יד אליעזר חלק ב קכח

הי"ל דהתוס' ס"ל דמתני' היא אליבא דכ"ע משום דה"ל מצוה טכ"ע כו' אך קשה שהרי אשכחן סתמא אחרינא דל"ל כולל בפ' אלו הן הלוקין כ"ב א' אמתני' דקתני יש חורש תלם א' כו' וליחשב נמי כגון דאמר שבועה שלא אחרוש בין ביו"ט בין בחול ומסיק אלא האי תנא אי' כולל ל"ל וא"כ נימא דסתמא דגה"נ אתיא כסתמא דמכות עכקוש"י. ונראה ליישב לפמ"ש התוס' בחולין מ"ג א' ד"ה והא וז"ל ואי משום שהאחרון הוא עיקר במקום שיש סדר למשנה כגון בחדא מסכת עכ"ל הרי שס"ל להתוס' דהיכא דיש סדר למשנה אמרי' דסתמא אחרונה היא העיקר והכ"מ פ"ט מהל' רוצח כ' דבתרי סדרי יש סדר למשנה ות"כ העיקר כמתני' דכריתות הנ"ל דהיא סתמא אחרונה ואמרי' דר' הדר בי' מהך סתמא דמכות וסתם כההיא דכריתות ומשנה לא זזה ממקומה וכדאמרי' בשבועות ד' א' ושפיר ד' התוס' ולק"מ קושי' השעה"מ. וכן ראיתי בנר תמיד בכריתות שם שכ' נמי כן ליישב קושי' זו והאריך בזה. אבל באמת ז"א דהא התוס' בשבת פ"א ב' ד"ה והאמר לא ס"ל כהכ"מ הנ"ל שכ' וז"ל וא"ת והא בהגוזל קמא ק"ב א' ובע"ז ז' א' אמר בתרי מסכתות אין סדר למשנה והכא סתם בנזיר ופלוגתא בפ"ב דביצה כ"ג ב' ר' יהודא או' כל הכלים אין נגררין חוץ מן העגלה שכובשת ואין הל' כסתם דשמא סתם ואח"כ מחלוקת היא עכ"ל וכן הק' התוס' ביבמות מ"ב ב' ד"ה סתם ומאי קושיא דהא הוי תרי סדרי דנזיר הוא בסדר נשים וביצה הוא בסדר מועד א"ו דס"ל להתוס' דאף בב' סדרי אין סדר למשנה דלא כהכ"מ הנ"ל ומש"ה מקשו שפיר. וכ"כ בתיו"ט פ"ט דסוטה משנה א' ומר' התוס' הנ"ל משמע דס"ל דאפי' בב' סדרי אין סדר למשנה וכ' שכן הוא דעת הרי"ף והרא"ש כמ"ש בספ"ק דקידושין וגם הביא תשובת מהר"ם מרוטינבורג דס"ל דאפי' בב' סדרי אין סדר למשנה. ועי' במהרי"ט בחידושיו לקידושין מ"ו א' גבי התקדשי לי בתמרה כו' דס"ל נמי דאף בב' סדרי אין סדר למשנה אך מד' התוס' פסחים כ"ז ב' ד"ה אין מוכת דס"ל כהכ"מ דבב' סדרי יש סדר למשנה שכ' וז"ל נ' דהל' כר"י וסתם לן תנא כותי' בפ"ב דתמורה ל"ג ב' עכ"ל והא פסחים ותמורה הוי ב' סדרי ואין סדר למשנה ודלמא הוי סתם ואח"כ מחלוקת ואין הל' כסתם א"ו מוכח דס"ל להתוס' דבב' סדרי יש סדר למשנה כהכ"מ הנ"ל. וכן ראיתי בשעה"מ פ"ה מהל' אישות הל' כ"ו שהביא ד' המקד"ק פ"ב מהל' חמץ שכ' להוכיח מד' התוס' פסחים ס"ל כהכ"מ והאריך בזה ולפ"ד פליגי התוס' פסחים ע"ד התוס' בשבת ויבמות הנ"ל וא"כ י"ל דהתוס' חולין הנ"ל ס"ל כהתוס' פסחים דבב' סדרי יש סדר למשנה ובהכ"מ הנ"ל. וכעת