יד אליעזר חלק א פג

יבש והוא שחור עכ"ל וכונתו ליישב קושי' התוס' הנ"ל דהנה בנדה כ' א' מבעיא שם בלחה או ביבשה ופשיט מהא דר' אמי פלי קורטא דדיוחא ובדק בה דהיינו דוקא יבשה ולא לחה הרי מבואר מד' הגמ' דדיו לח אינו שחור כיבש וא"כ ה"ה גבי ריאה אינה טרפה כדיו אלא ביבש ולא בלח דהא רבא לא למדה דכדיותא טרפה אלא מהא דר' חנינא דלגבי נדה וכיון דשם מסקינן דדוקא יבש ה"ה וה"ה גבי ריאה נמי דוקא יבש ולא לח זהו כונת רש"י וכ"כ הר"ן שם כד' רש"י, וא"כ מיושב קושי' התוס' הנ"ל דהא דאמרי' כדיותא טרפה היינו דוקא בדיו יבש והכא גבי אוכמי אוכמי מיירי בדיו לח ולק"מ קושי' התוס' הנ"ל וכן ראיתי בנמוקי הגרי"ב בחולין שם שכ"כ דכונת רש"י ליישב קושי' התוס' הנ"ל והק' ע"ד התוס' מד' רש"י ד"ה חזותא שכ' דדוקא הנך גוונא דלא מטרפא כו' ועי' בשמל"ח סעי' ה' שפ' דדוקא כדיו יבש טרפה כו' והיינו כד' רש"י הנ"ל ועי' בתב"ש ס"ק ז' מ"ש בזה וא"כ בדיו יבש שפיר י"ל דאף בכ"ש טרפה וכמ"ש הב"י ולק"מ קושי' הנ"ל ועי' בישוי"ע ס"ק א' ובחידושי מהרא"ל ובר"א ס"ק י"ג י"ד ובקונטרס הראיות אות ז' ח' ט' מ"ש והאריכו בזה יעוש"ה

סעיף ב (ב) למראה המותר. עי' ט"ז ס"ק ב' שהביא בשם היש"ש שכ' דבעי' דוקא שחוזר למראה ריאה והסכים עמו ופ' כן והש"ך בס"ק ד' פ' דאף בחוזר למראה, המותר בלבד כשרה וכן בנקוה"כ השיג על הט"ז ועי' בפלתי ס"ק א' ובישוי"ע ס"ק ג' ובד"ח ובעצ"ל מ"ש והאריכו בזה יעוש"ה

סעיף ד (ג) בהג"ה מכה בדופן. עי' ט"ז ס"ק ד' שכ' דאף אם אין המראה האסורה רק על העליון ג"כ טרפה וכ"פ הפלתי ס"ק ב' כהט"ז והפר"ח ס"ק י"ג חולק על הט"ז ופ' דבעי' שיכנס המראה בב' הקרומים והאריך בזה וכ"פ השמל"ח סעי' י"ד כהפד"ח ועי' בתב"ש ס"ק י"ט מ"ש והאריך בזה וכ"פ בפר"ח סעי' מ"ד כהפר"ח והתב"ש ועי' בחכמת אדם כלל י"ב דין ה' שהניח דין זה בצ"ע ועי' פרמ"ג במשב"ז ס"ק ד' ובישוי"ע ס"ק ב' ד' ובר"א ס"ק ס"ז ס"ת ובקונטרס הראיות אות כ"ג כ"ד ובחידושי מהדא"ל ובד"ח וביד אברהם ובעה"ב ס"ק א' ובגיה"ק ס"ק ב' מ"ש והאריכו בזה יעוש"ה ובאמת מבואר להדיא באשכול הל' טריפות סי' י"ט כהפר"ח שכ' וז"ל ועוד גבי בועות עור הריאה תחתי' שלימה אבל הנהו מראות אתנהו בעורות וסופן לנקוב עכ"ל הרי מבואר להדיא כהפר"ח והתב"ש והפר"ח הנ"ל ועי' בנחל אשכול שם שכ' דמד' רש"י בחולין מ"ג א' ד"ה לא תיפוק משמע נמי כהפר"ח הנ"ל וכ"נ עיקר לדינא דבעי' דוקא שיכנס המראה בב' הקרומים וכהפר"ח והתב"ש והפר"ח הנ"ל

(ד) נגד הריאה. עי' פלתי ס"ק ב' שכ' דאם הריאה היא אדומה וירוקה טרפה ממ"נ כו' וכ"כ בכרתי ס"ק ו' ועי' פרמ"ג במשב"ז ס"ק א' שהשיג עליו ופ' להכשיר וכ"פ הלב"ש ס"ק ב' והפר"ת סעי' ל"ג ובר"א שם ס"ק נ"ה כהפרמ"ג ועי' בבית יהודא שהשיג על הפרמ"ג והאריך בזה ועי' בתוי"ק ס"ק ב' ובישוי"ע ס"ק ה' ובחידושי מהרא"ל ובעצ"ל מ"ש והאריכו בזה ועי"ש עוד בפלתי מ"ש בהא דהשמיטו הרמב"ם וטור וש"ע בהל' מילה לענין אם מלה בנה פעמים ושלש שהוחזק למות ורואים בולד סימנים אדום או ירקון דמותרים למולו כו' ועי' בתשובות בית אפרים חיו"ד סי' נ"ז מה שהשיג על הפלתי והאריך בזה יעוש"ה

