יד אליעזר חלק ב קלה

סימן רמא

סעיף א (א) המקלל לאביו. עי' במנחת חינוך מצוה מ"ח מ"ש בענין מכה או"א וכ' דנ' דחם היתה הכאה מדעת האב אינו עובר והאריך בזה, ועי' במהר"ם שיק מצוה מ"ח שהשיג עליו וכ' דאין מועיל כזה דעת ורצון האף דהוקשו כבודם לכבוד המקום כו' והאריך בזה. וסיים דלהכותו ולקללו אין ביד האב למחול כו' עכ"ד. ועי' עוד במנ"ח מצוה ר"ם מ"ש לענין מקלל או"א והאריך בזה ובאות י"א שם הק' דל"ל להגמ' לרבות מקלל לאח"מ או"א מאביו ואמו קלל או מפ' ומקלל כו' הא על אביו בלא ריבוי ידעי' דחייב לאח"מ דאי אמרי' דאינו חייב לאח"מ דגבי אב צריך ג"כ במקיים שבעמך א"כ גם המקלל אביו טרפה פטור כו' איך כתבה התורה דמקלל אביו חייב סקילה יתעורר קושי' הש"ס בחולין דלמא לאו אביו הוא ואי דאזלי' בת"ר הא מבואר בחולין גבי אין לוקחים ביצים מן הנכרים כו' והק' ניזל בת"ר ותי' הר"ן דלא אזלי' בת"ר דאיכא כא ב' מיעוטים כו'. ועי' כו"פ גבי עגלים הנקחים מהעכו"ם כו' דמתרץ עפ"ד הר"ן כו' א"כ האיך חייב במקלל אביו הא הוי ב' מיעוטי דלמא לאו אביו הוא ודלמא טרפה אע"כ דחייב אף על אביו טרפה ולא דרשי' במקיים בעמך א"כ ל"ל קרא לרבות לאח"מ ותי' בתי' הב' דאין ענין לד' הר"ן דשם גבי עופות יש אלף עופות בעולם ומהם רוב טהורים ת"ר עופות אבל באמת מהטהורים ההם אפשר יש ב' מאות טריפות א"כ הטריפות והטמאים אפשר דהוי רוב נגר הטהורים ועכ"פ מחצה ע"מ אבל כאן ל"ש זה ועל כל מיעוט איכא רוב שלו שדוחה המיעוט כו' מ"מ נ"ל ברור דהמקלל חבירו טרפה פטור כו' עכ"ד. וכבר קדמו הברית אברהם חאה"ע סי' ס"ה וסי' ע"ו בסברא זו דל"א סמוך מיעוטא למיעוטא אלא היכא דהמיעוטים הם מענין אחד משא"כ היכא דכל מיעוט איכא נגדו רוב ליכא שום ס' דכל מיעוט כמאן דליתא דמי כו' והאריך בזה. ולא ראה המנ"ח ד' הב"א אלו שכבר הקדימו בזה ובלא"ה לק"מ קושי' הנ"ל לפמ"ש הרשב"א ביבמות קי"ט א' ד"ה אלא דל"א סמוך מיעוטא למיעוטא אלא דוקא מיעוט שאתה מסלקו מן הרוב כמפילות בזה ראוי להצטרף אבל מיעוטו שעומד כנגד הרוב אינו ראוי להצטרף וכ"כ הנ"י שם וא"כ לק"מ דהתם המיעוט דלמא אביו טרפה עומד כנגד הרוב ול"א בכה"ג סמוך מיעוטא למיעוטא. ועוד יש ליישב קושי' הנ"ל די"ל דהיכא דאיכא רוב וחזקה ל"א סמוך מיעוטא למיעוטא והכא איכא רוב דרוב בעילות הולכים אחר הבעל וגם איכא חזקה דמעמידין האם בחזקת צדקת ול"א בכה"ג סמוך מיעוטא למיעוטא ועי' בס' עדות ביהוסף סי' ו' שכ' נמי כן דהיכא דאיכא רוב וחזקה ל"א סמוך מיעוטא למיעוטא ומיושב בזה כחה קושי' והאריך הרבה בזה יעוש"ה. ועוד יש ליישב קושי' הנ"ל לפמ"ש בהפלאה בספ"ק דכתובות ד"ה לא צריכא דהא דאמרי' אין הולכין בממון אחה"ר היינו דוקא היכא דהרוב לא מהני רק לענין ממון כו'. אבל היכא דהוחזק כבר הרוב לענין איסור ולשאר מילי מהני נמי לענין ממון ומיושב בזה כמה קושי' והבאתי דבריו בספרי דמשק אליעזר סי' ל' ס"ק י' והארכתי בזה יעוש"ה. וא"כ ה"נ הרוב דאינו טרפה הוחזק לענין שאר דברים מהני נמי לענין מקלל ול"א בכה"ג סמוך מיעוטא למיעוטא ולק"מ קושי' המנ"ח הנ"ל וכ"כ בעדות ביהוסף שם סי' כ"ה דברוב שכבר הוחזק ל"א סמוך מיעוטא למיעוטא והאריך בזה. ועי' בספרי דברי אליעזר סי' י"ז ס"ק כ"ב מ"ש לענין הא דסמוך מיעוטא למיעוטא והבאתי שם ד' הראש אפרים ב"ח החשובות סי' ב' דס"ל נמי כהברית אברהם הנ"ל דבב' ענינים ל"א סמוך מיעוטא למיעוטא ומפ"ז השיג על הפלתי סי' ט"ו והארכתי בזה יעוש"ה ועי"ש עוד במנ"ח בקונטרס קומץ מנחה ובמהר"ם שיק מצוה ר"ס ובמעין החכמה ט"ו א' ונ"ט א' מ"ש והאריכו בזה

