יד אליעזר חלק ב קמה

הנתיבות שם דס"ל דמהני בשחרור טלי שחרור מע"ג קרקע דלא ראה ד' הריטב"א והארכתי בזה יעוש"ה

(ח) במחובר. עי' ט"ז ס"ק י"ח שכ' דהך ג"ש דלה לה מאשה לאו ד"ה הוא כו' ועי' בבאר יעקב מה שהק' עליו ומ"ש ליישב ד' הטור ועי' בשעה"מ פ"ו מהל' עבדים הל' ו' ובס' עין יצחק ח"א ביו"ד סי' כ"ו מ"ש ע"ד הט"ז והאריכו בזה יעוש"ה. ועי"ש עוד בבאר יעקב מ"ש ע"ד המחבר סעי' ס"ז ובגרש ירחים בגיטין מ' א' מ"ש ע"ד המחבר סעי' ס"ט ע' והאריך בזה יעוש"ה

סעיף עה (ט) פ' עבדי כו'. עי' במח"א הל' עבדים סי' ד' מ"ש והאריך בזה. ובסי' ו' שם מ"ש ע"ד המחבר סעי' ס"ד שכ' ואם מת והביא בשם הפמ"א סי' ע' דאם הניח בנים קטנים דאפטרופוס מצי לשחררם והוא השיג עליו וכ' דאין אפטרופוס יכול לשחררו יעוש"ה

(י) הודאת בע"ד. עי' בתרומת הכרי סי' פ"ח סעי' י"ב מ"ש והאריך בזה יעוש"ה

סעיף עו (יא) תנו כו'. עי' בתשובת רע"א סי' קצ"ד ובחידושיו לגיטין י"ג א' ובגרש ירחים שם ובנודע בשערים שם מ"ש והאריכו בזה יעוש"ה

סעיף עט (יב) לדבר מצוה. עי' בבאר יעקב מ"ש ליישב קושי' המג"א סי' ל' מד' הגמ' גיטין ל"ח ב' דלא פריך והא הוי מהב"ע כו' והאריך בזה. ועי' בספרי דברי אליעזר סי' ט"ו ס"ק ג' מה שציינתי שם ע"ז יעוש"ה סעי' פ"ה י"ג שברח עי' בס' מיני תרגימא פ' תצא סי' כ"ג פ' ט"ו מ"ש והאריך בזה יעוש"ה

סימן רסח

סעיף ז (א) מגיירין. עי' פ"י כתובות י"א א' ובהפלאה שם ובדרו"ח שם ובבית יעקב שם ובחידושי חתם סופר שם מ"ש והאריכו בזה יעוש"ה

(ב) למחות. עי' באילת אהבים כתובות בקו"א שם סי' ל' ובחידושי הרי"מ כתובות י"א א' ובברית יעקב חיו"ד סי' ס"ה מ"ש ליישב ד' הרי"ף שהשמיט הא דר"י דאמר הגדילו יכולים למחות והאריכו בזה יעוש"ה

סעיף י (ג) א"נ. עי' נו"ב מהדו"ק חאה"ע סי' כ"ח ובספר בית נאמן חדר י"ז מ"ש והאריכו בזה יעוש"ה

