יד אליעזר חלק א עב

עיקר לדינא ועי' בצ"צ חיו"ד סי' ע"ג מ"ש והאריך בזה

(ב) טרפה. עי' בהגהות פרישה שכ' דמש"ה נקראת ריאה על שם שרואים ומעיינים בה ועי' פרמ"ג במשב"ז ס"ק א' שהק' דהא מבואר בחולין מ"ט א' דלמה נקרא ריאה שמאירה את העינים והביא בשם הכנה"ג שהק' נמי כן ובאמת לק"מ די"ל דהגהות פרישה הנ"ל קאי לדידן דאזלינן בתר רובא ובשאר טריפות א"צ בדיקה רק בריאה צריך בדיקה מש"ה כ' דנקראת ריאה לפי שרואים ובודקים בה והגמ' הנ"ל קאי לר"מ דס"ל דהיכא דאפשר לא אזלי' בת"ר וכדאיתא בחולין י"ב א' ולדידי' צריך לבדוק בכל הטריפות ועי' בפלתי לקמן סי' ל"ט ס"ק א' מ"ש בזה ומש"ה קא' הגמ' הנ"ל טעם משום דמאירה אח העינים ולק"מ קושי' הכנה"ג והפרמ"ג על הגהות דרישה הנ"ל וכן ראיתי בערוגות הבושם ס"ק א' שכ"כ ליישב קושי' הנ"ל וכ' עוד ג' תי' ליישב קושי' הנ"ל והאריך בזה

סעיף ב (ג) או מהשמאל. וכ' הש"ך ס"ק ג' דמשמע דאפי' איכא ד' בימין אי חסרה א' בשמאל טרפה כו' דלא כת"ח דמכשיר בזה ועי' בתב"ש ס"ק כ"ט שהביא ראי' לד' הת"ח מהא דקא' רבא בחולין מ"ז א' ה' אוני אית לה לריאה כו' דלמה קתני מניינא ולא הו"ל לומר רק דריאה יש לה ג' אונות בימין וב' בשמאל ולד' הת"ח ניחא דקמ"ל בדאיכא בין הכל ה' דהיינו ד' בימין וחדא בשמאל ג"כ כשר כיון דמה שחסר משמאל משלים הימין כו' והאריך בזה ולבסוף מסיק דהעיקר כהש"ך והא דקא' רבא ה' אוני כו' לאשמועינן אתי דאי איכא יתיר אע"ג דלא קיימא בדרא דימין או דשמאל כו' אפי"ה טרפה דלכולה ריאה בעי' דלא להוי אלא ה' ותו לא עכ"ד ועי' בישוי"ע בפי' הקצר ס"ק א' מ"ש ראי' להש"ך ועי' פרמ"ג בש"ד ס"ק א' ובלב"ש ס"ק י"ח ובראש אפרים בפר"ת ס"ק פ"ו ובשפת אמת ס"ק ג' ובקונטרס הראיות לסי' זה אות א' מ"ש ליישב ד' רבא דאמר ה' אוני כו' והאריכו בזה ועי' בארוך מש"ך ובד"ת ובערוגות הבושם ס"ק ג' מ"ש ע"ד הת"ח הנ"ל והאריכו בזה יעוש"ה

