יד אליעזר חלק ב קמב

בקונטרס מעלות המדות הל' מילה ובצל"ח הנדפס מחדש במנחות שם ובתפארת ישראל במנחות פ"י אות ע"ט ובכתב סופר חאו"ח סי' ל"ה ובעונג יו"ט חאו"ח סי' מ"ג ובבית הלוי ח"א סי' ובספר בן יהודא סי' כ"ט ובס' אבן הראשה סי' כ' מ"ש ליישב קושי' זו והאריכו בזה ומ"ש עוד בכתב שופר שם ובבן יהודא שם ליישב קושי' הצל"ח פסחים. ע"ב על הרמ"א משבת קל"ז גבי מי שהי' לו ב' תינוקת למול כו' והאריכו בזה יעוש"ה. ועי' במנ"ח מצוה ש"ב אות ב' מ"ש והאריך בזה

סעיף ד (ג) בהג"ה האם נאמנת. ומשמע דנאמנת אף לימול בשבת ואף דהוי אתחזק איסורא אפי"ה נאמנת וכן משמע מד' המחבר בסעי' שאח"ז והוא מד' הירושלמי רפ"ב דר"ה ופ"ג דיומא דע"א נאמן לומר שנולד בשבת ואף דהוי נגד אתחזק אי' והובא בחידושי רע"א לקמן סי' רס"ו וה"ה אשה נמי נאמנת. ועי' באשכול הל' מילה סי' ל"ה בנחל אשכול שם אות ז' מ"ש והאריך הרבה בזה ועי' בספרי דברי אליעזר סי' י"ג בדין עא"נ באיסורין מ"ש והארכתי הרבה בזה יעוש"ה

סימן רסג

סעיף ב (א) לא ימול. עי' בתשובות בית אפרים חיו"ד סי' נ"ז ובחתם סופר חיו"ד סי' רמ"ה ובאשכול הל' מילה סי' ל"ה בנחל אשכול שם ובתשובת הרי"מ חיו"ד שי' ט"ז ובשם ארי' חיו"ד סי' ל"א ובס' ציוני ח"ב ביו"ד סי' מ"ז מ"ש והאריכו בזה יעוש"ה

סעיף ג (ב) וגם אחותה. והוא מד' הרא"ש פהבע"י ועי' במקום שמואל בחידושי דינים שכ' דגם הרא"ש ס"ל דאין אחיות מחזקות רק בג' זימני כו' וכ' דכן הוא דעת הרי"ף והרמב"ם והטור שהשמיעו האי דינא דאחיות מחזקות גבי מילה כו' ומיישב בזה תמיהת הב"י על הרי"ף והרמב"ם והטור שהשמיטו כו' והאריך בזה ועי' בס' מלבושי יו"ט ח"ב ביו"ד סי' כ"ד מ"ש בזה ומ"ש להשיג על העצי ארזים באה"ע סי' ב' ס"ק ט"ו דנעלם ממנו ד' הרשב"א ביבמות כו' והאריך בזה ועי' בברית יעקב חיו"ד סי' ס"ד מ"ש והאריך בזה יעוש"ה

סימן רסד

סעיף א (א) הוא קודם. ומשמע דקודם אף לעבד ועי' בבאר יעקב מ"ש והאריך בזה ומ"ש כל ענין אשה יעוש"ה

(ב) בהג"ה מומר לערלות. עי' בחידושי רע"א מה שהק' מד' התוס' בע"ז כ"ז א' ד"ה א"ב כו' והניח בצ"ע וכן הק' בבאר יעקב דאמאי לא הזכירו ד' התוס' אלו והניח בצ"ע: (ג) קבל קנין. עי' בעצ"ל מ"ש בזה ופי' בספרי דמשק אליעזר סי' ר"א מ"ש בזה יעוש"ה

סעיף ה (ד) שאינם מעכבים. עי' בנחל איתן פ"ב מהל' מילה שכ' דעל ציצין שאינם מעכבים אינו חייב כרת כו' והאריך בזה יעוש"ה

סעיף ג (ה) החופה כו'. עי' פ"ת ס"ק י"ג שהביא בשם חמודי דניאל כו' שכ' דיש מוהלים שאינם חותכין רק מעט מעור הערלה ומתקנין זה ע"י הפריעה וצ"ע מנין להם וה דמשמע בש"ע דל"מ זה רק שצריך לחתוך כל העור עכ"ד. ועי' בחכ"א כלל קמ"ט סי' י"ז שהחמיר בזה וכ' ומזה הראה הרעה הגדולה מהמולים שאינם בקיאין וחותכין רק מיעוט מהבשר של ערלה והם ערלים מה"ת כו' עכ"ד ועי"ש בתשובה בסוף הס' מ"ש והאריך בזה. ופ' להחמיר דאם לא תתכן כל עור הערלה החופה העטרה לא נימול מה"ת וצריך לחזור למולן יעוש"ה. ועי' בס' ציוני ת"ב ביו"ד סי' נ"א שכ' דד' החכ"א אלו הם ד' אלקים חיים וכל הראשונים ס"ל כן והאריך הרבה בזה ופ' כן ועי' בס' אמרי יואב מבעל שערי בינה הנדפס מחדש בסוף הס' בתשובה שם מהגאב"ד דק"ק אונגוואר ובס' בן יהודא סי' ס"ד מ"ש והאריכו בזה ועי' בתשובת מהרי"מ סי' כ"א מ"ש על הש"ך ס"ק י"ב והאריך בזה ועי' בצ"צ סי' ר"א ר"ב מ"ש ע"ד החכ"א הנ"ל והאריך הרבה בזה ועי' בחתם סופר חיו"ד פי' רמ"ח ובח' ו' סי' ס"ד מ"ש והאריך בזה יעוש"ה

