יד אליעזר חלק א עח

כבר קדמו בקושי' זו המהרש"א בחולין י"א ב' ד"ה וליחוש ותי' ב' תי' תי' הא' די"ל דלר"מ מבעיא דחייש למיעוטא במלתא דאפשר והך מלתא דבא זאב מקרי אפשר וחי' הב' דעיקר איבעיא דלעיל בנקבים הרבה שלא במקום שיניו והפרמ"ג הנ"ל לא ראה ד' המהרש"א אלו שהרי לא הביאו וכן ראיתי בעצ"ל שתמה כן על הפרמ"ג והאריך בזה ועי' בחו"ד ס"ק ב' מ"ש ליישב קושי' הנ"ל ועי' בבית יהודא מה שהשיג עליו ועי' בד"ח שהשיג נמי עליו וכ' ליישב קושי' הנ"ל עפ"ד הרשב"א במשמרת הבית גבי נאבד הסכין כו' והאריך בזה וגם הם לא הביאו ד' המהרש"א הנ"ל ועי' בראש אפרים ס"ק מ"ג מ"ש והאריך בזה יעוש"ה

(ט) שלקחה זאב. עי' ש"ך ס"ק י"א שהביא ד' ר' ירוחם שכ' דה"ה עכו"ם והב"ח חלק עליו כו' דעכו"ם למה לו לעשות נקב כו' וכ' הש"ך דאף ר' ירוחם לא קא' אלא כשידוע שנעשו בה נקבים וקי"ל דאע"ג דלא ידעי' אי הי' בה נקבים מקודם דלא סמכי' אעדותו דעכו"ם מ"מ תלי' הכל בעכו"ם עכ"ד וכן פ' בשמל"ח סעי' ח' ועי' בפלתי שהק' דא"כ בני מעים שאנו מוכרים לא"י וא"צ בדיקה א"כ למחר יבא א"י ויראן נקובים יהי' אסורים כו' וא"כ חיינו תלוים מנגד שהיום אנו מוכרים לא"י ולמחר יחזירן בנקבים והרי הכל אסורים כו' ומהכ"ת לאסור ולא משגחינן כלל בכל מעשה א"י ומי יודע מה הי' לו בו ע"כ קושי' ובאמת לק"מ דהא מדינא דגמ' בספי' אי נעשה מחיים אפשר בהקפה רק לדידן דאין אנו בקיאין בהקפה מ"מ היכא דאיכא למימר דע"י משמוש היד נעשה אין נפ"מ בין עכו"ם לישראל כלל והיכא דליכא למתלי אה"נ דאסיר והיינו דוקא על הדרך שכ' בנקוה"כ לקמן בסוף סי' מ"ח דבשעת ההתעסקות הראה לישראל דהוי כגלוי מלתא אבל אח"כ א"נ לאסור וכ"כ בד"ח ליישב כן קושי' הפלתי ועי' במא"ע שורש ד' ענף ב' אות ג' מ"ש ליישב קושי' הפלתי הנ"ל והאריך בזה ועי' בבינת אדם שער או"ה סי' י"א מיש והאריך בזה יעוש"ה