(ד) ב' בימין כו'. וכ' הש"ך ס"ק ד' דה"ה נמי ד' בשמאל וג' בימין הוי חליף כו' ועי' בפר"ח ס"ק כ"ד שכ' להוכיח מד' הרמב"ם דכשר בכה"ג וסיים דהמיקל בזה לא הפסיד ועי' בתב"ש ס"ק ל' שהשיג עליו ודחה ראיתו מד' הרמב"ם והאריך בזה ופ' להחמיר וכ"פ בפר"ת סעי' ע"א ובראש אפרים שם ס"ק פ"ז ועי' פרמ"ג בש"ד ס"ק ה' מ"ש ע"ד הפר"ח ועי' בפלתי ס"ק ג' שכ' להקל בהפ"מ כהפר"ח וכ"פ בד"ח ס"ק ה' להקל בהפ"מ ועי' בחידושי מהרא"ל ס"ק ד' שהביא ראי' מרש"י בחולין מ"ג א' שכ' דחליף דאוני בכלל חסירה כו' להפר"ח והפלתי ופ' דבמקום הפסד יש לסמוך ע"ז להקל ועי' בחכמת אדם שם דין ו' שכ' דבדוחק גדול יש לסמוך ע"ז ועי' בערוגות הבושם ס"ק ו' מ"ש והאריך בזה ועי' בישוי"ע ס"ק ב' מ"ש ע"ד הרמב"ם שכ' דחליף הוא משום שחסר אונא של ימין והאריך בזה יעוש"ה

(ה) בהג"ה צורות האונות. עי' ט"ז ס"ק ב' וש"ך ס"ק ה' שהביאו בשם מהרש"ל פא"ט סי' ל"ד שחולק ע"ז ומכשיר באלו החילופים כו' והב"ח כ' להקל בהפ"מ ועי' בפר"ח ס"ק ה' שכ' להקל אף בלא הפ"מ והיינו כמהרש"ל ועי' בתב"ש ס"ק ל"ה מ"ש לקיים ד' מהרי"ו והאריך בזה ולפ"ד אף בהפ"מ יש להחמיר ובאמת נ' דעיקר טעם דמהרי"ו הוא דדמי למ"ש בחילוף הוורדא שאם שינתה תוארה טרפה דהוי כמו חסרה הוורדא וכמ"ש האגור וה"ה נמי הכא כיון ששינתה הוי כמאן דליתא והוי כמו חסרה אונא וכן ראיתי בחידושי מהרא"ל שכ' נמי כן דזהו הטעם של מהרי"ו וא"כ אף בהפ"מ יש להחמיר ועי' בפלתי ס"ק א' מ"ש בד' מהרי"ו הנ"ל והאריך בזה ולפ"ד נמי יש להחמיר אף בהפ"מ ועי' בראש אפרים ס"ק ק' שכ' למי דיש להחמיר אף בהפ"מ אך החכמת אדם כלל ט' סי' ז' דבהפ"מ יש להקל ולא הביא ד' התב"ש והפלתי הנ"ל וכ"פ הישוי"ע בפי' הקצר ס"ק ב' דיש להקל בהפ"מ ועי' בחורה אור ס"ק ב' שהביא ד' החכ"א והשיג עליו ופ' ריש להחמיר אף בהפ"מ ועי"ש בד"ח סי' ל"ו ס"ק ב' מ"ש והאריך בזה עוד כ' הט"ז דבמקום דאיכא עוד ריעותא אע"פ דלא מטריף בשבילה מ"מ מצטרף בהדי ריעותא דלעיל וטרפה עכ"ד וכ"כ המהרש"ל עצמו שם הובא דבריו בש"ך ס"ק כ"ב וכ"פ הישוי"ע בפי' הקצר שם ועי' בלב"ש ס"ק א' אות כ"ו מ"ש דאין ראי' מזה לדין תרתי לריעותא יעוש"ה ועי"ש עוד בישוי"ע ס"ק ג' מ"ש והאריך בזה