ראיתי בכפ"ת סוכה ל"ז א' ד"ה כל שכ' דמהתוס' והתוס' פסחים הנ"ל מוכח דס"ל כהכ"מ דבב' סדרי יש סדר למשנה והיינו כהמקד"ק הנ"ל וכ' נמי דהתוס' פסחים וסוכה פליגי על התוס' שבת ויבמות וא"כ שפיר י"ל דהתוס' חולין ס"ל כהתוס' פסחים הנ"ל ומיושב שפיר קושי' השעה"מ ועי"ש עוד בכפ"ת שהביא ד' הרא"ש בפ' כ"ש שם שכ' דיש פוס' כר"י משום דסתם לן תנא כותי' בסוף תמורה והגאונים פ' כחכמים כו' אלמא דבהך מלתא אם בב' סדרי יש סדר למשנה הוי פלוגתא דרבוותא כו' ומ"ש ע"ד הכ"מ והאריך בזה. ועי"ש עוד בתיו"ט ובספ"ק דקדושין ובפ"ב שם מ"ב ובתמורה פ"ז מ"ז ובפ"ב דכריתות מ"ג ובשעה"מ שם ובנר תמיד שם ובמג"א סי' תפ"ט ס"ק י"ו ובהמקנה בקידושין נ"ד ב' וביד מלאכי כללי הא' אות ע' ובמלא הרועים אות ש' ענין סתם ואח"כ מחלוקת סי' י"ט מ"ש בענין זה אי בב' סדרי יש סדר למשנה והאריכו בזה יעוש"ה ואכ"מ להאריך בזה. ועי"ש עוד בנר תמיד מ"ש ליישב קושי' הנ"ל דכונת הגמ' במכות דקא' האי תנא תי' כולל ל"ל היינו הא דת' לאוין כ"ע מודו אבל בכולל פלוגתא מש"ה לא תני וכן צ"ל בשבועות כ"ה כו' וכיון דבמכות אין סתם מפורש בהדיא ניחא לתוס' לומר סתמא דנה"ג דכריתות עכ"ד. ובאמת בלא"ה לק"מ קושי' הנ"ל לפמ"ש הריטב"א במכות שם דהא דקא' הגמ' האי תנא אי' כולל ל"ל היינו דל"ל אי' כולל הבא ע"י עצמו כו' וא"כ באי' הבא מאליו ס"ל נמי להאי תנא אי' כולל כמו מתני' דכריתות הנ"ל ושפיר ד' התוס' חולין ולק"מ קושי' הנ"ל. ועי' בחקרי הלכות שם סי' ט"ז שכ' ליישב קושי' הנ"ל עפ"ד הר"ן בשבועות כ' שהביא ד' הרז"ה שחולק ע"ד רש"י שם וס"ל דנדרים אינו חל ע"ד מצוה ורק לבטל ולא לקיים והביא ראי' מהא דמכות הנ"ל דמשני האי תנא אי' כולל ל"ל אכתי תקשי לחשוב נמי כגון דאמר קונם שלא אחרוש ביו"ט דחל אפי' בלא כולל ודחה הר"ן ראי' זו דכמו שלא חי' הגמ' כלום על כל קושי' האמוראים מקודם ועכצ"ל תני ושייר כ"כ נימא בקושי' זו דקונם והא דדחיק בגמ' לתרץ קושי' דשבועה הוי רק משום יגדיל תורה ויאדיר אבל אין אנו צריכין לזה עכ"ל, ולפ"ד לק"מ די"ל דהגמ' בחולין לא ס"ל כאוקימתא דמכות דהתנא ל"ל כולל דבאמת אין אנו צריכין לזה וכמ"ש הר"ן כו' והביא דברי הנו"ב מהדו"ת חאו"ח סי' קי"ו שהק' קושי' הרז"ה מהא דמכות וכ' עליו דנעלם ממנו ד' הרז"ה והר"ן הנ"ל וכ' דד' הר"ן הוא דוחק ואין משמעות הסוגיא הכי והביא בשם חכם א' דבר נחמד בד' הגמ' שם דמה דעד עתה לא אכפת לי' להגמ' לתרץ כל הקושי' אמוראים דלחשוב עוד לאוי צא וחשוב כל