יד אליעזר חלק ב קכו

לגבי בעלה אתוסף אי' לכל העולם והביא דכן הק' התיו"ט וכ' ליישב והאריך בזה וכ"כ בתוס' רע"א במשניות שם אות ע' ובדרו"ח מערכה ט"ז ובנימוקי הגרי"ב שם ליישב כן עוד כ' שם להסתפק בנשבע שלא יאכל פירות אלו וכיוצא והי' פירות אלו של הקדש או של נטע רבעי דקמ"ל דאין שבועה תלה כו' לכשיפדה אותם מיד גזבר מי אמרי' דחלה שבועה עליו כו' וכ' להוכיח מד' התוס' הנ"ל דאין שבועה חלה עליו והאריך בזה וכ"כ בתוס' רע"א שם. ועי' בפה"ב שם ענף ג' מ"ש והאריך בזה עוד הק' השעה"מ שם לר"ל דס"ל בשבועות כ"ד א' דבאי' הבא ע"י עצמו לכ"ע ל"א כולל מה יענה למתני' דנטולה אני מן היהודים דאי' הבא ע"י עצמו הוא עכקוש"י ונ"ל ליישב לפמ"ש התוס' בשבועות שם ד"ה באי' וז"ל וא"ת והא נמי איתא בהדיא במשנה דאייתי לקמן יש אוכל אכילה אחת כו' וקחשיב מוקדשין אע"ג דאי' הבא מעצמו הוא וכן האוכל גה"נ של עולה כו' וי"ל דהכא באי' הבא מעצמו על עצמו קא' דלא אמרי' אבל מוקדשין שאסורין על כל העולם אמרי' עכ"ל וא"כ בנטולה אני מן היהודים שהוא אי' על כל העולם שפיר אמרי' כולל אף דהוי אי' הבא מעצמו וכמו במוקדשין ולק"מ קושי' השעה"מ הנ"ל. וכן ראיתי בא"מ שם סי' י"ב שהק' נמי קושי' זו ולא הביא ד' השעה"מ שכבר הקדימו בקושי' זו וכ' נמי ליישב עפ"ד התוס' הנ"ל אך אח"כ דחה זה עפ"ד הב"י לעיל סי' רל"ד כו' והאריך בזה ואח"כ כ' ליישב קושי' התוס' הנ"ל והאריך בזה וגם כ' ליישב קושי' התיו"ט הנ"ל כעין תי' של השעה"מ והתוס' רע"א והנימוקי הגרי"ב ועי' בהפלאה בסוף הס' בחידושים של בנו על נדרים פ"ד א' ד"ה אימא מ"ש ליישב קושי' התוס' הנ"ל והאריך בזה. ועי' בברוך טעם שם דין ו' מ"ש ע"ד השעה"מ הנ"ל וכ' דסותר ד"ע מהא דכ' בפ"ו מהל' שבועות הל' י"ח כו' ומ"ש בד' התוס' הנ"ל והאריך הרבה בזה יעוש"ה. עוד הק' השעה"מ בהל' מכ"א שם לר"ל הנ"ל ממתני' דמכות כ"א ב' יש חורש תלם א' כו' וכהן ונזיר בביה"ט כו' והרי נזיר אי' הבא מעצמו הוא ואפי"ה אמרי' אי' כולל והניח בצ"ע. ועי' בטעה"מ שם מ"ש ליישב ואח"כ דחה זה מד' התוס' שם ד"ה באי' כו' ומ"ש ע"ד המהרש"א שם ועי' במצפה איתן בשבועות שם מ"ש ליישב קושי' זו עפ"ד הש"א סי' ס' והאריך בזה ועי' בישוי"ע באו"ת סי' תפ"ה ס"ק א' שהק' נמי קושי' זו וכ' כהש"א דגבי נזיר גלי קרא דחל ע"א כהונה דקדם וכ' ליישב בזה עוד קושי' כו' דהא בנזיר והוא בביה"ט יש עוד לאו דלא יחל דברו ובזה א"ש דבאמת הי' מהראוי שלא יחול כלל אי' נזירות על