(ה) הרבה גוונים. עי' בשמל"ח סעי' י"ג שכ' בשם הר"ץ דאם יש על הריאה כמו נקודות אדומות צריך לבדוק אחר נקבים במקום האדמימות וכ' ונ"ל דאם לא בדק טרפה ובסי' הקודם כ' השמל"ח בסעי' י"ח בשם עולת יצחק דאם יש על הריאה כמו נמורין דיש לבדוק אחר נקבים ומעשה שהי' על הריאה כעין נמורין ונקודות וקנחו ביד ומצאו שהיתה. מלאה נקבים קטנים והטריפו עכ"ד ועי' בר"א ס"ק מ"ט שחמה על השמל"ח דז"ל הר"ץ וכן לפעמים נמצא בחלל הגוף מים צריך לבדוק אחר נקבים ורוב נקבים תמצא במקום שיש נקודות אדומות וכן בא לידי כמה פעמים או לפעמים נמצא יבש הריאה במקום שיש מים כו' ודלמא ע"כ לא קא' הר"ץ הכי אלא בדוכתי' דאיכא מיא בחלל הגוף שאז יש לבדוק אחר נקבים והרוב ימצאו במקום הנקודות הא לא"ה אע"פ שיש נקודות אדומות לא חיישי' להו וסתמא אמרו חזותא כשרה ע"כ קושי' וגם ע"ד השמל"ח בשם עולת יצחק הנ"ל נמי הק' דשם איתא ג"כ וז"ל אם נמצא ע"ג הריאה מוליא שקורין שלופרי"ק או רתיח שקורין שוים צריך לקלוף השלופרי"ק אחר נקבים כי זה מים שבחלל הגוף כו' ורוב נקבים נמצאו במקום הנקודות האדומות שבריאה וכן בא לידי כמה פעמים שהי' שלופרי"ק וקלפתי אותו ומצאתי תחתיו נקבים והטרפתי עכ"ל הרי דלא מיירי ג"כ מנקודות לבד רק שיש מוליא ע"פ הריאה כו' וסיים ומ"מ יש להחמיר בזה הואיל ונפק מפומי' דאא"ז לאסור אף בדיעבד אם לא בדק עכ"ד ועי' בדע"ק לעיל סי' ל"ו ס"ק ג' שכ' דלפום רהיטא משמע שמ"ש התב"ש הנ"ל דאם לא בדק טרפה היינו בדיקת פושרין אך אחר שהראה השו"ב שכ"ה רבותא ברוב הבהמות נ' דסגי בזה גם לכתחלה בדיקה בראי' ומשמוש כעין שכ' התב"ש גבי נגלד והשו"ב רצה ללמוד ממ"ש התב"ש אודות תלוי' שכ' הט"ז בדיקה דא"צ פושרין רק נפיחה ודחה דאין משם ראי' כי שם כ' בש"ע דא"צ בדיקה לזה י"ל דבדיקה שכ' הט"ז היא רק נפיחה משא"כ כשנזכר בדיקה י"ל בפושרין ובפרט נקובה כנ"ל שאפשר שתהי' ע"י נקב כל דהו ואין נפיחה מיציאה מחשש נקב כל דהו כו' וצ"ל בפושרין ממש שאין שם נקב משהו כו' והאריך בזה ולפ"ד א"צ רק בדיקת פושרין ואם בדק ולא בצבץ כשרה ועי' בזית רענן ח"ב בעלי זית בהשמטות לתחלת יו"ד שם כ' דא"צ לקלוף הקרומים לבדוק אם הם שלימים רק אם עלתה בנפיחה כשרה דמ"מ לא גרע מנגלד מקצתו כו' וכ' דג' מיני בדיקות הם כו' ואין הבדיקה מעכבת כמו בנגלד פורתא וגם אין הקורט דם עומד בפני הבדיקה כו' אך היכא דנקלפו הקרומים ומצאם נקובים בזה אין חולין במשמוש ידא דטבחא כו' אחר שהנקב מכוין כנגד הנקודה כו' אבל בלא בדק כשרה ואף שקלפו כמה בהמות ומצאו נקובים אין ראי' לזה דלא מחזקינן ריעותא מאלו לאחרות כו' ומ"ש השמל"ח כו' דאם לא בדק טרפה אפשר דמיירי דלא בדק גם בראי' ומשמוש לחוד וזה מעכב כו' רק בדיקת נפיחה אינה מעכבת והביא ד' הר"א הנ"ל שהשיג על השמל"ח והאריך בזה וסיים דאין להחמיר יותר ממה שהחמירו חז"ל בש"ס ופוס' כו' עכ"ד יעוש"ה ועי' בחסד לאברהם מהדו"ת חיו"ד סי' י"א שכ' היכא דבדק ברוק ואינו מבצבץ ורואה במראה עיניו שאין שם נקב רק שניקב עור העליון לבד כו' דמהני בדיקה בזה"ז הואיל ולא נזכר בדיקה זו בגמ' רק שהאחרונים המציאו בדיקה זו וע"כ משום שראו שהוא מיעוט דשכיח שיהי' העורות נקובים במקום הנקודות וע"כ שראו הנקב למראה עיניהם או שבצבץ וא"כ כל שאנו רואין שאין כאן נקב ואינו מבצבץ הרי יצאה ריאה זו מכלל המצוי שיהי' נקוב ומבצבץ ואף אם עור העליון נקוב כל שאין רואין נקב בעור התחתון ואינו מבצבץ כשר והביא מ"ש בספרו דאין בזה משום תר"ל דאין מחזיקין ריעותא מעור לעור כו' והאריך בזה והוא בספרו חסד לאברהם סי' י"ת והאריך בזה ואינו ח"י ועי' בתקוני זבח בסוף הס' בדעת חכמים שם סי' י"ז שהעתיק תשובת הגאון ר' אברהם תאומים שכ' להכשיר ולסמוך על בדיקתינו כו' והאריך בזה והוא התשובה שכ' בחסד לאברהם שלו סי' י"א הנ"ל ובסי' י"ט שם הביא הדעת חכמים עוד תשובת