הני קושי' האמוראים לבד קושי' ר"ז ח' הם במספרים ושפיר איכא למימר תני ושייר דמה דתני במתני' בהדיא הוא רק ח' לאוין ואפשר לומר דשייר עד ח' רק אחר שהק' עוד קושי' ס' דלחשוב שבועה אז אי לא נתרץ לה יחזרו כל הני ח' למקומן דתו ל"ל תני ושייר דהוי פרוץ מרובה על העמוד וכמ"ש הנו"ב מהדו"ת חיו"ד סי' ר"ה דל"ש לומר תני ושייר אם ישייר יוחר ממה דתני בהדיא וע"כ אתר שהק' קושי' ס' הוכרח לתרץ דהאי תנא אי' כולל ל"ל וכ' דא"כ הדר הקושי' דלחשוב קונם וא"א תני ושייר וכ' ליישב והאריך בזה וגם הק' ע"ד הנו"ב וכ' להוכיח דאף היכא דשייר יותר מאשר תני שייך תני ושייר ואח"כ דחה ד' החכם דנ' דס"ל דמה דפריך שם רב הושעיא דלחשוב נמי הזורע בנחל איתן ואורחי' מהכא אשר לא יעבד ולא יזרע ב' מלקות נינהו כו' ובאמת אין הדבר כן והזורע בנחל איתן אינו לוקה אלא חדא וכמ"ש בשעה"מ פ"י מהל' רוצח וכיון שכן הלא בצירוף הקושי' של ר"ז ליכא אלא ת' לאוין דלא תני והמה בשנה כמו השיעור דתני במתני' והיכא דלא שייר יותר מאשר תני גם לד' הנו"ב שייך לומר תני ושייר עכ"ד. ובאמת אין זה השגה ע"ד החכם דאין כונת החכם הנ"ל על הזורע בנ"א דחייב ב' מלקות רק דכונת החכם הוא על החורש בעצי אשרה דבזה לוקה ב' משום לא ידבק כו' ומשום לא תביא תועבה כו' וכן ראיתי בשם ארי' חיו"ד סי' ס"ב שכ' נמי בכונת הגמ' כד' החכם עפ"ד הנו"ב דסי' ר"ה וכ' נמי בכונת הגמ' על החורש בעצי אשרה לוקה ב' ולא על הזורע בנ"א דבזה אינו לוקה אלא חדא והביא ד' השעה"מ וזהו נמי כונת הסכם ושפיר ד' החכם הנ"ל וכ' שם הש"א נמי ליישב קושי' השעה"מ הנ"ל עפ"ד הר"ן הנ"ל וכ' נמי הנו"ב על דלא ראה ד' הר"ן והיינו כהחקרי הלכות הנ"ל והק' ע"ד הפוס' חולין מהא דאיתא שם ק"ג א' אכל אבמה"ח כו' וכ' ליישב והאריך בזה יעוש"ה:

ח) והנה במכות שם ובפסחים מ"ז ב' איתא המבשל גה"נ בחלב ביו"ט ואכלו לוקה ה' לוקה ומשום מבשל גיד ביו"ט ומשום אוכל גיד ומשום מבשל בב"ח ומשום אוכל בב"ת ומשום הבערה. והק' הצל"ח אמאי לא תני המבשל כו' ביוה"כ ואכלו לוקה שש משום בישול ביוה"כ ומשום ביעור ביוה"כ ומשום אוכל ביוה"כ ותי' דביוה"כ אינו חייב משום בב"ח שהרי היום הוא שנעשה בב"ח ואין אי' בב"ח חע"א יוה"כ הן לדעת התוס' תולין ק"א דאיה"נ לאו אי' מוסיף הוא וגם הרמב"ם ובפי' המשנה פ"ג דכריתות אף דס"ל דהנאה אי' מוסיף הוא כ' דבב"ח ביון שאינו חל אינו אסבה"נ וא"כ ג"כ אינו אלא ה' עכ"ד ועי' בבאר אברהם שם שהשיג עליו וכ' דודאי אי' אכילה דבב"ח מצי