(ו) אם חסרה. עי' ש"ך ס"ק ז' שהביא ד' הד"מ בשם האגור שכ' דאם היא פחותה מעלה של הדם לאחר נפיחה טרפה כו' ועי' בערוגות הבושם ס"ק ה' מ"ש והאריך בזה להקל וכ' אח"כ אך זאת נ"ל דלפמ"ש התב"ש ס"ק ט' דבעי' שיעורא דטרפא דאסא גופי' יש מחלוקת י"א כצפורן אגודל וי"א אורך ורוחב פרק אמצעי של אגודל כו' וכ' דיש להחמיר כב' הסברות כו' זהו רק לענין חסרון אונא אבל לענין וורדא כו' כיון דהרבה פוס' מכשירין בחסרה לגמרי עכ"פ יש לסמוך להקל כדעת הסוברין דצפורן אגודל סגי והוי כמו ס"ס להקל כו' ואף שראיתי במשב"ז ס"ק י"ג שהביא ד' התב"ש הנ"ל כו' וכ' דלפ"ז שיעור אונא וורדא בעי' דוקא כפרק אמצעי של אגודל מ"מ נ' דאין להחמיר רק גבי אונא ולא גבי וורדא כו' וכ"כ לענין יותרת מקמא במקום שמטריפין כו' היינו כפרק אמצעי של אגודל כו' וכן לפמ"ש הרמ"א לקמן סעי' ה' להחמיר באיכא ג' בימין וד' בשמאל והפר"ח כו' חולקים בזה אף דאנן קי"ל להחמיר מ"מ כו' היכא שא' מן הד' של שמאל הוי רק כצפורן אגודל יש להקל ולומר דלא הוי שיעור יותרת רק כפרק אמצעי של אגודל כו' אך אם יש בריאה אחת יותרת כצפורן אגודל וגם הוורדא אין כאן רק כצפורן אגודל טרפה ממ"נ במקום שמטריפין יותרת מקמא דאם אינו חשוב שיעור לגבי יותרת ע"כ גם לענין וורדא לא הוי כשיעור וחסרה הוורדא כו' עכ"ד

(ז) היותר גדולה וכ' הש"ך ס"ק י"ג דה"ה בששניהם שוין דטרפה וקשה דאמאי יהי' טרפה דהא בי"ש א"א לצמצם וא"כ ע"כ א' מהן גדולה רק שא"י איזו יש להכשיר ולומר דהקטנה היא הפוכה וכן הק' חותני הגאון מ' יצחק צבי ז"ל אב"ד דסעמייטיץ על הש"ך ופ' מכח קושי' זו להכשיר ודחה ד' הש"ך שהביא ראי' מד' הד"מ בשם בדיקות ישנים כו' לפי שהקטנה היתה הפוכה די"ל דמ"ש קטנה הפוכה לאפוקי גדולה ולא איירי בשווים שאינו מצוי ועוד כיון דא"א לצמצם ע"כ חד מיני' גדול וספי' בזה לקולא כיון שאינו רק מנהג להטריף עכ"ד וכעת ראיתי בנמוקי הגרי"ב שכ' ע"ד הש"ך דלפמ"ש התוס' בפ"ק דעירובין ובפ"ק דסוכה דא"א לצמצם אפי' ביד"א כו' אין כאן מקום לספק עכ"ד

(ח) נמצא לה כים. עי' בטוב טו"ד מהדורא תליתאי שהביא שם קיצור דינים ממהדו"ת ובסי' י"ט שם כ' דאס ניקב הכיס נ' לפי הכלל בסי' נ' דכל שחסר טרפה גם בניקב טרפה א"כ גם הכא כיון דחסר הכיס טרפה גם ניקב טרפה ודומה לטרפש הכבד כו' מיהו אם סרכא סותמו כשר כמו בטרפש הכבד כו' מהני סתימת הכבד עכ"ד ואין דבריו נ"ל אלא אם ניקב הכיס כשר וכ"פ הפרמ"ג כאן במשב"ז ס"ק ג' ולקמן סי' ל"ט ס"ק כ' ובלב"ש סי' ל"ו ס"ק קל"ה ובפר"ת סי' ל"ט סעי' ס"ב דניקב הכיס כשרה ועי' בראש אפרים שם ס"ק ע"ג שהביא דכן פ' בס' ארבעה טורי אבן סי' י"ט כו' ושכן הסכים אביו הגאון אב"ד דאמשטרדם דכשר וכ' דכן מפורש בב"י סי' ל"ט בשם מהר"י בן חביב כו' והד"מ שם דכשר וכ"פ ביד אברהם דכשר ומה