(י) תלינן להקל. עי' בשמל"ח ס"ק י"א שכ' דאם נמצא במקום סרכא אפי' עוברת ע"י משמוש או סמוך לה וכדומה במקום שצריך בדיקה טרפה דהא א"א לבדוק במקום הנקב כו' עכ"ד ועי' בתב"ש ס"ק כ"ב מ"ש להסתייע מד' הב"ח סי' ל"ז והאריך בזה ועי' פרמ"ג במשב"ז ס"ק ז' שהביא ד' התב"ש ופ' נמי כן אך לא מטעם של התב"ש דלהתב"ש הטעם משום דא"א בבדיקה וכל סרכא בעי בדיקת נפיחה מש"ה טרפה ופי' כן. הב"ח והפרמ"ג ס"ל הטעם משום דסרכא שלא כסדרן רוב הפוס' מטריפין אלא שאנו מקילין ע"י מיעוך הלכך אם נקב תחתי' או סמוך לה לא חלי' בטבח כו' דיותר יש לתלות בסרכא שהי' נקב כו' וכ' דזהו נמי כונת הב"ח והאריך בזה והנה בדין זה אין נפ"מ רק בטעמא אך יש נפ"מ לדינא בין התב"ש להפרמ"ג וכמ"ש בלב"ש ס"ק ל"ד בסרכא שעברה ע"י מיעוך ונאבדה בלא בדיקה או שנקרע העור אחר שחי' קודם המיעוך או אחר המיעוך באופן שא"א לבדוק ברוק להתב"ש טרפה ולהפרמ"ג יש להכשיר בהפ"מ וכ' דכן הסכים בגבעת שאול סי' מ"ט כהפרמ"ג ועי' בעצ"ל שכ' דלא ידעתי על מה סמכו הבודקים שקולפים הסרכא מעל הריאה בנחת עד סמוך להסרכא ולחוץ מעט וכשבודקים בפושרין הוא מבצבץ שם בסמוך למקום הסרכא ומכשירין באמרם כי זהו לאו מקום הסרכא ותולין בקליפת הבודק שם להלן מן הסרכא ועי"ז הוא מבצבץ שם כו' דהא אף דתלי' בטבח בעי' לידע דהעביר שם ידו בכח כו' ועוד דלהב"ח והתב"ש והפרמ"ג הנ"ל לא תלי' אף שהעביר שם בכח בנמצא נקב סמוך להסרכא דיותר יש לתלות הנקב בסרכא והביא ד' הראש אפרים בתשובה סי' י"ב בסרכא עוברת ע"י מיעוך ולא הי' מבצבץ על מקום הסרכא אלא סמוך לה רחוק ב' קשין כו' והאריך בזה והניח בצ"ע ועי' בחכמת אדם כלל י' סי' ו' שכ' דוה תליא בדעת המורה אם מסתפק שמא הגיע הסרכא עד שם כו' אבל ברחוק קצת שלפי ראות עינינו לא הי' שם הסרכא הרי יש לה בדיקה עכ"ד ועי' בדע"ק ס"ק י"ז י"ח ובמקדש מעט ס"ק נ"ו ובדע"ק סי' ל"ט ס"ק ס"ו ס"ה ובברית אברהם חיו"ד סי' ט"ז מ"ש והאריכו בזה ועי' בעמודי אור סי' מ"ז שפ' להחמיר בסרכא שכ"כ ובמקום התפשטות הסרכא נקרע קרום הריאה אבל קרוב לודאי אצלו שזה נעשה במשמוש ידו במקום ההוא כו' במיעוך שלנו הנהוג בקליפה כו' והאריך בזה ופ' דאין להכשיר ועי' בס' עזרת יהודא חיו"ד סי' כ"א שכ' בסרכא שהי' עוברת ע"י מיעוך ומשמוש בקילוף הצפורן ושוב בדקו ע"י רוק ובצבצה הריאה כו' והאריך בזה ופ' להחמיר דכיון דבצבצה הריאה במקום הסרכא ממש ודאי דיש להטריף והיינו כהעמודי אור הנ"ל ועי' בס' עין יצחק חיו"ד סי' ח' שכ' דהיכא דחזינן דגם בשארי מקומות בהריאה שאינו מקום הסרכא וההתפשטות הסרכא דגם שם מבצבצה ויש לנו שם במה למחלי במשמוש יד בכח וכן ע"י חוזק הנפיחה א"כ חזי' דדרך הריאה זו לבצבץ ע"י משמוש היד וחוזק הנפיחה כו' לכן גם אם נמצא הבצבוץ במקום הסרכא וההתפשטות דג"כ יש לנו לדון ולהכשיר דנעשה זה ע"י משמוש יד וחוזק הנפיחה דהרי אנו רואים דכן הוא הטבע של הריאה זו כו' והאריך בזה ופ' כן גם בשארי תרתי לריעותא ועי' בס' משיב דבר סי' ט"ז מ"ש עליו והאריך בזה ועי' בבית שלמה חיו"ד סי' ע"ה שפ' להחמיר והאריך בזה ועי' בס' אורי וישעי סי' ל"ח ובס' מנחת הזבח דיני תרל"ר אות מ' סעי' ע"ד ע"ה ובעשרון שם מ"ש והאריך בזה ועי' בתשובת מהרי"מ סי' כ"ב שכ' במקום שנוהגין לפתוח החזה בקרדום לבדוק הריאה בפנים להוציאה דרך שם ונשאר שם עוקצין בעצמות החזה הראוים לנקוב הריאה כשמוציאין אותה וגם כשחותכין בסכין השומן שיורד בין הערוגות מהשדרה א"א להזהר שלא תנקוב הריאה בהסכין וכמעט אין ריאה שלא ימצא בתוכה נקבים מהסכין ומהעצמוח הנ"ל כו' והביא ד' השמל"ח שכ' דמנהג קצת בודקים שאם ה א אדום קצת במקום הנקב ממש וריר יוצא ממנו ג"כ אדום חילין במידי דאיכא למתלי כו' והאריך בזה ופ' דיש להקל בהפ"מ ואח"כ כ' ע"ד הראש אפרים שכ' בסעי' מ"א על מ"ש האחרונים דאם הטבח מרגיש בבירור שמידו נעשה הנקב אע"פ דהנקב פתוח אין חוששין שלא נאמר דברים אלו אלא בידוע לו שעשה הנקב פתוח אבל אם הרגיש שעשה הנקב אבל לא הרגיש שעשה פתוח ועתה נמצא פתוח כיון שאין דרך לעשות נקב כזה בחוזק יד חוששין שהי' כאן נקב פתוח מכבר ועכשיו הגיע לידו הנקב שהי' שם מכבר וכן אם הנקב עגול או אדום כו' שאין לחלות אז אע"פ שהבודק יודע שעשה נקב בכאן טרפה והשיג עליו והאריך בזה ופ' להכשיר ועי' בבנין עולם חיו"ד סי' ט"ז שכ' בסרכא שעברה ע"י מיעוך ואח"כ בדקה הבודק ובצבצה למראה עיניו ושוב אח"כ בדקה עוד הרבה פעמים ושוב לא בצבצה דיש לאסור כו' והאריך הרבה בזה יעוש"ה

(יא) אם נמצא כו'. עי' ש"ך ס"ק ט"ו שהביא ד' הרמב"ם בפ"ו והכל בו ואו"ה שכ' חזקה דלאחר שחי' פי' וכן ראב"ן כ' ודאי לאחר שחי' פי' כו' ובאמת משמע כן מד' הגמ' חולין מ"ט א' דקא' והלכתא לאחר שחי' פריש משמע דהוי ודאי מדלא קא' תלי' כדקא' הגמ' מקודם גבי אינקבה ריאה היכא דממשמשא ידי' דטבחא כו' והלכתא תלי' משמע דהוי ודאי וכן בפלוגתא קא' חד אמר קודם שחי' פריש וח"א לאחר שחי' פריש ולא קא' ח"א תלי' וח"א לא תלי' כדקא' בפלוגתא דמקודם משמע דהוי מטעם ודאי ועי' פרמ"ג בש"ד ס"ק ט"ו שכ' דנפ"מ באם התולעים מרוחקים מנקב כו' ועי' בלב"ש ס"ק ל"ט מה שהשיג על הפרמ"ג והאריך בזה ועי' בגידולי הקדש ס"ק ח' מ"ש על