סימן רמב

סעיף ד (א) לפני רבו. עי' במהום שמואל בחידושי דינים ובמנ"ח מצוה רנ"ז מ"ש והאריכו בזה יעוש"ה

סעיף טו (ב) בהג"ה ר' מורי. עי' ביד אברהם שכ' דאף ר' פלוני שרי כו' ועוד נ' דה"ה באב שרי ובזה א"ש הא דבברכות ה' א' ומ"ח א' דאחר ר' אבא ברי' דרחב"א כו' ולמ"ש א"ש וא"צ להגיה בשום מקום עכ"ד. וכ"כ בהגהות מצפה איתן שלו בברכות שם ובאמת מבואר לעיל סי' ר"מ סעי' ב' דלא כדבריו שכ' המחבר שם דלא יקראנו בשתו לא בחייו ולא במותו אלא או' אבא מורי והיא מד' הרמב"ם פ"ו מהל' מחרים הל' ג' הרי שס"ל דצ"ל אבא מורי ומשמע דאף אם או' אבא מורי אסור להזכיר שמו וע"כ דצריך להגיה שם הכי אמר אבא אמר ר"י ועי' לעיל סי' ר"מ ס"ק ד' מ"ש להקשות על הביאורי הגר"א ס"ק ל"ו מד' המחבר והרמב"ם הנ"ל יעוש"ה

(ג) פלוני. עי' ש"ך ס"ק כ"ד שכ' דדוקא שלא בפניו כו' אבל בפניו אין להזכיר שמו כלל רק יש לקרותו רבי עכ"ד. ועי' בפר"ח בליקוטים שהשיג על הש"ך מדכתיב אדוני משה כלאם הובא דבריו בחידושי רע"א ועי' בכ"מ פ"ה מהל' ח"ת הל' ה' שהביא ד' רש"י בסנהדרין ק' א' שאו' פלוני ואינו או' מורי ור' פלוני ומקרא מסייע דקא' יהושע אדוני משה עכ"ד. הרי וס"ל כהפר"ח דאף בפניו דהא גבי יהושע הוי בפניו ולא ראה הש"ך ד' הכ"מ אלו. וכן ראיתי בברכ"י שכ' על הש"ך דאשתמיטתי' ד' הכ"מ וכן מוכח מד' הספרי פ' דברים שהביא רש"י שם בפ' ותענו אותי הל"ל משה רבינו כו' הובא בביאורי הגר"א ס"ק ל"ו והביא ראי' מזה להרמ"א הנ"ל והתם הוה בפניו ומוכח דאף בפניו מותר ועי' במנ"ח מצוה רנ"ז אות ג' מה שהק' ע"ז מפ' מטות גבי גיעולי מדין כו' ומ"ש ליישב ועי' בקובץ על הרמב"ם שכ' ע"ד הש"ך דהדין דין אמת שלא מצינו בשום מקום בבלי וירושלמי שקראו התלמידים לרבם בשמם בכה"ג שאו' מארי ש"מ דנהגו התלמידים סלסול ברבותם בדורות אחרונים שראו שנתמעט ח"ו כבוד הרבנים וחששו חששא רחוקה דלמא גייז לדבורו ומשום הנכנסין הפליגו בכבודם לאסור לקרותם בשם אפי' באו' מארי והין ראי' מדורו של משה ודומיהם עכ"ד. ולפ"ד מיושב קושי' הנ"ל מהא דאדוני משה כלאם ומהא דספרי ומהא דגיעולי מדין הנ"ל דשאני דורו של משה. ועי' במהר"ם שיק מצוה רנ"ח מ"ש ליישב הקושי' מהא דאדוני משה דהיכא דשם עצמו של רבו הוא שם המורה על חשיבות וכן אם התם צריך לענינו של אותו הזכרה בכה"ג נ' דגם הש"ך מודה דאפי' בפניו כשמזכיר מורי או אדוני רשאי להזכיר בשמו כיון שצריך לאותו השם והביא ד' רבו הגאון בעל מתם סופר שכ' דשמו של משה בגימטריא של שדי והביא בשם כתבי האר"י ז"ל דשמו עם הכולל בגימטריא צנור שמשה הי' כצנור שעל ידו נשפע השפע על כל ישראל ובפרט בענין הנבואה שצוה ה' לאסוף ע' זקנים שנא' ודברתי עמך ואצלתי עליהם עכ"פ הוא הי' הצנור להשפיע עליהם הרוח והי'