעי מדכתיב שמע כו' וא"כ בכתיבה דפסול שארי לשונות כ"ש דבעי' והי' לענין סדרן ולק"מ אמתני' דלא קחשיב כסדרן עכ"ד. ועי' בבאר יצחק חיו"ד סי' כ"א שכ' נמי כן ליישב קושי' הנ"ל ולא ראה ד' החתם סופר שכבר הקדימו בזה וגם לא הביא שכבר הק' הגאון רע"א קושי' זו וכן הק' במגן האלף בסוף הס' בקונטרס עשרים גירה ועין בבנין עולם חיו"ד סי' נ"ו בהג"ה ובנחל אשכול הל' תפילין סי' כ"ח אות ג' שכתב נמי ליישב כן והאריכו בזה ומיישב נמי הבאר יצחק שם עפ"ז הקושי' דאמאי לא ילפי' ס"ת ממזוזה לענין שלכ"ס בגז"ש כתיבה כתיבה כו' וכ' נמי דאין כוונת הירושלמי דמקשה למה לא חשיב כו' דתולין בספרים כו' דאין זה ענין לשלכ"ס כו' ועוד כ' שם ליישב קושי' הנ"ל משום דמגילת סוטה בעי כסדרן כו' והיינו כתי' התפארת ירושלים הנ"ל והרגיש בקושי' הרש"ש והפורת יוסף הנ"ל מהא דפ' הרמב"ם כו' דאינו ממעט לשון יונית רק שארי לשון כו' וכ' דזהו גמי כונת רש"י סוטה ל"ב א' ד"ה פ' סוטה כו' והביא ד' המג"א והא"ר והעצ"ל הנ"ל והאריך בזה ולק"מ קושי' הגאון רע"א הנ"ל. ועי' בתפארת ישראל במגילה שם מ"ש ליישב קושי' הנ"ל וא"כ שפיר י"ל דאף אותיות השם בס"ת לא בעי כסדרן וכהמג"א והא"ר הנ"ל ועי' בכנפי יונה לעיל סי' רע"א דס"ל נמי