הלכות ספר תורה

סימן ער

סעיף א (א) על כל איש. עי' רמב"ם בס' המצות מצוה י"ח שכ' שיהא כל איש כותב ס"ת לעצמו כו' ולבסוף לאחר תשלום מנין מ"ע שאין הנשים חייבות בהן וכ' דמצוה י"ח אין הנשים חייבות בהן הרי דס"ל להרמב"ם דאין נשים חייבות במצות כתיבת ס"ת וכ"כ בחינוך מצוה תרי"ג דנשים פטורות ממצות כתיבת ס"ת שכ' וז"ל ונוהגת בכ"מ ובכ"ז בזכרים שהם חייבים בת"ת וכ"כ לכתוב אותה ולא הנקבות והעובר ע"ז כו' בטל מ"ע זה ועונשו גדול כי הוא סיבה בכתיבתה ללמוד מצות התורה עכ"ל. והנה מד' החנוך אלו מוכח דס"ל דמצות כתיבת ס"ת הוא משום לימוד בתורה כדי ללמוד בה ומש"ה ס"ל דאין הנשים חייבות במצות כתיבת ס"ת כיון שאינם חייבות בת"ת. וכן ס"ל להרא"ש בה"ל סי' א' דעיקר מצות כתיבת ס"ת הוא כדי ללמוד בה שכ' וז"ל אבל האידנא שכותבין ס"ת ומניחין אותם בבתי כנסיות לקרות בהם ברבים ומ"ע על כל איש מישראל אשר ידו משיג לכתוב חומשי תורה ומשנה וגמ' ופוס' להגות בהן הוא ובניו כי מצות כתיבת התורה הוא ללמוד בה כדכתיב ולמדה את ב"י שימה בפיהם וע"י הגמ' ופוס' ידע פי' המצות כו' לכן הם הספרים שאדם מצווה לכותבם כו' עכ"ל והובא דבריו בטור הרי דס"ל נמי דמצות כתיבת ס"ת הוא כדי ללמוד בה וכהחינוך. ועי' בשאגת ארי' סי' ל"ה שהק' על הרמב"ם מנ"ל דאין הנשים חייבות ואפי' לפ"ד הרא"ש מ"מ הא כ' רבוותא דנשים מברכות בה"ת הואיל וחייבות ללמוד מצות הנוהגת בהן כו' ואי משום שאינן חייבות בהרבה כגון מ"ע שהז"ג וכיוצא בהן א"כ יכולנו לפטור את כל העולם מדין מצות כתיבת ס"ת שהרי הרבה מצות שאינו נוהג בישראל אלא בכהנים ואפי' בכהן הדיוט כו' אלא בכה"ג והרבה מהן מצות המלך ואינו נוהג בכל אדם אע"כ הא לאו חלתא היא א"כ ה"נ אין לנו טעם לפטור את הנשים ממצוה זו וכ"ש לפמ"ש דאין מצות כתיבת ס"ת תלוי כלל במצות ת"ת דאין לנו ראי' מדנשים פטורים מת"ת שהם פטורים מכתיבת ס"ת עכקוש"י. ובאמת לק"מ דמ"ש א"כ לפטרו נמי אנשים ישראלים כו' לא דמי נשים לישראל דנהי שאין מצות כהנים נוהגת בישראל מ"מ קבלו עליהם ערבות בעד הכהנים וכמבואר בסוטה ל"ז ב' שקבלו ישראל ערבות בעד כל התרי"ג מצות וא"כ י"ל דמש"ה הן חייבים בלימוד מצות הכהנים כדי שידעו במה נתחייבו ונשתעבדו כערב אבל נשים אינן בכלל ערבות כמ"ש הרא"ש פ"ג דברכות סי' י"ג וא"כ ל"ש לומר בהן שחייבין ללמוד מצות שאין נוהגת בהן ושפיר איכא למפטרינהו מטעם זה ממצות כתיבת ס"ת וכמ"ש החינוך הנ"ל. ולא ראה הש"א ד' החינוך שכ' בהדיא דנשים אינן חייבות במצות כתיבת ס"ת וכ' הטעם דמצות כתיבת ס"ת הוא כדי ללמוד בה וכיון דנשים פטורות מת"ת מש"ה פטורות ממ"ע דכתיבת ס"ת. וכן ראיתי בנחל איתן פ"ז מהל' ס"ת שכ' נמי כן ליישב קושי' הש"א וכ' עוד להביא ראי' דמצינו חשיבות לאיש מחמת לימוד מאשה מד' התוס' קידושין כ"ד א' ד"ה אלא שכ' אהא דאיתא בתו"כ אם גאל יגאל כו' לרבות את האשה דס"ד דהואיל דכתיב בי' במעשר למען תלמד ליראה ודרשי' מיני' בספרי גדול מעשר שמביא לידי תלמוד כששוהה בירושלים והו"א דאשה דלאו בת לימוד היא ליתא בדיני מעשר להכי אצטריך לרבויי ע"כ ואם איתא כד' הש"א תקשי דאכתי אמאי אצטריך לרבויי אשה דהא היא ג"כ הויא בת לימוד מצות הנוהגת בהו ואין חשיבות בלימוד דאיש יותר מבלימוד דאשה דבאשה ג"כ איכא בירושלים מה שאין נוהג בהם אלא מדאמרי' דלמען תלמד שייך באיש טפי מבאשה כדאמרן עכ"ד. וכעת ראיתי בכתב סופר חיו"ד סי' קכ"ט שכ' נמי כן ליישב קושי' הש"א הנ"ל ועי' בשם ארי' חיו"ד סי' ל"ז מ"ש בטוב ליישב קושי' הש"א והאריך בזה וגם הוא לא ראה ד' החינוך הנ"ל שמבואר להדיא דנשים אינן חייבות במצות כתיבת ס"ת דמצות כתיבת ס"ת הוא כדי ללמוד וכיון דנשים פטורות מת"ת פטורות נמי ממצות כתיבת ס"ת שהרי לא הביאו ומה שהק' הש"א שם