יד אליעזר חלק ב קלז

ולא המלכות בלבד אלא כל השררות וכל המנויין שבישראל ירושה לבנו ולבן בנו עד עולם עכ"ל ומד' הרמב"ם אלו למד הרמ"א דאף לענין הרבנות הדין כן וכמ"ש וכל המנויין שבישראל כו' וד' הרמב"ם אלו הם מד' הספרי פ' שופטים וז"ל הוא ובניו שאם מת בנו עומד תחתיו ואין לי אלא זה בלבד מנין לכל פרנסי ישראל שבניהם עומדים תחתיהם ת"ל בקרב ישראל כ"ש בקרב ישראל בנו עומד תחתיו עכ"ל הביאו הכ"מ והגהות מיי' שם גם הביאו ד' התו"כ ובנים גבי ובנים לא הי' להם כו'. עוד הביא הגהות מיי' שם ד' התו"כ גבי לכהן תחת אביו כו' בזמן שממלא מקומו של אביו הוא קודם לכל אדם ואם אינו ממלא מקומו של אביו יבא אחר ומשמש תחתיו עכ"ל. ועי' ברש"י ויקרא ט"ז פ' ל"ב שהביא ד' התו"כ אלו וכן הוא בתו"כ פ' צו גבי והכהן המשיח כו' ועי' בביאורי הגר"א ס"ק ל"ח שהביא ד' הגמ' כתובות ק"ג ב' שמעון בני כו'. ועי' עוד ברמב"ם פ"ד מהל' כלי המקדש הל' כ' שכ' וז"ל כשימות המלך או כה"ג או אחד משאר הממונים מעמידים תחתיו בנו או הראוי ליורשו וכל הקודם לנחלה קודם לשררות המת והוא שיהי' ממלא מקומו בחכמה או ביראה אע"פ שאינו כמותו בחכמה שנא' במלך הוא ובניו בקרב ישראל מלמד שהמלכות ירושה וה"ה לכל שררה שבקרב ישראל שהזוכה לה זוכה לעצמו ולזרעו עכ"ל ועי' בכ"מ שהביא ד' הספרי וד' התו"כ הנ"ל גבי ובנים לא הי' להם כו' וגם הביא ד' הגמ' כתובות ק"ג הנ"ל. ולכאורה קשה הא גבי כה"ג מבואר להדיא מד' התו"כ גבי לכהן תחת אביו דהבן קודם לכל אדם כו' ולמה צריך הרמב"ם למילף ממלך וצ"ל דהרמב"ם קאי על מ"ש או א' משאר הממונים כו' בזה צריך למילף ממלך דכתיב בקרב ישראל דדרשי' מה שהוא בקרב ישראל בנו עומד. תחתיו וכמבואר בספרי הנ"ל אבל לגבי כה"ג א"צ למילף ממלך אלא יליף מלכהן תחת אביו דכתיב גבי כה"ג גופי' וכמבואר בתו"כ הנ"ל ובהל' כ"א שם כ' הרמב"ם וז"ל משוח מלחמה אין בנו מתמנה תחתיו לעולם אלא הרי הוא כשאר הכהנים אם נמשח למלחמה נמשח ואם לא נמשח לא נמשח עכ"ל. והוא מד הברייתא ביומא ע"ג א' דקא' יכול יהא בנו של משוח מלחמה משמש תחתיו כו' ת"ל שבעת ימים ילבשם כו' אשר יבא אל אהל מועד והובא בכ"מ שם וצ"ל דהוי גזיה"כ התם מדכתיב אשר יבא אל אהל מועד כו' והתם גלי קרא אבל בכל המנוים ילפי' ממלך דבנו עומד תחתיו וכהספרי והרמב"ם הנ"ל והא דאצטריך קרא גבי כה"ג ולא ילפי' ממלך י"ל דאצטריך דאף בכה"ג מצוה לכתחלה שיהי' גדול בנוי ובחכמה כו' וא"כ הו"א דאם בנו אין לו כל המעלות האלו יהי' האחר הגדול ממנו קודם להכי אצטריך קרא גבי כה"ג דאפי"ה יש לבן דין קדימה אף שאין לו כל המעלות האלו ובאחר יש המעלות האלו אפי"ה יש לבנו דין קדימה כיון שהוא ממלא ביראה אע"פ שאינו ממלא בחכמה וכ"ש בשאר המעלות אפי"ה הוא קודם וכמ"ש הרמב"ם בהל' מלכים הנ"ל. עוד כ' הרמב"ם בהל' מלכים שם דאם הניח בן קטן משמרין לו המלוכה עד שיגדיל כו' ואח"ז סיים ולא המלכות בלבד כו' וכל המנויים שבישראל ירושה לבניו כו' עכ"ל ומשמע דקאי על כל מ"ש, למעלה אף על הא דהניח בן קטן כו' דאף בכל המנויים אם הניח בן קטן משמרין לו עד שיגדיל וה"ה לענין רבנות לפ"ד הרמ"א אם הניח בן קטן משמרין אותו עד שיגדיל כן הוא לדעת הרמב"ם הנ"ל. והנה הרשב"א בתשובה סי' ש' כ' וז"ל ועוד שאפי' לא הי' האב יכול לעמוד בשימושו אם הבן ראוי לכך כו' שורת הדין שיהי' הוא קודם לכל אדם כי לפ"מ שאני רואה ממנהג אותן המקומות הבנים מתמנים מדעת הציבור חזנים תחת אבותיהם כו' וכלל גדול אמרו ז"ל בכל עניני המנויים שאם הי' הבן ראוי הוא קודם לכל אדם ואפי' כה"ג אם הי' בנו ראוי כו' הבן קודם שנא' והכהן המשיח תחתיו מבניו