אי' טומאת כהן אלא דגלי קרא והיינו לענין אי' נזירות אבל בלאו דלא יחל שפיר דומה לשאר שבועות דלר"ש אינו חל בנשבע לקיים המצוה אף בכולל וכיון דהאי תנא ל"ל כולל לא חייל אי' לא יחל ע"א טומאה דכהן עכ"ד. ועי' בשעה"מ שהק' נמי כקושי' הש"א סי' ס' וע' בטעה"מ מ"ש להשיג על החי' של הש"א שם שכ' דמשכחת לה בב"א כו' ומ"ש ליישב קושי' הש"א והאריך בזה ועי"ש עוד בטעה"מ פי"ד הל' י"ז מ"ש ליישב והאריך בזה ועי' בא"מ שם סי' ט"ו ובמנחת חינוך שם מ"ש והאריכו בזה ועי"ש עוד בשעה"מ שהביא ד' התוס' פד"א ל"ג ב' ד"ה אמר דס"ל דהא דאמרי' התורה אמרה יבא אי' נבלה כו' אינו אלא אליבא דמאן דס"ל אחע"א באי' כולל אבל אליבא דר"ש דל"ל אחע"א. כלל אלא באי' ב"א ל"ל האי דרשא כו' ושלא כד' ה"ה שכ' דדין זה אפי' מאן דל"ל אי' מוסיף מדכתיב וחלב נבלה כו' דגזיה"כ הוא כו' והק' על התוס' מפגה"נ ק"ג א' כו' ועוד הק' על התוס' והאריך בזה ועי' בנר תמיד שם כ"ג א' ובפה"ב שם ענף י' ובתשובת רע"א סי' ק"ע מ"ש והאריכו בזה יעוש"ה. ועי' באו"ת פסחים כ"א ב' הק' בהא דאמרי' התורה אמרה יבא אי' נבלה ויחול ע"א חלב כו' לר"י אליבא דריה"ג דס"ל ביומא ל"ו ב' דאין לוקין על לאו דנבלה וטריפה משום דהוי לאו הנל"ע א"כ מאי נפ"מ אי לאו דנבלה וטרפה ח"ע חלב או לא כו' וכ"כ התוס' ב"מ ס"א א' ד"ה לעבור דהיכא דליכא מלקות ל"ל דאתי ללאו יתירא עכקוש"י והאריך בזה ליישב ועי' בברית אברהם חיו"ד סי' כ"ז שכ' ליישב דיש למצוא נפ"מ באחזו בולמוס דמאכילין אותו הקל הקל תחלה ויש לפנינו חלב מבהמה כשירה וחלב מנבילה דכיון דחל אי' נבלה על חלב מאכילין אותו חלב מן הכשרה ולא חלב נבלה הא ל"ה מאכילין אותו ממה שירצה עכ"ד. ודבריו תמוהין דהא אפי' אי לא גלי קרא דאי' נבלה חע"א תלב והוי אמרי' דא"א נבלה ח"ע חלב משום דא"א תע"א מ"מ כיון דחל לענין לקוברו בין רשעים גמורים וכמ"ש לעיל וא"כ בודאי דמאכילין אותו חלב בהמה כשרה משום דחלב נבלה יש עליו אי' נבלה לענין לקברו בין רשעים גמורים. וכן ראיתי בס' מלבושי יו"ט ח"ב שם סי' ו' שהק' כן על הב"א וכ' ליישב קושי' הנ"ל דיש נפ"מ אם יש לפניו כזית מנבלה וכזית מחלב נבלה וצריך להאכילו למי שאחזו בולמוס כזית א' דאם נאמר דלא ח"א נבלה על תלב א"כ צריך להאכילו ח"ז מהחלב וח"ז מהנבלה כו' אבל עתה דגלי קרא דחל אי' נבלה ע"א חלב בודאי דמאכילין אותו כל הכזית מהנבלה ולא מחלב של נבלה כלל והביא ראי' מזה להנו"ב מהדו"ק חאו"ח סי' ל"ו דהא דאי' הב' מתלי תלי וקאי