סימן רסה

סעיף ה (א) ב' תינוקת. עי' בברית אברהם חאו"ח סי י"ד בענין ב' מילות ביום א' ואחת מהם שלא בזמנה אם יש להקדים למול זה שנולד מקודם והאריך בזה. ופ' דצריך מקודם המילה שבזמנה וכ"פ בתשובת יד אלי' סי' מ"א הובא דבריו בפ"ת ס"ק ט' ובגליון מהרש"א לעיל סי' ר"ס ועי' בחסד לאברהם מהדו"ת חיו"ד סי' ס' שפ' דצריך להקדים מילה שלב"ז לאותו שזמנו היום משום דזה שזמנו היום אין בו איסור אם יאחר זמנה אח"כ ובלבד שיעשנה היום ואין בו רק משום דזריזין מקדימין למצות משא"כ זה שעבר זמנו כל מה שמאחר זמנו באי' כרת הוא וכמבואר בד' הרמב"ם והראב"ד פ"א מהל' מילה וחובה הוא להקדים לעשות דבר הבא לתקן האי' לעשות המצוה אף שהיא תדיר ומקודש כו' והאריך בזה יעוש"ה והיינו דלא כהב"א והיד אלי' הנ"ל

סימן רסו

סעיף ב (א) דוחה יו"ט. עי' בחידושי רע"א שהביא ד' הירושלמי פ"ב דר"ה ופ"ג דיומא דאם אמר ע"א שנולד בשבת מלין אותו על פיו ועי' באשכול הל' מילה סי' ל"ה שכ' וז"ל ויש להזהיר הנשים על הוצאת הראש חוץ לפרוזדור דכנולד דמי ומונין משעת הוצאתו אף יצא כולו בליל שלאחריו וסמכי' עלייהו למימהל בשבתא. ויש להזהירם כשנולד סמוך לשקיעה לראות אם עדין יום או אם נראו ג' כוכבים עכ"ל ומשמע מדבריו דס"ל דסמכי' על נשים לחלל שבת עפ"י עדותן שנולד בשבת. ועי' בנחל אשכול שם אות ז' שהביא ד' רשד"ם ורח"ש שכ' דאין לנשים נאמנות למול ע"פ בשבת וכ' דסברתם כיון דאין עא"נ באתחזק אי' ואין בידו כו' ושבת אתחזק אי' כמ"ש התוס' כריתות י"ז כו' והכי פסקי' ביו"ד סי' ר"א סעיף ד' כו' לכן אפי' רבות מעידות אין מחללין שבת וכ' ואני או' ודאי יולדות עצמה נאמנת באמרה שהמליטה בשבת לספור ז' מיום זה ומותרת לבעלה בשבת הבא מקרא דוספרה לה וכיון שמחזיקין שבת ליום ח' עפ"י דבורה. ודאי נמי לענין מילה בח' מחזיקין דאידי ואידי אי' כרת הוא כו'. וא"ל היולדת נאמנת לעצמה דומיא למ"ש בקידושין ע"ד נאמנת כל ז' לענין בכור ושאר נשים לא הא ליתא דלתוס' בגיטין ויבמות ילפי' מוספרה לה דכל עא"נ באיסורין אף אשה כמ"ש רש"י יבמות פ"ח כו' ואמרי' נדה י"ג החרשת ושוטה חברותי' בודקות וטובלות אותן ותמה על מהרי"ו בתשובה סי' כ"ה שרצה לחלק כן ומ"ש ראי' מתוס' עירובין נ"ט שכ' בתחומין דאו' אינן נאמנות על המדה מדרבנן וכ' התוס' אינן נאמנות בדאורייתא בדבר שאין בידם כלל ודאי כונתם בדבר שאין להם עסק כלל דאלת"ה תקשי הרי נאמנות על חלב ודם דאתחזק אי' וכן פי' רשב"א ורמב"ן בשיטמקו"ב כתובות ע"ב וכ' מיהו הפוס' חולין צ"ז כ' ניסת עפ"י סימנים כו' או ע"א שאמר מת