כו' עכ"ל ולכאורה קשה דמ"ט תליא זה במנהגא כיון שדין תורה כך הוא ות מ"ט תליא בדעת הציבור כיון שכופין אותן ע"כ למנות הב תחת אביו ותו מאי אפי' כה"ג דקא' מאי רביתא דכה"ג בענין זה ומפ"ז משמע דס"ל להרשב"א דלא נאמר דבר זה דבנו קודם אלא דוקא במלך וכל הדומה לו ועי' בתוס' סוטה מ"א ב' ד"ה אותו שהביאו ד' הירושלמי שכ' כגון שומרי הרבים וגבאי צדקה וסופרי הדיינים ומכין ברצועות אבל כל מינויי קדושה אינן בכלל זה ומש"ה כ' הרשב"א דמינוי חזן תלוי במנהגא משום דזה הוי מינוי של מקדש דבזה אין בנו קודם מן הדין ותלוי רק במנהגא וגם ניחא נמי מה דכ' דתליא בדעת הציבור דבהא אין כופין מ הדין וגם נימא נמי מ"ש אפי' כה"ג שהוא מינוי של קודש טפי מחזן אפי"ה ממנים בנו תחתיו ומכ"ש חזן דאינו מינוי של קודש כ"כ דבנו קודם וא"כ משמע לכאורה מד' הרשב"א דלענין רבנות נמי כיון שהוא מינוי של קדושה אין בזה הדין דבנו קודם דלא כדמשמע מד' הרמב"ם והרמ"א הנ"ל. וכן ראיתי בחתם סופר חאו"ח סי' י"ב שכ' נמי לדייק כן מד' הרשב"א דס"ל דבמינוי של קדושה אין בהם דין של ירושה דבנו קודם והאריך בזה ופ' כן יעוש"ה. אבל באחת אינו ראי' מד' הרשב"א דס"ל דבמינוי של קדושה אין בהם הדין דבנו קודם די"ל דכונת הרשב"א הוא כמ"ש בשם ארי' חאו"ח סי' ז' לפמ"ש הרשב"א בתשובה אחרת הובא בב"י באו"ח סי' נ"ג ובסוף ס' כל בו שכ' וז"ל שחזן אין מסלקין אותו מאומנתו אא"כ נמצא בו פסול ויש ראיות לדבר ועוד דתנן מערבין בבית ישן מפני דרכי שלם מיהו כ' שבזמנו נהוג למנות אנשים על צרכי ציבור לזמן ובהגיע הזמן יצא אלו ונכנס אחרים תחתיהם כו' אפי' לא קבעו להם זמן סתמן כפירושן אחר שנהגו כן והמנהג כהלכה הוא כו'. וכ"כ הרמ"א כאן דבמקום שיש מנהג לקבל רב על זמן קצוב כו' והוא מד' הרשב"א אלו וזהו כונות הרשב"א בתשובה הנ"ל שכ' שמנהג אותן מקומות שהבנים מתמנים מדעת הציבור דאתי לאפוקי ממקומות שנהגו שהתמנות רק לזמן ובכה"ג ודאי אין הבנים נכנסים תחתיהם וא"כ ד' הרשב"א נכונים כו' כיון שהם בעצמם רק לזמן ולא לאחוזת עולם ובזה כ' שפיר דגם דינא הכי הוא בכל המנויים עכ"ד, ולפמ"ש לעיל דמש"ה אצטריך קרא לגבי כה"ג אף שאין בו כל המעלות דהיינו שיהא גדול מאחיו בנוי כו' נמי ניחא ד' הרשב"א הנ"ל מ"ש ואפי' כה"ג אע"פ שאין בבנו כל המעלות. וכן ראיתי בס' ברכת רצ"ה סי' ק"י שכ' נמי כן לדחות ד' החתם סופר הנ"ל וא"כ שפיר י"ל דאף הרשב"א ס"ל דאף במינויי של קדושה יש בהם דין ירושה דבנו קודם וכדמשמע מד' הרמב"ם והרמ"א. ומ"ש שם החתם סופר והוכיח דגבי מינוי של קדושה אין בנו קודם מדאצטריך קרא לגבי כה"ג לכהן תחת אביו דבנו קם תחתיו כבר כתבתי לעיל דאין זה הוכחה ועי' בשם ארי' שם מ"ש לדחות הוכחה זו והאריך בזה. ומ"ש עוד החתם סופר שם להוכיח מהא דאצטריך מיעוט גבי משוח מלחמה כו' כבר כ' דגם זה אינו הוכחה דהתם הוי גזיה"כ מדכתיב אשר יבא אל אהל מועד כו' והתם גלי קרא וכ"כ בשם ארי' שם לדחות ראי' החתם סופר ועוד כ' שם לדחות ראי' זו ועי' בברכת רצ"ה שם ובהגהות מלחמת ארי' שם מ"ש לדחות הוכחות החתם סופר והאריכו בזה. ועי"ש עוד בשם ארי' מ"ש לדחות ראי' החתם סופר מהמדרש פ' פנחס גבי יפקוד אלקי הרוחות כו' והאריך בזה. עוד הביא החתם סופר שם ד' המהרשד"ם חיו"ד סי' פ"ה הובא שם במג"א סי' נ"ג ס"ק ל"ג שכ' דבכל מינוי התורה והוראה והרבנות אינו בירושה וכ' שם דהרשב"א הנ"ל מודה בזה דאינו בירושה והביא ראי' מהא דאמרי' ביומא ג' כתרים הן כתר מלכות וכתר כהונה מורישים לבניהם אבל כתר תורה מונח בקרן זויות וכל הרוצה ליטול יבא ויטול כו' הנה מ"ש דהרשב"א מודה כו' והיינו דס"ל כהחתם סופר