דוקא היכא דאי' הא' הותר לגמרי אבל היכא דידחה אי' הא' היינו מטעם סכ"נ לא אתא אי' הב' וחל עליו ולא כא"מ סי' י"ב שכ' דבכל אופן שנדחה אי' הא' אתי אי' הב' וחל עליו כו' דאי כדבריו א"א לומר כמ"ש דהא אפי' אי לא גלי קרא דחל אי' נבלה ע"א חלב הוי מאכילין אותו מנבלה ולא ת"ז מנבלה וח"ז חלב נבלה משום דכיון דנדחה אי' חלב מח"ז חלב נבלה מטעם סכ"נ א"כ ממילא חל עליו אי' נבלה ויצטרף לח"ז נבלה וכיון שגם אם נאכילהו ח"ז חלב נבלה וח"ז נבלה יעבור על לאו דנבלה א"כ בודאי מאכילין אותו כל הכזית מנבלה כדי שלא יעבור גם ע"א חלב אף שאי' חלב אינו אלא ח"ז בלבד מ"מ הא אי' תורה יש בו לבד הלאו דנבלה כו' והאריך בזה יעוש"ה. ועוד יש ליישב קושי' הנ"ל דלא כ' התוס' כן בב"מ אלא דניחא לי' להגמ' טפי לאוקמי בכובש ש"ש דאיכא מלקות מלאוקמי דאתי בגזל ולעבור עליו בב' לאוין בלא מלקות אבל ודאי היכא דא"א לומר בע"א לאוקמי במלקות ודאי שפיר מצינו למימר דאחי לאפושי לאוין בלא מלקות לאי' לאו בעלמא וכדאמר בהא דיבמות ל"ג הנ"ל דאתי לאי' לאוין ונפ"מ לקוברו בין רשעים גמורים וכן מצינו בחגיגה ו' א' דפריך הגמ' בהא דנותר ואימא לעבור בב' לאוין אף דנותר הוי לאו הנל"ע וליכא מלקות ואפי"ה פריך הגמ' ואימא לעבור בב' לאוין. ובזה יש ליישב קושי' המהר"ם שיף בב"מ שם שהק' דד' התוס' סתרי אהדדי מהא דכ' בב"מ ה' ב' ד"ה בלא וז"ל וא"ת ח"ל מלא תחמוד וי"ל לעבור עליו בב' לאוין ולפמ"ש ניחא דהיכא דא"א לומר בט"א לאוקמי במלקות שפיר מצינו למימר דאתי לאפושי לאוין בלא מלקות לאי' לאו בעלמא ושפיר ד' התוס'. וכן ראיתי בס' א' מחכמי זמנינו נקרא חיבת הקודש בזבחים ע' א' שכ' נמי כן ליישב קושי' או"ת הנ"ל וקושי' המהר"ם שי"ף הנ"ל ועי"ש עוד בב"א ובנר תמיד בכריתות כ"ג מ"ש והאריכו בזה ועי"ש עוד בש"א סי' ע' מה שהק' ע"ד הרמב"ם בפי' המשנה בכריתות שם גבי יש אוכל כו' שכ' דאם הביא ב' שערות אחר שנטמא הוי אי' ב"א כו' והניח בקושי' ועי' בנר תמיד שם ובדה"ב שם ענף ה' מ"ש ליישב ד' הרמב"ם והאריכו בזה ועי' בברוך טעם שם דין ג' מ"ש והאריך בזה. ועי' בדרו"ח מהגאון רע"א ביבמות ל"ג א' שהק' בכ"מ דאמרי' א"א חע"א כו' נבלה ביוה"כ אמאי לא מקרי מוסיף באם אחד נעשה גדול ביוה"כ זה ונימא מגו דאתוסף אי' יוה"כ על איש הזה אתוסף אכ"מ וצ"ל דלא מקרי מוסיף אלא היכי דמצד אי' הא' לחוד הי' מותר לזה ורק משום אי' הב' אסור לו ואולם ברמב"ם בפי' המשנה דכריתות מבואר דגם. זה מקרי מוסיף כו'